תהילים 22

1 למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי׃

“To the chief musician upon Ayeleth-hashachar, a psalm of David.” My God, my God, why hast thou forsaken me? why art thou so far from saving me, and from the words of my loud complaint?

2 אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי׃

O my God! I call in the day-time, but thou answerest not; and in the night I find no rest.

3 ואתה קדוש יושב תהלות ישראל׃

But thou art holy, O thou that dwellest amidst the praises of Israel.

4 בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו׃

In thee did our fathers trust: they trusted, and thou didst deliver them.

5 אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו׃

Unto thee they cried, and were delivered: in thee they trusted, and were not put to shame.

6 ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃

But I am a worm, and not a man, a reproach of men, and despised of people.

7 כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש׃

All those who see me laugh me to scorn: they draw open their lips, they shake their head, [saying, ]

8 גל אל יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו׃

“Let him throw himself on the Lord, that he may deliver him: he will save him, for he delighteth in him.”

9 כי אתה גחי מבטן מבטיחי על שדי אמי׃

Yea, thou art he that took me from the womb: thou hast been my trust when I hung on my mother's breasts.

10 עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה׃

Upon thee was I cast from my birth: from my mother's womb art thou my God.

11 אל תרחק ממני כי צרה קרובה כי אין עוזר׃

Oh be not far from me [now]; for distress is near; for there is none to help.

12 סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני׃

Many steers have encompassed me: the strong bulls of Bashan have beset me round.

13 פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג׃

They have opened wide against me their mouth, [as] a ravenous and roaring lion.

14 כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי׃

Like water am I poured out, and all my bones are disjointed: my heart is become like wax, it is melted in the midst of my entrails.

15 יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני׃

Like a potsherd is my strength dried up; and my tongue cleaveth to my palate; and into the dust of death hast thou laid me down.

16 כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי׃

For dogs have encompassed me; the assembly of the wicked have enclosed me: like lions [they threaten] my hands and my feet.

17 אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי׃

I may number all my bones: [while] they stare and look upon me.

18 יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃

They divide my clothes among themselves, and for my garment do they cast lots.

19 ואתה יהוה אל תרחק אילותי לעזרתי חושה׃

But thou, O Lord, be not far from me: O [thou who art] my strength, hasten to my aid.

20 הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי׃

Deliver from the sword my life, from the power of the dog my solitary soul.

21 הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני׃

Save me from the lion's mouth; as thou hast answered me from the horns of the reem.

22 אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃

I will relate thy name unto my brethren: in the midst of the congregation will I praise thee.

23 יראי יהוה הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל׃

Ye that fear the Lord, praise him; all ye the seed of Jacob, glorify him; and be in dread of him, all ye the seed of Israel.

24 כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע׃

For he hath not despised nor abhorred the affliction of the poor; neither hath he hidden his face from him; but when he cried unto him, he heard.

25 מאתך תהלתי בקהל רב נדרי אשלם נגד יראיו׃

Of thee shall be my praise in a great assembly: my vows will I pay in the presence of those who fear him.

26 יאכלו ענוים וישבעו יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד׃

The meek shall eat and be satisfied; they who seek him shall praise the Lord: may your heart live for ever.

27 יזכרו וישבו אל יהוה כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות גוים׃

All the ends of the world shall remember and return unto the Lord: and all the families of the nations shall bow themselves down before thee.

28 כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים׃

For the kingdom is the Lord's, and he governeth the nations.

29 אכלו וישתחוו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה׃

All they that eat the fat of the earth shall bow themselves down; before him shall bend the knee all that are going down into the dust; for none can keep alive his own soul.

30 זרע יעבדנו יספר לאדני לדור׃

Distant ages shall serve him; there shall be related of the Lord unto future generations.

31 יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה׃

They will come, and will tell his righteousness unto a people yet unborn, that he hath done this.