תהילים 22

1 למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי׃

For the leader; set to “Deer of the Dawn”. A psalm of David. My God, my God, why have you left me, my rescue so far from the words of my roaring?

2 אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי׃

I cry in the day, you do not answer, I cry in the night but find no rest.

3 ואתה קדוש יושב תהלות ישראל׃

You are the Holy One, throned on the praises of Israel.

4 בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו׃

In you our ancestors trusted, they trusted and you delivered them.

5 אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו׃

They cried to you, and found safety, in you did they trust and were not put to shame.

6 ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃

But I am a worm, not a person; insulted by others, despised by the people.

7 כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש׃

All who see me mock me, with mouths wide open and wagging heads:

8 גל אל יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו׃

‘He relies on the Lord; let him save him. Let him rescue the one he holds dear!’

9 כי אתה גחי מבטן מבטיחי על שדי אמי׃

But you drew me from the womb, laid me safely on my mother’s breasts.

10 עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה׃

On your care was I cast from my very birth, you are my God from my mother’s womb.

11 אל תרחק ממני כי צרה קרובה כי אין עוזר׃

Be not far from me, for trouble is nigh, and there is none to help.

12 סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני׃

I am circled by many bulls, beset by the mighty of Bashan,

13 פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג׃

who face me with gaping jaws, like ravening roaring lions.

14 כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי׃

Poured out am I like water, and all my bones are loosened. My heart is become like wax, melted within me.

15 יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני׃

My palate is dry as a sherd, my tongue sticks to my jaws; in the dust of death you lay me.

16 כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי׃

For dogs are round about me, a band of knaves encircles me, gnawing my hands and my feet.

17 אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי׃

I can count my bones, every one. As for them, they feast their eyes on me.

18 יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃

They divide my garments among them, and over my raiment cast lots.

19 ואתה יהוה אל תרחק אילותי לעזרתי חושה׃

But you, O Lord, be not far, O my strength, hasten to help me.

20 הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי׃

Deliver my life from the sword my life from the power of the dogs.

21 הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני׃

Save me from the jaws of the lion, from the horns of the wild oxen help me.

22 אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃

I will tell of your fame to my kindred, and in the assembly will praise you.

23 יראי יהוה הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל׃

Praise the Lord, you who fear him. All Jacob’s seed, give him glory. All Israel’s seed, stand in awe of him.

24 כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע׃

For he has not despised nor abhorred the sorrow of the sorrowful. He hid not his face from me, but he listened to my cry for help.

25 מאתך תהלתי בקהל רב נדרי אשלם נגד יראיו׃

Of you is my praise in the great congregation; my vows I will pay before those who fear him.

26 יאכלו ענוים וישבעו יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד׃

The afflicted will eat to their heart’s desire, and those who seek after the Lord will praise him. Lift up your hearts forever.

27 יזכרו וישבו אל יהוה כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות גוים׃

All will call it to mind, to the ends of the earth, and turn to the Lord; and all tribes of the nations will bow down before you.

28 כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים׃

For the kingdom belongs to the Lord: he is the Lord of the nations.

29 אכלו וישתחוו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה׃

To him will bow down all who sleep in the earth, and before him bend all who go down to the dust, and those who could not preserve their lives.

30 זרע יעבדנו יספר לאדני לדור׃

My descendants will tell of the Lord to the next generation;

31 יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה׃

they will declare his righteousness to people yet to be born: He has done it.