מִשְׁלֵי 17
| טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב׃ | 1 |
Betere is a drie mussel with ioye, than an hous ful of sacrifices with chidyng.
| עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה׃ | 2 |
A wijs seruaunt schal be lord of fonned sones; and he schal departe eritage among britheren.
| מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃ | 3 |
As siluer is preued bi fier, and gold is preued bi a chymnei, so the Lord preueth hertis.
| מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות׃ | 4 |
An yuel man obeieth to a wickid tunge; and a fals man obeieth to false lippis.
| לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה׃ | 5 |
He that dispisith a pore man, repreueth his maker; and he that is glad in the fallyng of another man, schal not be vnpunyschid.
| עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃ | 6 |
The coroun of elde men is the sones of sones; and the glorie of sones is the fadris of hem.
| לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר׃ | 7 |
Wordis wel set togidere bisemen not a fool; and a liynge lippe bicometh not a prince.
| אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל׃ | 8 |
A preciouse stoon moost acceptable is the abiding of hym that sekith; whidur euere he turneth hym silf, he vndurstondith prudentli.
| מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף׃ | 9 |
He that helith trespas, sekith frenschipis; he that rehersith bi an hiy word, departith hem, that ben knyt togidere in pees.
| תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃ | 10 |
A blamyng profitith more at a prudent man, than an hundryd woundis at a fool.
| אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו׃ | 11 |
Euere an yuel man sekith stryues; forsothe a cruel aungel schal be sent ayens hym.
| פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו׃ | 12 |
It spedith more to meete a femal bere, whanne the whelpis ben rauyschid, than a fool tristynge to hym silf in his foli.
| משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו׃ | 13 |
Yuel schal not go a wei fro the hous of hym, that yeldith yuels for goodis.
| פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש׃ | 14 |
He that leeueth watir, is heed of stryues; and bifor that he suffrith wrong, he forsakith dom.
| מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם׃ | 15 |
Bothe he that iustifieth a wickid man, and he that condempneth a iust man, euer ethir is abhomynable at God.
| למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין׃ | 16 |
What profitith it to a fool to haue richessis, sithen he mai not bie wisdom? He that makith his hous hiy, sekith falling; and he that eschewith to lerne, schal falle in to yuels.
| בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד׃ | 17 |
He that is a frend, loueth in al tyme; and a brother is preuyd in angwischis.
| אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃ | 18 |
A fonned man schal make ioie with hondis, whanne he hath bihiyt for his frend.
| אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר׃ | 19 |
He that bithenkith discordis, loueth chidingis; and he that enhaunsith his mouth, sekith fallyng.
| עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה׃ | 20 |
He that is of weiward herte, schal not fynde good; and he that turneth the tunge, schal falle in to yuel.
| ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל׃ | 21 |
A fool is borun in his schenschipe; but nether the fadir schal be glad in a fool.
| לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם׃ | 22 |
A ioiful soule makith likinge age; a sorewful spirit makith drie boonys.
| שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט׃ | 23 |
A wickid man takith yiftis fro the bosum, to mys turne the pathis of doom.
| את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ׃ | 24 |
Wisdom schyneth in the face of a prudent man; the iyen of foolis ben in the endis of erthe.
| כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃ | 25 |
A fonned sone is the ire of the fadir, and the sorewe of the modir that gendride hym.
| גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר׃ | 26 |
It is not good to brynge in harm to a iust man; nether to smyte the prince that demeth riytfuli.
| חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה׃ | 27 |
He that mesurith his wordis, is wijs and prudent; and a lerud man is of preciouse spirit.
| גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃ | 28 |
Also a foole, if he is stille, schal be gessid a wijs man; and, if he pressith togidre hise lippis, he `schal be gessid an vndurstondynge man.
