דברי הימים א 17

1 ויהי כאשר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית יהוה תחת יריעות׃

Now when David was living in his house, he said to Nathan the prophet, See, I am living in a house of cedar-wood, but the ark of the Lord's agreement is under the curtains of a tent.

2 ויאמר נתן אל דויד כל אשר בלבבך עשה כי האלהים עמך׃

And Nathan said to David, Do whatever is in your heart, for God is with you.

3 ויהי בלילה ההוא ויהי דבר אלהים אל נתן לאמר׃

But that same night, the word of God came to Nathan, saying,

4 לך ואמרת אל דויד עבדי כה אמר יהוה לא אתה תבנה לי הבית לשבת׃

Go and say to David my servant, The Lord says, You are not to make me a house for my living-place:

5 כי לא ישבתי בבית מן היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל אהל וממשכן׃

For from the day when I took Israel up, till this day, I have had no house, but have gone from tent to tent, and from living-place to living-place.

6 בכל אשר התהלכתי בכל ישראל הדבר דברתי את אחד שפטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים׃

In all the places where I have gone with all Israel, did I ever say to any of the judges of Israel, whom I made the keepers of my people, Why have you not made for me a house of cedar?

7 ועתה כה תאמר לעבדי לדויד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מן אחרי הצאן להיות נגיד על עמי ישראל׃

So now, say to my servant David, The Lord of armies says, I took you from the fields, from keeping sheep, so that you might be a ruler over my people Israel;

8 ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרית את כל אויביך מפניך ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ׃

And I have been with you wherever you went, cutting off before you all those who were against you; and I will make your name like the name of the greatest ones of the earth.

9 ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לבלתו כאשר בראשונה׃

And I will make a resting-place for my people Israel, planting them there, so that they may be in the place which is theirs and never again be moved; and never again will they be made waste by evil men, as they were at first,

10 ולמימים אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והכנעתי את כל אויביך ואגד לך ובית יבנה לך יהוה׃

From the time when I put judges over my people Israel; and I will overcome all those who are against you; and I will make you great and the head of a line of kings.

11 והיה כי מלאו ימיך ללכת עם אבתיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יהיה מבניך והכינותי את מלכותו׃

And when the time comes for you to go to your fathers, I will put in your place your seed after you, one of your sons, and I will make his kingdom strong.

12 הוא יבנה לי בית וכננתי את כסאו עד עולם׃

He will be the builder of my house, and I will make the seat of his authority certain for ever.

13 אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן וחסדי לא אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך׃

I will be to him a father and he will be to me a son; and I will not take my mercy away from him as I took it from him who was before you;

14 והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד העולם וכסאו יהיה נכון עד עולם׃

But I will make his place in my house and in my kingdom certain for ever; and the seat of his authority will never be overturned.

15 ככל הדברים האלה וככל החזון הזה כן דבר נתן אל דויד׃

So Nathan gave David an account of all these words and this vision.

16 ויבא המלך דויד וישב לפני יהוה ויאמר מי אני יהוה אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד הלם׃

Then David the king went in and took his seat before the Lord, and said, Who am I, O Lord God, and what is my family, that you have been my guide till now?

17 ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על בית עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה יהוה אלהים׃

And this was only a small thing to you, O God; but your words have even been about the far-off future of your servant's family, looking on me as on one of high position, O Lord God.

18 מה יוסיף עוד דויד אליך לכבוד את עבדך ואתה את עבדך ידעת׃

What more may David say to you? for you have knowledge of your servant.

19 יהוה בעבור עבדך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להדיע את כל הגדלות׃

O Lord, because of your servant, and from your heart, you have done all these great things and let them be seen.

20 יהוה אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו׃

O Lord, there is no one like you, and no other God but you, as is clear from everything which has come to our ears.

21 ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדלות ונראות לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גוים׃

And what other nation in the earth, like your people Israel, did a god go out to take for himself, to be his people, making his name great and to be feared, driving out the nations from before your people whom you made free and took out of Egypt?

22 ותתן את עמך ישראל לך לעם עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים׃

For your people Israel you made yours for ever; and you, Lord, became their God.

23 ועתה יהוה הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו יאמן עד עולם ועשה כאשר דברת׃

And now, Lord, let your words about your servant and about his family be made certain for ever, and do as you have said.

24 ויאמן ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים לישראל ובית דויד עבדך נכון לפניך׃

So let your words be made certain and your name be made great, when men say, The Lord of armies is the God of Israel; and when the family of David your servant is made strong before you.

25 כי אתה אלהי גלית את אזן עבדך לבנות לו בית על כן מצא עבדך להתפלל לפניך׃

For you, O my God, have let your servant see that you will make him head of a line of kings; and so it has come into your servant's heart to make his prayer to you.

26 ועתה יהוה אתה הוא האלהים ותדבר על עבדך הטובה הזאת׃

And now, O Lord, you are God, and you have said you will give this good thing to your servant:

27 ועתה הואלת לברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה יהוה ברכת ומברך לעולם׃

And now you have been pleased to give your blessing to the family of your servant, so that it may go on for ever before you; you, O Lord, have given your blessing, and a blessing will be on it for ever.