תהילים 2

1 למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

PERCHÈ tumultuano le genti, E mormorano i popoli cose vane?

2 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃

I re della terra si ritrovano, Ed i principi consigliano insieme, Contro al Signore, e contro al suo Unto;

3 ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃

[Dicendo: ] Rompiamo i lor legami, E gettiam via da noi le lor funi.

4 יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃

Colui che siede ne' cieli[ne] riderà; Il Signore si befferà di loro.

5 אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃

Allora parlerà loro nella sua ira, E li renderà smarriti nel suo cruccio acceso;

6 ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי׃

[E dirà: ] Pur nondimeno ho io consacrato il mio Re Sopra Sion, monte della mia santità.

7 אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃

Io spiegherò il decreto; Il Signore mi ha detto: Tu [sei] il mio figliuolo; Oggi io t'ho generato.

8 שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃

Chiedimi, ed io ti darò [per] eredità le genti, Ed i confini della terra [per] tua possessione.

9 תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם׃

Tu le fiaccherai con una verga di ferro; Tu le triterai come un testo di vasellaio.

10 ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ׃

Ora dunque, o re, siate savi; Giudici della terra, ricevete correzione.

11 עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה׃

Servite al Signore con timore, E gioite con tremore.

12 נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו׃

Baciate il figliuolo, che talora egli non si adiri, E che voi non periate [nella vostra] via, Quando l'ira sua si sarà pure un poco accesa. Beati tutti coloro che si confidano in lui.