לוּקָס 22
| ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃ | 1 |
Appropinquabat autem dies festus azymorum, qui dicitur Pascha:
| והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃ | 2 |
et quærebant principes sacerdotum, et scribæ, quomodo Jesum interficerent: timebant vero plebem.
| והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃ | 3 |
Intravit autem Satanas in Judam, qui cognominabatur Iscariotes, unum de duodecim:
| וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃ | 4 |
et abiit, et locutus est cum principibus sacerdotum, et magistratibus, quemadmodum illum traderet eis.
| וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃ | 5 |
Et gavisi sunt, et pacti sunt pecuniam illi dare.
| ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃ | 6 |
Et spopondit, et quærebat opportunitatem ut traderet illum sine turbis.
| ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃ | 7 |
Venit autem dies azymorum, in qua necesse erat occidi pascha.
| וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃ | 8 |
Et misit Petrum et Joannem, dicens: Euntes parate nobis pascha, ut manducemus.
| ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃ | 9 |
At illi dixerunt: Ubi vis paremus?
| ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃ | 10 |
Et dixit ad eos: Ecce introëuntibus vobis in civitatem occurret vobis homo quidam amphoram aquæ portans: sequimini eum in domum, in quam intrat,
| ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃ | 11 |
et dicetis patrifamilias domus: Dicit tibi Magister: Ubi est diversorium, ubi pascha cum discipulis meis manducem?
| והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃ | 12 |
Et ipse ostendet vobis cœnaculum magnum stratum, et ibi parate.
| וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃ | 13 |
Euntes autem invenerunt sicut dixit illis, et paraverunt pascha.
| ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃ | 14 |
Et cum facta esset hora, discubuit, et duodecim apostoli cum eo.
| ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃ | 15 |
Et ait illis: Desiderio desideravi hoc pascha manducare vobiscum, antequam patiar.
| כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃ | 16 |
Dico enim vobis, quia ex hoc non manducabo illud, donec impleatur in regno Dei.
| ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃ | 17 |
Et accepto calice gratias egit, et dixit: Accipite, et dividite inter vos.
| כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃ | 18 |
Dico enim vobis quod non bibam de generatione vitis donec regnum Dei veniat.
| ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃ | 19 |
Et accepto pane gratias egit, et fregit, et dedit eis, dicens: Hoc est corpus meum, quod pro vobis datur: hoc facite in meam commemorationem.
| וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃ | 20 |
Similiter et calicem, postquam cœnavit, dicens: Hic est calix novum testamentum in sanguine meo, qui pro vobis fundetur.
| אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃ | 21 |
Verumtamen ecce manus tradentis me, mecum est in mensa.
| כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃ | 22 |
Et quidem Filius hominis, secundum quod definitum est, vadit: verumtamen væ homini illi per quem tradetur.
| והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃ | 23 |
Et ipsi cœperunt quærere inter se quis esset ex eis qui hoc facturus esset.
| וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃ | 24 |
Facta est autem et contentio inter eos, quis eorum videretur esse major.
| ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃ | 25 |
Dixit autem eis: Reges gentium dominantur eorum: et qui potestatem habent super eos, benefici vocantur.
| ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃ | 26 |
Vos autem non sic: sed qui major est in vobis, fiat sicut minor: et qui præcessor est, sicut ministrator.
| כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃ | 27 |
Nam quis major est, qui recumbit, an qui ministrat? nonne qui recumbit? Ego autem in medio vestrum sum, sicut qui ministrat:
| ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃ | 28 |
vos autem estis, qui permansistis mecum in tentationibus meis.
| לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃ | 29 |
Et ego dispono vobis sicut disposuit mihi Pater meus regnum,
| למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃ | 30 |
ut edatis et bibatis super mensam meam in regno meo, et sedeatis super thronos judicantes duodecim tribus Israël.
| ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃ | 31 |
Ait autem Dominus: Simon, Simon, ecce Satanas expetivit vos ut cribraret sicut triticum:
| ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃ | 32 |
ego autem rogavi pro te ut non deficiat fides tua: et tu aliquando conversus, confirma fratres tuos.
| והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃ | 33 |
Qui dixit ei: Domine, tecum paratus sum et in carcerem et in mortem ire.
| ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃ | 34 |
At ille dixit: Dico tibi, Petre, non cantabit hodie gallus, donec ter abneges nosse me. Et dixit eis:
| ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃ | 35 |
Quando misi vos sine sacculo, et pera, et calceamentis, numquid aliquid defuit vobis?
| ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃ | 36 |
At illi dixerunt: Nihil. Dixit ergo eis: Sed nunc qui habet sacculum, tollat; similiter et peram: et qui non habet, vendat tunicam suam et emat gladium.
| כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃ | 37 |
Dico enim vobis, quoniam adhuc hoc quod scriptum est, oportet impleri in me: Et cum iniquis deputatus est. Etenim ea quæ sunt de me finem habent.
| ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃ | 38 |
At illi dixerunt: Domine, ecce duo gladii hic. At ille dixit eis: Satis est.
| ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃ | 39 |
Et egressus ibat secundum consuetudinem in monte Olivarum. Secuti sunt autem illum et discipuli.
| ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃ | 40 |
Et cum pervenisset ad locum, dixit illis: Orate ne intretis in tentationem.
| והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃ | 41 |
Et ipse avulsus est ab eis quantum jactus est lapidis: et positis genibus orabat,
| אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃ | 42 |
dicens: Pater, si vis, transfer calicem istum a me: verumtamen non mea voluntas, sed tua fiat.
| וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃ | 43 |
Apparuit autem illi angelus de cælo, confortans eum. Et factus in agonia, prolixius orabat.
| ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃ | 44 |
Et factus est sudor ejus sicut guttæ sanguinis decurrentis in terram.
| ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃ | 45 |
Et cum surrexisset ab oratione et venisset ad discipulos suos, invenit eos dormientes præ tristitia.
| ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃ | 46 |
Et ait illis: Quid dormitis? surgite, orate, ne intretis in tentationem.
| 47 |
Adhuc eo loquente, ecce turba: et qui vocabatur Judas, unus de duodecim, antecedebat eos, et appropinquavit Jesu ut oscularetur eum.
| ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃ | 48 |
Jesus autem dixit illi: Juda, osculo Filium hominis tradis?
| והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃ | 49 |
Videntes autem hi qui circa ipsum erant, quod futurum erat, dixerunt ei: Domine, si percutimus in gladio?
| ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃ | 50 |
Et percussit unus ex illis servum principis sacerdotum, et amputavit auriculam ejus dexteram.
| ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃ | 51 |
Respondens autem Jesus, ait: Sinite usque huc. Et cum tetigisset auriculam ejus, sanavit eum.
| ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃ | 52 |
Dixit autem Jesus ad eos qui venerant ad se principes sacerdotum, et magistratus templi, et seniores: Quasi ad latronem existis cum gladiis et fustibus?
| ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃ | 53 |
Cum quotidie vobiscum fuerim in templo, non extendistis manus in me: sed hæc est hora vestra, et potestas tenebrarum.
| ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃ | 54 |
Comprehendentes autem eum, duxerunt ad domum principis sacerdotum: Petrus vero sequebatur a longe.
| ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃ | 55 |
Accenso autem igne in medio atrii et circumsedentibus illis, erat Petrus in medio eorum.
| ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃ | 56 |
Quem cum vidisset ancilla quædam sedentem ad lumen, et eum fuisset intuita, dixit: Et hic cum illo erat.
| ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃ | 57 |
At ille negavit eum, dicens: Mulier, non novi illum.
| ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃ | 58 |
Et post pusillum alius videns eum, dixit: Et tu de illis es. Petrus vero ait: O homo, non sum.
| ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃ | 59 |
Et intervallo facto quasi horæ unius, alius quidam affirmabat, dicens: Vere et hic cum illo erat: nam et Galilæus est.
| ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃ | 60 |
Et ait Petrus: Homo, nescio quid dicis. Et continuo, adhuc illo loquente, cantavit gallus.
| ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃ | 61 |
Et conversus Dominus respexit Petrum, et recordatus est Petrus verbi Domini, sicut dixerat: Quia priusquam gallus cantet, ter me negabis.
| ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃ | 62 |
Et egressus foras Petrus flevit amare.
| והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃ | 63 |
Et viri qui tenebant illum, illudebant ei, cædentes.
| ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃ | 64 |
Et velaverunt eum, et percutiebant faciem ejus: et interrogabant eum, dicentes: Prophetiza, quis est, qui te percussit?
| ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃ | 65 |
Et alia multa blasphemantes dicebant in eum.
| ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃ | 66 |
Et ut factus est dies, convenerunt seniores plebis, et principes sacerdotum, et scribæ, et duxerunt illum in concilium suum, dicentes: Si tu es Christus, dic nobis.
| ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃ | 67 |
Et ait illis: Si vobis dixero, non credetis mihi:
| וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃ | 68 |
si autem et interrogavero, non respondebitis mihi, neque dimittetis.
| אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃ | 69 |
Ex hoc autem erit Filius hominis sedens a dextris virtutis Dei.
| ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃ | 70 |
Dixerunt autem omnes: Tu ergo es Filius Dei? Qui ait: Vos dicitis, quia ego sum.
| ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃ | 71 |
At illi dixerunt: Quid adhuc desideramus testimonium? ipsi enim audivimus de ore ejus.
