בראשית 29
| וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃ | 1 |
Tada se podiže Jakov i otide u zemlju istoènu.
| וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃ | 2 |
I obziruæi se ugleda studenac u polju; i gle, tri stada ovaca ležahu kod njega, jer se na onom studencu pojahu stada, a veliki kamen bijaše studencu na vratima.
| ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃ | 3 |
Ondje se skupljahu sva stada, te pastiri odvaljivahu kamen s vrata studencu i pojahu stada, i poslije opet privaljivahu kamen na vrata studencu na njegovo mjesto.
| ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃ | 4 |
I Jakov im reèe: braæo, odakle ste? Rekoše: iz Harana smo.
| ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃ | 5 |
A on im reèe: poznajete li Lavana sina Nahorova? Oni rekoše: poznajemo.
| ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃ | 6 |
On im reèe: je li zdrav? Rekoše: jest, i evo Rahilje kæeri njegove, gdje ide sa stadom.
| ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃ | 7 |
I on reèe: eto još je rano, niti je vrijeme vraæati stoku; napojte stoku pa idite i pasite je.
| ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃ | 8 |
A oni rekoše: ne možemo, dokle se ne skupe sva stada, da odvalimo kamen s vrata studencu, onda æemo napojiti stoku.
| עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃ | 9 |
Dok on još govoraše s njima, doðe Rahilja sa stadom oca svojega, jer ona pasijaše ovce.
| ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃ | 10 |
A kad Jakov vidje Rahilju kæer Lavana ujaka svojega, i stado Lavana ujaka svojega, pristupi Jakov i odvali kamen studencu s vrata, i napoji stado Lavana ujaka svojega.
| וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃ | 11 |
I poljubi Jakov Rahilju, i povikavši zaplaka se.
| ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃ | 12 |
I kaza se Jakov Rahilji da je rod ocu njezinu i da je sin Reveèin; a ona otrèa te javi ocu svojemu.
| ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃ | 13 |
A kad Lavan èu za Jakova sina sestre svoje, istrèa mu na susret, i zagrli ga i poljubi, i uvede u svoju kuæu. I on pripovjedi Lavanu sve ovo.
| ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃ | 14 |
A Lavan mu reèe: ta ti si kost moja i tijelo moje. I osta kod njega cio mjesec dana.
| ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃ | 15 |
Tada reèe Lavan Jakovu: zar badava da mi služiš, što si mi rod? Kaži mi šta æe ti biti plata?
| וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃ | 16 |
A Lavan imaše dvije kæeri: starijoj bješe ime Lija, a mlaðoj Rahilja.
| ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃ | 17 |
I u Lije bjehu kvarne oèi, a Rahilja bješe lijepa stasa i lijepa lica.
| ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃ | 18 |
I Jakovu omilje Rahilja, te reèe: služiæu ti sedam godina za Rahilju, mlaðu kæer tvoju.
| ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃ | 19 |
A Lavan mu reèe: bolje tebi da je dam nego drugom; ostani kod mene.
| ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃ | 20 |
I otsluži Jakov za Rahilju sedam godina, i uèiniše mu se kao nekoliko dana, jer je ljubljaše.
| ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃ | 21 |
I reèe Jakov Lavanu: daj mi ženu, jer mi se navrši vrijeme, da legnem s njom.
| ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃ | 22 |
I sazva Lavan sve ljude iz onoga mjesta i uèini gozbu.
| ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃ | 23 |
A uveèe uze Liju kæer svoju i uvede je k Jakovu, i on leže s njom.
| ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃ | 24 |
I Lavan dade Zelfu robinju svoju Liji kæeri svojoj da joj bude robinja.
| ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃ | 25 |
A kad bi ujutru, gle, ono bješe Lija; te reèe Jakov Lavanu: šta si mi to uèinio? ne služim li za Rahilju kod tebe? zašto si me prevario?
| ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃ | 26 |
A Lavan mu reèe: ne biva u našem mjestu da se uda mlaða prije starije.
| מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃ | 27 |
Navrši nedjelju dana s tom, pa æemo ti dati i drugu za službu što æeš služiti kod mene još sedam godina drugih.
| ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃ | 28 |
Jakov uèini tako, i navrši s njom nedjelju dana, pa mu dade Lavan Rahilju kæer svoju za ženu.
| ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃ | 29 |
I dade Lavan Rahilji kæeri svojoj robinju svoju Valu da joj bude robinja.
| ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃ | 30 |
I tako leže Jakov s Rahiljom; i voljaše Rahilju nego Liju, i stade služiti kod Lavana još sedam drugih godina.
| וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃ | 31 |
A Gospod videæi da Jakov ne mari za Liju, otvori njojzi matericu, a Rahilja osta nerotkinja.
| ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃ | 32 |
I Lija zatrudnje, i rodi sina, i nadjede mu ime Ruvim, govoreæi: Gospod pogleda na jade moje, sada æe me ljubiti muž moj.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃ | 33 |
I opet zatrudnje, i rodi sina, i reèe: Gospod èu da sam prezrena, pa mi dade i ovoga. I nadjede mu ime Simeun.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃ | 34 |
I opet zatrudnje, i rodi sina, i reèe: da ako se sada veæ priljubi k meni muž moj, kad mu rodih tri sina. Zato mu nadješe ime Levije.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃ | 35 |
I zatrudnje opet, i rodi sina, i reèe: sada æu hvaliti Gospoda. Zato mu nadjede ime Juda; i presta raðati.
