איוב 5

1 קרא נא היש עונך ואל מי מקדשים תפנה׃

Rufe nur! Giebt's einen, der dir Antwort gäbe? und an wen unter den Heiligen wolltest du dich wenden?

2 כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה׃

Denn den Thoren mordet sein Unmut, und den Albernen tötet sein Eifern.

3 אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם׃

Ich habe einen Thoren festgewurzelt gesehen, verwünschte aber plötzlich seine Stätte.

4 ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל׃

Seinen Kindern bleibt die Hilfe fern; sie müssen sich zertreten lassen im Thor, und keiner errettet sie.

5 אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם׃

Seine Ernte verzehrt der Hungrige - selbst aus den Dornen holt er sie heraus - und Durstige schnappen nach seinem Gut.

6 כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל׃

Denn Unheil wächst nicht aus dem Staub hervor, noch sprießt das Elend aus dem Boden:

7 כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף׃

Nein, der Mensch ist zum Elend geboren, so wie der Flamme Kinder aufwärts fliegen.

8 אולם אני אדרש אל אל ואל אלהים אשים דברתי׃

Ich aber würde mich an den Allmächtigen wenden und meine Sache Gott vorlegen,

9 עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מספר׃

der große Dinge thut, die unerforschlich, und Wunder, die unzählbar sind:

10 הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות׃

Der der Erde Regen schenkt und Wasser auf die Fluren sendet,

11 לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע׃

der Niedrige hoch emporhebt, und Trauernde erfahren hohes Heil.

12 מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה׃

Er vereitelt die Pläne der Listigen, daß ihre Hände nichts Beständiges schaffen.

13 לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה׃

Er fängt die Klugen in ihrer eignen List, und der Verschlagenen Anschlag überstürzt sich.

14 יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים׃

Am hellen Tage stoßen sie auf Finsternis und wie zur Nachtzeit tappen sie am Mittag.

15 וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון׃

So rettet er vom Schwert, aus ihrem Rachen, und aus der Gewalt des Starken den Armen.

16 ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה׃

So geht dem Schwachen Hoffnung auf, und die Bosheit schließt ihr Maul.

17 הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס׃

O, glücklich der Mann, den Gott zurechtweist! - so verschmähe nicht die Zucht des Allmächtigen!

18 כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה׃

Denn er verwundet, doch er verbindet auch; er zerschlägt, und seine Hände heilen.

19 בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע׃

Aus sechs Nöten errettet er dich, und in sieben trifft dich kein Unheil.

20 ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב׃

Bei Hungersnot errettet er dich vom Tode und im Kriege von den Streichen des Schwerts.

21 בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא׃

Vor der Zunge Geißel bist du geborgen, hast nichts zu fürchten, wenn Verheerung naht.

22 לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא׃

Der Verheerung und der Teuerung kannst du lachen, die wilden Tiere brauchst du nicht zu fürchten.

23 כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך׃

Denn mit des Feldes Steinen bist du im Bunde, und die wilden Tiere sind mit dir befreundet.

24 וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא׃

Und so wirst du erfahren, daß wohlbehalten dein Zelt: du musterst deine Behausung und vermissest nichts.

25 וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ׃

Du wirst erfahren, daß deine Nachkommen zahlreich sind, und deine Sprossen wie das Gras der Flur.

26 תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו׃

In Vollreife gehst du zum Grabe ein, gleichwie die Garbe hinaufgebracht wird zu ihrer Zeit.

27 הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך׃

Siehe, das ist's, was wir erforscht, so ist's! Vernimm es und beherzige es wohl!