במדבר 23

1 ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃

And Balaam said unto Balak: 'Build me here seven altars, and prepare me here seven bullocks and seven rams.'

2 ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח׃

And Balak did as Balaam had spoken; and Balak and Balaam offered on every altar a bullock and a ram.

3 ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי׃

And Balaam said unto Balak: 'Stand by thy burnt-offering, and I will go; peradventure the LORD will come to meet me; and whatsoever He showeth me I will tell thee.' And he went to a bare height.

4 ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח׃

And God met Balaam; and he said unto Him: 'I have prepared the seven altars, and I have offered up a bullock and a ram on every altar.'

5 וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃

And the LORD put a word in Balaam's mouth, and said: 'Return unto Balak, and thus thou shalt speak.'

6 וישב אליו והנה נצב על עלתו הוא וכל שרי מואב׃

And he returned unto him, and, lo, he stood by his burnt-offering, he, and all the princes of Moab.

7 וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל׃

And he took up his parable, and said: From Aram Balak bringeth me, the king of Moab from the mountains of the East: 'Come, curse me Jacob, and come, execrate Israel.'

8 מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה׃

How shall I curse, whom God hath not cursed? And how shall I execrate, whom the LORD hath not execrated?

9 כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב׃

For from the top of the rocks I see him, and from the hills I behold him: lo, it is a people that shall dwell alone, and shall not be reckoned among the nations.

10 מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו׃

Who hath counted the dust of Jacob, or numbered the stock of Israel? Let me die the death of the righteous, and let mine end be like his!

11 ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך׃

And Balak said unto Balaam: 'What hast thou done unto me? I took thee to curse mine enemies, and, behold, thou hast blessed them altogether.'

12 ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר׃

And he answered and said: 'Must I not take heed to speak that which the LORD putteth in my mouth?'

13 ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם׃

And Balak said unto him: 'Come, I pray thee, with me unto another place, from whence thou mayest see them; thou shalt see but the utmost part of them, and shalt not see them all; and curse me them from thence.'

14 ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח׃

And he took him into the field of Zophim, to the top of Pisgah, and built seven altars, and offered up a bullock and a ram on every altar.

15 ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה׃

And he said unto Balak: 'Stand here by thy burnt-offering, while I go toward a meeting yonder.'

16 ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃

And the LORD met Balaam, and put a word in his mouth, and said: 'Return unto Balak, and thus shalt thou speak.'

17 ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה׃

And he came to him, and, lo, he stood by his burnt-offering, and the princes of Moab with him. And Balak said unto him: 'What hath the LORD spoken?'

18 וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר׃

And he took up his parable, and said: Arise, Balak, and hear; give ear unto me, thou son of Zippor:

19 לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה׃

God is not a man, that He should lie; neither the son of man, that He should repent: when He hath said, will He not do it? or when He hath spoken, will He not make it good?

20 הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה׃

Behold, I am bidden to bless; and when He hath blessed, I cannot call it back.

21 לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו׃

None hath beheld iniquity in Jacob, neither hath one seen perverseness in Israel; the LORD his God is with him, and the shouting for the King is among them.

22 אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו׃

God who brought them forth out of Egypt is for them like the lofty horns of the wild-ox.

23 כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל׃

For there is no enchantment with Jacob, neither is there any divination with Israel; now is it said of Jacob and of Israel: 'What hath God wrought!'

24 הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה׃

Behold a people that riseth up as a lioness, and as a lion doth he lift himself up; he shall not lie down until he eat of the prey, and drink the blood of the slain.

25 ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו׃

And Balak said unto Balaam: 'Neither curse them at all, nor bless them at all.'

26 ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה׃

But Balaam answered and said unto Balak: 'Told not I thee, saying: All that the LORD speaketh, that I must do?'

27 ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם׃

And Balak said unto Balaam: 'Come now, I will take thee unto another place; peradventure it will please God that thou mayest curse me them from thence.'

28 ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן׃

And Balak took Balaam unto the top of Peor, that looketh down upon the desert.

29 ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃

And Balaam said unto Balak: 'Build me here seven altars, and prepare me here seven bullocks and seven rams.'

30 ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח׃

And Balak did as Balaam had said, and offered up a bullock and a ram on every altar.