מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 25

1 ויבא פסטוס אל המדינה ויעל אחרי שלשת ימים מקסרין לירושלים׃

Trois jours après son arrivée dans sa province, Festus monta de Césarée à Jérusalem.

2 והכהן הגדול וראשי היהודים הודיעהו את ריבם עם פולוס׃

Là, le haut sacerdoce et les autorités juives portèrent plainte contre Paul; ils lui demandèrent avec instance et comme une faveur (mais dans un but hostile) de le faire revenir à Jérusalem;

3 ויפצרו בו וישאלו ממנו לעשות חסד עמהם להביאו ירושלים והמה מתנכלים אתו להמיתו בדרך׃

ils auraient dressé une embuscade pour le tuer dans le trajet.

4 ויען אותם פסטוס כי עצור פולוס בקסרין וכי גם הוא ישוב שמה בקרוב׃

Festus répondit que Paul resterait prisonnier à Césarée et que lui-même y retournerait bientôt.

5 ויאמר לכן ירדו אתי העצומים שבכם ואם יש מאום באיש הזה יענו בו׃

«Que les plus notables d'entre vous, ajouta-t-il, qui voudraient charger cet homme descendent avec moi et formulent leur accusation.»

6 וישב בתוכם יותר מימים עשרה וירד אל קסרין וממחרת ישב על כסא המשפט ויצו להביא את פולוס׃

Il ne resta avec eux que peu de jours, huit ou dix, puis retourna à Césarée. Dès le lendemain, il siégea sur son tribunal et fit comparaître Paul.

7 הוא בא והיהודים אשר ירדו מירושלים סבבהו ויאשימו את פולוס באשמות רבות וקשות אשר לא יכלו להוכיח׃

A son entrée, les Juifs, descendus de Jérusalem, l'entourèrent, en formulant de nombreuses et graves accusations qu'ils ne pouvaient prouver;

8 והוא הצטדק לאמר לא חטאתי במאומה לא לדת היהודים ולא למקדש ולא לקיסר׃

tandis que Paul se défendait, en déclarant qu'il n'avait commis aucune faute ni contre la Loi juive, ni contre le Temple, ni contre l'Empereur.

9 ופסטוס חפץ להתרצות אל היהודים ויען את פולוס ויאמר התחפץ לעלות ירושלים להשפט על אלה לפני שמה׃

Là-dessus, Festus, qui voulait faire plaisir aux Juifs, dit à Paul: «Veux-tu monter à Jérusalem et y être jugé sur tout cela en ma présence?»

10 ויאמר פולוס לפני כסא משפט הקיסר אני עמד ושם נכון לי להשפט לא הרעתי ליהודים כאשר ידעת היטב גם אתה׃

Paul lui répondit: «C'est devant le tribunal de l'Empereur que je comparais; c'est là que je dois être jugé; je n'ai fait aucun tort aux Juifs, et tu le sais fort bien.

11 אם הרעתי ויש בי דבר משפט מות בל אחשך נפשי ממות ואם אין בי מאומה מכל אשר הם ענים בי איש לא יוכל להסגירני אל ידם את הקיסר אני קורא לדיני׃

Si je suis coupable, si j'ai mérité la mort, je ne demande pas de grâce; si, au contraire, je n'ai rien fait de ce dont ils m'accusent, personne n'a le droit de me livrer à eux par complaisance. J'en appelle à l'Empereur!»

12 ויועץ פסטוס עם יועציו ויען אתו לאמר את הקיסר קראת אל הקיסר תלך׃

Festus, alors, s'entretint un moment avec ses assesseurs et répondit: «Tu en as appelé à l'Empereur, tu iras à l'Empereur.»

13 ויהי אחרי ימים וירדו המלך אגרפס וברניקה אל קסרין לשאל לשלום פסטוס׃

Quelques jours plus tard, le roi Agrippa et Bérénice vinrent à Césarée saluer Festus.

14 ויהי כי ארכו להם הימים שם ויספר פסטוס למלך את ריב פולוס לאמר יש פה איש אשר פיליכס הניחו אסור׃

Ils y restèrent plusieurs jours et Festus exposa au roi l'affaire de Paul. Il y a ici un homme, lui dit-il, que Félix a laissé prisonnier;

15 ובהיותי בירושלים דברו אלי ראשי הכהנים וזקני היהודים על אדותיו ויבקשו ממני לחרץ משפטו׃

pendant mon séjour à Jérusalem, le haut sacerdoce et les autorités juives ont porté plainte contre lui et m'ont demandé sa condamnation.

16 ואען אותם כי אין מנהג הרומיים למגן איש לאבד בטרם יעמד הנשטן לנכח שטניו ונתן לו מקום להצטדק מן השטנה׃

Je leur ai répondu que la coutume romaine ne permet pas de livrer un homme par complaisance, sans que l'accusé ait été confronté avec ses accusateurs et ait eu toute facilité de se justifier de l'accusation.

17 ולכן כאשר באו הנה יחד חשתי ולא התמהמהתי כי ממחרת היום ישבתי על כסא המשפט ואצוה להביא את האיש׃

Ils sont alors venus ici et, sans perdre un moment, dès le lendemain, je siégeai sur mon tribunal et je fis comparaître cet homme.

18 ויעמדו עליו שטניו ולא הביאו עליו דבר רע מאשר הייתי חשד אתו׃

Les accusateurs qui se sont présentés n'ont relevé contre lui aucun des crimes que je m'attendais à voir établir;

19 רק היו להם דברי ריבת לנגדו על עבודת אלהיהם ועל מת אחד ישוע שמו אשר אמר עליו פולוס כי הוא חי׃

il ne s'est agi entre eux que de subtilités relatives à leurs croyances particulières et d'un certain Jésus qui est mort et que Paul dit être vivant.

20 ותכבד בעיני השאלה הזאת ואמר החפץ אתה ללכת ירושלים ולהשפט שם על אלה׃

Ne sachant quel parti prendre dans une discussion de ce genre, j'ai demandé à Paul s'il voulait aller à Jérusalem et y être jugé sur tout cela.

21 אבל פולוס שאל להניחו במשמר עד צאת משפטו מלפני אגוסטוס ואצוה לשמרו עד אשר אשלח אתו אל הקיסר׃

Mais il en a appelé pour que sa cause fût réservée au jugement de Sa Majesté; j'ai alors ordonné de le garder en prison jusqu'à ce que je l'envoie à l'Empereur.»

22 ויאמר אגרפס אל פסטוס גם אני חפץ לשמע את האיש ויאמר מחר תשמענו׃

Agrippa dit à Festus: «Je voulais justement entendre cet homme.» — «Tu l'entendras demain», répondit Festus.

23 ויהי ממחרת כבוא אגרפס וברניקה בהוד גדול ויבאו אל אלם המשמעת המה ושרי האלף ונגידי העיר ויצו פסטוס ויביאו את פולוס׃

Le lendemain, en effet, Agrippa et Bérénice vinrent avec une suite brillante et se rendirent à la salle d'audience, accompagnés des officiers de l'armée et des principaux personnages de la ville. Sur l'ordre de Festus, Paul fut introduit.

24 ויאמר פסטוס אגרפס המלך וכל האישים אשר אתם פה אתנו הנכם ראים את האיש אשר בעבורו פגעו בי כל המון היהודים גם בירושלים וגם פה ויצעקו כי אינו בדין שיחיה עוד׃

Festus prit la parole: «Roi Agrippa, et vous tous ici présents, «Vous voyez cet homme à propos duquel tous les Juifs, en masse, et à Jérusalem et ici, sont venus m'importuner; ils me crient que je ne dois pas lui laisser la vie.

25 ואני כאשר הכרתי כי לא עשה דבר לחיבו מיתה והוא גם הוא קרא את אגוסטוס לדינו יעצתי לשלח אתו שמה׃

Moi j'ai compris qu'il n'avait rien fait qui méritât la mort; lui-même, d'ailleurs, en a appelé à l'Empereur et j'ai décidé de le lui envoyer.

26 אך אין לי לכתב עליו דבר נכון לאדנינו ובעבור זאת הביאתיו לפניכם וביותר לפניך המלך אגרפס למען יחקר וידעתי מה אכתב׃

Mais je n'ai rien de bien positif à écrire à son sujet au Maître; voilà pourquoi je l'ai fait paraître devant vous, et surtout devant toi, Roi Agrippa, et, après cet interrogatoire, j'aurai quelque chose à écrire.

27 כי לא יתכן בעיני לשלוח אסיר מבלי הודיע גם את עלילת הדברים אשר שמו לו׃

En effet, je trouve absurde d'envoyer un prisonnier sans indiquer les charges qui pèsent sur lui.»