שמואל ב 5

1 ויבאו כל שבטי ישראל אל דוד חברונה ויאמרו לאמר הננו עצמך ובשרך אנחנו׃

Then all the tribes of Israel came to David at Hebron, saying, "Look, we are your bone and your flesh.

2 גם אתמול גם שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה מוציא והמבי את ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה לנגיד על ישראל׃

In times past, when Saul was king over us, it was you who led out and brought in Israel. The LORD said to you, 'You shall be shepherd of my people Israel, and you shall be ruler over Israel.'"

3 ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם המלך דוד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דוד למלך על ישראל׃

So all the elders of Israel came to the king to Hebron; and king David made a covenant with them in Hebron before the LORD; and they anointed David king over Israel.

4 בן שלשים שנה דוד במלכו ארבעים שנה מלך׃

David was thirty years old when he began to reign, and he reigned forty years.

5 בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה על כל ישראל ויהודה׃

In Hebron he reigned over Judah seven years and six months; and in Jerusalem he reigned thirty-three years over all Israel and Judah.

6 וילך המלך ואנשיו ירושלם אל היבסי יושב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא תבוא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים לאמר לא יבוא דוד הנה׃

The king and his men went to Jerusalem against the Jebusites, the inhabitants of the land, who spoke to David, saying, "You will not come in here, but the blind and the lame will repel you"; thinking, "David can't come in here."

7 וילכד דוד את מצדת ציון היא עיר דוד׃

Nevertheless David took the stronghold of Zion, that is, the City of David.

8 ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים שנאו נפש דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל הבית׃

David said on that day, "Whoever strikes the Jebusites, let him get up to the watercourse, and strike the lame and the blind, those who hate the soul of David." Therefore they say, "The blind and the lame can't come into the palace."

9 וישב דוד במצדה ויקרא לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן המלוא וביתה׃

David lived in the stronghold, and called it the City of David. And he built a city all around from the Millo and inward.

10 וילך דוד הלוך וגדול ויהוה אלהי צבאות עמו׃

David grew greater and greater; for the LORD of hosts was with him.

11 וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר ויבנו בית לדוד׃

Hiram king of Tyre sent messengers to David, and cedar trees, and craftsmen of wood, and craftsmen of a wall; and they built David a palace.

12 וידע דוד כי הכינו יהוה למלך על ישראל וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל׃

And David knew that the LORD had established him king over Israel, and that he had exalted his kingdom for his people Israel's sake.

13 ויקח דוד עוד פלגשים ונשים מירושלם אחרי באו מחברון ויולדו עוד לדוד בנים ובנות׃

David took more secondary wives and wives out of Jerusalem, after he had come from Hebron; and there were born to David more sons and daughters.

14 ואלה שמות הילדים לו בירושלם שמוע ושובב ונתן ושלמה׃

These are the names of those who were born to him in Jerusalem: Shammua, and Shobab, and Nathan, and Solomon,

15 ויבחר ואלישוע ונפג ויפיע׃

and Ibhar, and Elishua, and Eliphelet, and Nogah, and Nepheg, and Japhia,

16 ואלישמע ואלידע ואליפלט׃

and Elishama, and Baaliada, and Eliphelet.

17 וישמעו פלשתים כי משחו את דוד למלך על ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד וישמע דוד וירד אל המצודה׃

When the Philistines heard that David had been anointed king over Israel, all the Philistines went up to seek David; and David heard of it, and went down to the stronghold.

18 ופלשתים באו וינטשו בעמק רפאים׃

Now the Philistines came and spread out in the Valley of Rephaim.

19 וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה אל פלשתים התתנם בידי ויאמר יהוה אל דוד עלה כי נתן אתן את הפלשתים בידך׃

David inquired of the LORD, saying, "Shall I go up against the Philistines? Will you deliver them into my hand?" The LORD said to David, "Go up; for I will certainly deliver the Philistines into your hand."

20 ויבא דוד בבעל פרצים ויכם שם דוד ויאמר פרץ יהוה את איבי לפני כפרץ מים על כן קרא שם המקום ההוא בעל פרצים׃

David came to Baal Perazim, and David struck them there; and he said, "The LORD has broken through my enemies before me, like a breakthrough of waters." Therefore he called the name of that place Baal Perazim.

21 ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו׃

And they abandoned their idols there; and David and his men took them away.

22 ויספו עוד פלשתים לעלות וינטשו בעמק רפאים׃

The Philistines came up yet again, and spread themselves in the Valley of Rephaim.

23 וישאל דוד ביהוה ויאמר לא תעלה הסב אל אחריהם ובאת להם ממול בכאים׃

And David inquired of the LORD, and the LORD said to him, "You shall not go up. Circle around behind them, and attack them opposite the poplar trees.

24 ויהי בשמעך את קול צעדה בראשי הבכאים אז תחרץ כי אז יצא יהוה לפניך להכות במחנה פלשתים׃

And it shall be, when you hear the sound of marching in the tops of the poplar trees, that then you are to act decisively; for then the LORD has gone out before you to strike the army of the Philistines."

25 ויעש דוד כן כאשר צוהו יהוה ויך את פלשתים מגבע עד באך גזר׃

David did so, as the LORD commanded him, and struck the Philistines from Geba as far as the approach to Gezer.