איוב 9

1 ויען איוב ויאמר׃

Then Iob answered, and sayd,

2 אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃

I knowe verily that it is so: for howe should man compared vnto God, be iustified?

3 אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃

If I would dispute with him, hee could not answere him one thing of a thousand.

4 חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃

He is wise in heart, and mighty in strength: who hath bene fierce against him and hath prospered?

5 המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃

He remoueth the mountaines, and they feele not when he ouerthroweth them in his wrath.

6 המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃

Hee remooueth the earth out of her place, that the pillars thereof doe shake.

7 האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃

He commandeth the sunne, and it riseth not: hee closeth vp the starres, as vnder a signet.

8 נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃

Hee himselfe alone spreadeth out the heauens, and walketh vpon the height of the sea.

9 עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃

He maketh the starres Arcturus, Orion, and Pleiades, and the climates of the South.

10 עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃

He doeth great things, and vnsearcheable: yea, marueilous things without nomber.

11 הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃

Lo, when he goeth by me, I see him not: and when he passeth by, I perceiue him not.

12 הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃

Behold, when he taketh a pray, who can make him to restore it? who shall say vnto him, What doest thou?

13 אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃

God will not withdrawe his anger, and the most mightie helpes doe stoupe vnder him.

14 אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃

Howe much lesse shall I answere him? or howe should I finde out my words with him?

15 אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃

For though I were iust, yet could I not answere, but I would make supplication to my Iudge.

16 אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃

If I cry, and he answere me, yet woulde I not beleeue, that he heard my voyce.

17 אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃

For he destroyeth mee with a tempest, and woundeth me without cause.

18 לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃

He wil not suffer me to take my breath, but filleth me with bitternesse.

19 אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃

If we speake of strength, behold, he is strog: if we speake of iudgement, who shall bring me in to pleade?

20 אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃

If I woulde iustifie my selfe, mine owne mouth shall condemne mee: if I would be perfite, he shall iudge me wicked.

21 תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃

Though I were perfite, yet I knowe not my soule: therefore abhorre I my life.

22 אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃

This is one point: therefore I said, Hee destroyeth the perfite and the wicked.

23 אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃

If the scourge should suddenly slay, should God laugh at the punishment of the innocent?

24 ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃

The earth is giuen into the hand of ye wicked: he couereth the faces of the iudges therof: if not, where is he? or who is he?

25 וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃

My dayes haue bene more swift then a post: they haue fled, and haue seene no good thing.

26 חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃

They are passed as with the most swift ships, and as the eagle that flyeth to the pray.

27 אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃

If I say, I wil forget my complaynt, I will cease from my wrath, and comfort mee,

28 יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃

Then I am afrayd of all my sorowes, knowing that thou wilt not iudge me innocent.

29 אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃

If I be wicked, why labour I thus in vaine?

30 אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃

If I wash my selfe with snowe water, and purge mine hands most cleane,

31 אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃

Yet shalt thou plunge mee in the pit, and mine owne clothes shall make me filthie.

32 כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃

For he is not a man as I am, that I shoulde answere him, if we come together to iudgement.

33 לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃

Neyther is there any vmpire that might lay his hand vpon vs both.

34 יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃

Let him take his rod away from me, and let not his feare astonish me:

35 אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃

Then will I speake, and feare him not: but because I am not so, I holde me still.