שמות 34
| ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת׃ | 1 |
And the LORD said to Moses, Hew you two tables of stone like to the first: and I will write on these tables the words that were in the first tables, which you brake.
| והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר׃ | 2 |
And be ready in the morning, and come up in the morning to mount Sinai, and present yourself there to me in the top of the mount.
| ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא׃ | 3 |
And no man shall come up with you, neither let any man be seen throughout all the mount; neither let the flocks nor herds feed before that mount.
| ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים׃ | 4 |
And he hewed two tables of stone like to the first; and Moses rose up early in the morning, and went up to mount Sinai, as the LORD had commanded him, and took in his hand the two tables of stone.
| וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה׃ | 5 |
And the LORD descended in the cloud, and stood with him there, and proclaimed the name of the LORD.
| ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת׃ | 6 |
And the LORD passed by before him, and proclaimed, The LORD, The LORD God, merciful and gracious, long-suffering, and abundant in goodness and truth,
| נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים׃ | 7 |
Keeping mercy for thousands, forgiving iniquity and transgression and sin, and that will by no means clear the guilty; visiting the iniquity of the fathers on the children, and on the children’s children, to the third and to the fourth generation.
| וימהר משה ויקד ארצה וישתחו׃ | 8 |
And Moses made haste, and bowed his head toward the earth, and worshipped.
| ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו׃ | 9 |
And he said, If now I have found grace in your sight, O LORD, let my LORD, I pray you, go among us; for it is a stiff necked people; and pardon our iniquity and our sin, and take us for your inheritance.
| ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך׃ | 10 |
And he said, Behold, I make a covenant: before all your people I will do marvels, such as have not been done in all the earth, nor in any nation: and all the people among which you are shall see the work of the LORD: for it is a terrible thing that I will do with you.
| שמר לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי׃ | 11 |
Observe you that which I command you this day: behold, I drive out before you the Amorite, and the Canaanite, and the Hittite, and the Perizzite, and the Hivite, and the Jebusite.
| השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך׃ | 12 |
Take heed to yourself, lest you make a covenant with the inhabitants of the land where you go, lest it be for a snare in the middle of you:
| כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון׃ | 13 |
But you shall destroy their altars, break their images, and cut down their groves:
| כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא׃ | 14 |
For you shall worship no other god: for the LORD, whose name is Jealous, is a jealous God:
| פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו׃ | 15 |
Lest you make a covenant with the inhabitants of the land, and they go a whoring after their gods, and do sacrifice to their gods, and one call you, and you eat of his sacrifice;
| ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן׃ | 16 |
And you take of their daughters to your sons, and their daughters go a whoring after their gods, and make your sons go a whoring after their gods.
| אלהי מסכה לא תעשה לך׃ | 17 |
You shall make you no molten gods.
| את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים׃ | 18 |
The feast of unleavened bread shall you keep. Seven days you shall eat unleavened bread, as I commanded you, in the time of the month Abib: for in the month Abib you came out from Egypt.
| כל פטר רחם לי וכל מקנך תזכר פטר שור ושה׃ | 19 |
All that opens the matrix is mine; and every firstling among your cattle, whether ox or sheep, that is male.
| ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם׃ | 20 |
But the firstling of an ass you shall redeem with a lamb: and if you redeem him not, then shall you break his neck. All the firstborn of your sons you shall redeem. And none shall appear before me empty.
| ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת׃ | 21 |
Six days you shall work, but on the seventh day you shall rest: in ripening time and in harvest you shall rest.
| וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה׃ | 22 |
And you shall observe the feast of weeks, of the first fruits of wheat harvest, and the feast of ingathering at the year’s end.
| שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל׃ | 23 |
Thrice in the year shall all your male children appear before the LORD God, the God of Israel.
| כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבולך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה׃ | 24 |
For I will cast out the nations before you, and enlarge your borders: neither shall any man desire your land, when you shall go up to appear before the LORD your God thrice in the year.
| לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח׃ | 25 |
You shall not offer the blood of my sacrifice with leaven; neither shall the sacrifice of the feast of the passover be left to the morning.
| ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃ | 26 |
The first of the first fruits of your land you shall bring to the house of the LORD your God. You shall not seethe a kid in his mother’s milk.
| ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל׃ | 27 |
And the LORD said to Moses, Write you these words: for after the tenor of these words I have made a covenant with you and with Israel.
| ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית עשרת הדברים׃ | 28 |
And he was there with the LORD forty days and forty nights; he did neither eat bread, nor drink water. And he wrote on the tables the words of the covenant, the ten commandments.
| ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו׃ | 29 |
And it came to pass, when Moses came down from mount Sinai with the two tables of testimony in Moses’ hand, when he came down from the mount, that Moses knew not that the skin of his face shone while he talked with him.
| וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו׃ | 30 |
And when Aaron and all the children of Israel saw Moses, behold, the skin of his face shone; and they were afraid to come near him.
| ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם׃ | 31 |
And Moses called to them; and Aaron and all the rulers of the congregation returned to him: and Moses talked with them.
| ואחרי כן נגשו כל בני ישראל ויצום את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני׃ | 32 |
And afterward all the children of Israel came near: and he gave them in commandment all that the LORD had spoken with him in mount Sinai.
| ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה׃ | 33 |
And till Moses had done speaking with them, he put a veil on his face.
| ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה׃ | 34 |
But when Moses went in before the LORD to speak with him, he took the veil off, until he came out. And he came out, and spoke to the children of Israel that which he was commanded.
| וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו׃ | 35 |
And the children of Israel saw the face of Moses, that the skin of Moses’ face shone: and Moses put the veil on his face again, until he went in to speak with him.
