שמות 1

1 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃

OR questi [sono] i nomi de' figliuoli d'Israele, che vennero in Egitto: essi [vi] vennero con Giacobbe, ciascuno con la sua famiglia.

2 ראובן שמעון לוי ויהודה׃

Ruben, Simeone, Levi, e Giuda;

3 יששכר זבולן ובנימן׃

Issacar, Zabulon, e Beniamino;

4 דן ונפתלי גד ואשר׃

Dan, Neftali, Gad, e Aser.

5 ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃

E tutte le persone, uscite dell'anca di Giacobbe, erano settanta. Or Giuseppe era [già] in Egitto.

6 וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃

E Giuseppe morì, e tutti i suoi fratelli, e tutta quella generazione.

7 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃

E i figliuoli d'Israele fruttarono e moltiplicarono copiosamente, e crebbero, e divennero grandemente possenti, talchè il paese fu ripieno di essi.

8 ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃

Or sorse un nuovo re sopra l'Egitto, il qual non avea conosciuto Giuseppe.

9 ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃

[Costui] disse al suo popolo: Ecco, il popolo de' figliuoli d'Israele [è] più grande [e] più possente di noi.

10 הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃

Ora procediamo saggiamente intorno ad esso; che talora non moltiplichi; onde, se alcuna guerra avvenisse, egli non si congiunga anche esso co' nostri nemici, e non guerreggi contro a noi, o se ne vada via dal paese.

11 וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃

Furono adunque costituiti sopra il popolo d'Israele commissari d'angherie, per affliggerlo con le lor gravezze. E il [popolo] edificò a Faraone delle città da magazzini, [cioè], Pitom e Raamses.

12 וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃

Ma quanto [più] l'affliggevano, tanto [più] cresceva, e tanto [più] moltiplicava fuor di modo; onde [gli Egizj] portavano gran noia de' figliuoli d'Israele.

13 ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃

E gli Egizj facevano servire i figliuoli d'Israele con asprezza.

14 וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃

E li facevano vivere in amaritudine, con dura servitù, [adoperandoli] intorno all'argilla, e a' mattoni, e ad ogni servigio de' campi; tutta la servitù, nella quale li adoperavano, [era] con asprezza.

15 ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃

Il re di Egitto disse ancora alle levatrici delle donne Ebree, il nome dell'una delle quali [era] Sifra, e quel dell'altra Pua:

16 ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃

Quando voi ricoglierete i parti delle [donne] Ebree, e [le] vedrete in su la seggiola, se il parto [è] un figliuol [maschio], uccidetelo; ma se [è] una figliuola [femmina], lasciatela vivere.

17 ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃

Ma quelle levatrici temettero Iddio, e non fecero secondo che il re di Egitto avea loro detto; anzi lasciarono vivere i fanciulli.

18 ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃

E il re di Egitto chiamò le levatrici, e disse loro: Perchè avete voi fatto questo, di lasciar vivere i fanciulli?

19 ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃

E le levatrici dissero a Faraone: Le donne Ebree non [sono] come l'Egizie, perciocchè sono vigorose; avanti che la levatrice sia venuta a loro, hanno partorito.

20 וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃

E Iddio fece del bene a quelle levatrici; e il popolo crebbe, e divenne grandemente possente.

21 ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃

E perchè quelle levatrici temettero Iddio, egli edificò loro delle case.

22 ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃

Allora Faraone comandò a tutto il suo popolo, dicendo: Gittate nel fiume ogni figliuol [maschio] che nascerà, e lasciate vivere tutte le figliuole [femmine].