< איוב 3 >
אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃ | 1 |
此后,约伯开口咒诅自己的生日,
יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃ | 3 |
愿我生的那日 和说怀了男胎的那夜都灭没。
היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃ | 4 |
愿那日变为黑暗; 愿 神不从上面寻找它; 愿亮光不照于其上。
יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃ | 5 |
愿黑暗和死荫索取那日; 愿密云停在其上; 愿日蚀恐吓它。
הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃ | 6 |
愿那夜被幽暗夺取, 不在年中的日子同乐, 也不入月中的数目。
הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃ | 7 |
愿那夜没有生育, 其间也没有欢乐的声音。
יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃ | 8 |
愿那咒诅日子且能惹动鳄鱼的 咒诅那夜。
יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃ | 9 |
愿那夜黎明的星宿变为黑暗, 盼亮却不亮, 也不见早晨的光线;
כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃ | 10 |
因没有把怀我胎的门关闭, 也没有将患难对我的眼隐藏。
למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃ | 11 |
我为何不出母胎而死? 为何不出母腹绝气?
מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃ | 12 |
为何有膝接收我? 为何有奶哺养我?
כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃ | 13 |
不然,我就早已躺卧安睡,
עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃ | 14 |
和地上为自己重造荒邱的君王、谋士,
או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃ | 15 |
或与有金子、将银子装满了房屋的王子 一同安息;
או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃ | 16 |
或像隐而未现、不到期而落的胎, 归于无有,如同未见光的婴孩。
שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃ | 17 |
在那里恶人止息搅扰, 困乏人得享安息,
יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃ | 18 |
被囚的人同得安逸, 不听见督工的声音。
קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃ | 19 |
大小都在那里; 奴仆脱离主人的辖制。
למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃ | 20 |
受患难的人为何有光赐给他呢? 心中愁苦的人为何有生命赐给他呢?
המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃ | 21 |
他们切望死,却不得死; 求死,胜于求隐藏的珍宝。
השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃ | 22 |
他们寻见坟墓就快乐, 极其欢喜。
לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃ | 23 |
人的道路既然遮隐, 神又把他四面围困, 为何有光赐给他呢?
כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃ | 24 |
我未曾吃饭就发出叹息; 我唉哼的声音涌出如水。
כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃ | 25 |
因我所恐惧的临到我身, 我所惧怕的迎我而来。
לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃ | 26 |
我不得安逸,不得平静, 也不得安息,却有患难来到。