אֶל־הָרוֹמִיִּים 11
| מתעוררת השאלה: האם זנח אלוהים את עמו? חס וחלילה! הרי אני עצמי יהודי, מזרעו של אברהם אבינו ומשבט בנימין. | 1 |
I say then, Has God cast away his people? God forbid. For I also am an Israelite, of the seed of Abraham, of the tribe of Benjamin.
| לא, אלוהים לא הפקיר את עמו, שבו בחר עוד מבראשית. האם אינכם זוכרים מה אומרים הכתובים על אליהו הנביא? אליהו זעק אל אלוהים והתלונן על עם־ישראל: | 2 |
God has not cast away his people which he foreknew. Know all of you not what the scripture says of Elijah? how he makes intercession to God against Israel saying,
| ”את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב, ואיותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה“. | 3 |
Lord, they have killed your prophets, and dug down your altars; and I am left alone, and they seek my life.
| ומה ענה לו אלוהים?”השארתי בישראל שבעת אלפים אשר לא כרעו (ברכיים) לבעל.“ | 4 |
But what says the answer of God unto him? I have reserved to myself seven thousand men, who have not bowed the knee to the image of Baal.
| גם היום לא כל היהודים פנו עורף לאלוהים; יש ביניהם כאלה שנושעו – לפי בחירתו וחסדו של אלוהים. | 5 |
Even so then at this present time also there is a remnant according to the election of grace.
| ואם הם נבחרו בזכות חסדו של אלוהים, משמע שלא נבחרו בזכות מעשיהם הטובים. אילו נבחרו בזכות מעשיהם הטובים לא היה זה חסד, כי חסד זה מתנה ולא גמול לעבודה. | 6 |
And if by grace, then is it no more of works: otherwise grace is no more grace. But if it be of works, then it is no more grace: otherwise work is no more work.
| מה המסקנה? רוב היהודים לא השיגו את הצדקה אשר ביקשו, רק מעטים השיגו – אלה שבחר אלוהים – ואילו האחרים נעשו עיוורים לאמת. | 7 |
What then? Israel has not obtained that which he seeks for; but the election has obtained it, and the rest were blinded.
| כפי שכתוב בישעיהו: ה׳ הרדים את עם ישראל, ועל כן הם הביטו אך לא ראו, שמעו אך לא הבינו. | 8 |
(According as it is written, God has given them the spirit (pneuma) of slumber, eyes that they should not see, and ears that they should not hear; ) unto this day.
| ודוד אמר בתהלים שהשפע והאוכל שלהם יטמנו להם פח, ויביאו אותם למחשבה שהכול כשורה בינם לבין אלוהים. | 9 |
And David says, Let their table be made a snare, and a trap, and a stumbling block, and a recompence unto them:
| עיניהם תחשכנה והם יכרעו תחת מעמסה כבדה. | 10 |
Let their eyes be darkened, that they may not see, and bow down their back always.
| האם פירוש הדבר שאלוהים הפקיר את עמו והתכחש אליו? ודאי שלא! מאחר שהיהודים חטאו העניק אלוהים לגויים ישועה ורצון להיוושע, כדי לעורר את קנאת היהודים ואת רצונם להיוושע. | 11 |
I say then, Have they stumbled that they should fall? God forbid: but rather through their fall salvation has come unto the Gentiles, in order to provoke them to jealousy.
| ואם חטאם של היהודים הביא עושר שכזה לעולם, תארו לעצמכם איזו ברכה יביאו היהודים לעולם כאשר יחזרו בתשובה ויאמינו במשיח! | 12 |
Now if the fall of them be the riches of the world, and the diminishing of them the riches of the Gentiles; how much more their fullness?
| עתה אני מדבר אליכם, הגויים: כידוע לכם מינה אותי אלוהים לבשר לכם את בשורתו, ואני מבצע את המוטל עלי על הצד הטוב ביותר. | 13 |
For I speak to you Gentiles, inasmuch as I am the apostle of the Gentiles, I magnify mine office:
| אולי כך אוכל לעורר את קנאתם של היהודים, בני־עמי, ואחדים מהם ייוושעו. | 14 |
If by any means I may provoke to awaken jealousy in them which are my flesh, and might save some of them.
| אם המרידות שלהם באלוהים הביאה לעולם סליחת חטאים, תארו לעצמכם מה תהיה תוצאת חזרתם בתשובה – ממש תחיית המתים! | 15 |
For if the casting away of them be the reconciling of the world, what shall the receiving of them be, but life from the dead?
| אם החלה המוקדשת לה׳ קודש היא, כך כל העיסה, ואם שורש העץ קודש לה׳ – כך גם הגזע והענפים. | 16 |
For if the first-fruit be holy, the lump is also holy: and if the root be holy, so are the branches.
| אם חלק מהענפים – חלק מהיהודים – נכרתו, ובמקומם אתה, ענף זית בר, הורכבת על העץ, חוברת לשורשיו ונהנית ממזונו העשיר, | 17 |
And if some of the branches be broken off, and you, being a wild olive tree, were grafted in among them, and with them partake of the root and fatness of the olive tree;
| אל תתפאר, ואל תזלזל בענפים שנכרתו! אם תחוש גאווה, הזכר לעצמך כי יש לך חשיבות כלשהי רק משום שאלוהים הרכיב אותך על העץ, לפי תוכניתו. מלבד זאת, לא אתה נושא את העץ – אתה אינך אלא ענף; השורש הוא הנושא אותך ואת העץ! | 18 |
Boast not against the branches. But if you boast, you bear not the root, but the root you.
| אם תאמר:”אבל הענפים ההם נכרתו כדי שלי – הגוי – יהיה מקום בעץ, ומשום כך אני חשוב.“ | 19 |
You will say then, The branches were broken off, that I might be grafted in.
| זכור, היהודים נכרתו משום שלא האמינו, ואתה הורכבת רק משום שהאמנת. אל תתגאה בעצמך, אלא הישמר לך, והתייחס אל אלוהים בכבוד וביראה. | 20 |
Well; because of unbelief they were broken off, and you stand by faith. Be not high-minded, but fear:
| כי אם אלוהים לא חס על הענפים הטבעיים, הוא לא יחוס גם עליך. | 21 |
For if God spared not the natural branches, take heed lest he also spare not you.
| שימו לב, אלוהים הוא טוב לב, ויחד עם זאת קפדן ומחמיר. הוא מחמיר עם אלה שאינם מצייתים לו, אולם הוא ייטיב אתכם, אם תמשיכו לאהוב אותו ולבטוח בו. אם לא תאהבו אותו ולא תבטחו בו, הוא יכרות גם אתכם. | 22 |
Behold therefore the goodness and severity of God: on them which fell, severity; but toward you, goodness, if you continue in his goodness: otherwise you also shall be cut off.
| דעו לכם שאם היהודים יאמינו, אלוהים ירכיבם חזרה על העץ. אל תחשבו שהדבר למעלה מכוחו! | 23 |
And they also, if they abide not still in unbelief, shall be grafted in: for God is able to graft them in again.
| אם אלוהים היה מוכן לקחת אתכם, הגויים, שהייתם רחוקים ממנו כל־כך והייתם ענפי זית בר, ולהרכיבכם על עץ הזית שלו שהוא ממין משובח, האם אינכם חושבים שישמח יותר להרכיב חזרה על העץ את היהודים, אשר היו הענפים הטבעיים? | 24 |
For if you were cut out of the olive tree which is wild by nature, and were grafted contrary to nature into a good olive tree: how much more shall these, which be the natural branches, be grafted into their own olive tree?
| אחי היקרים, איני רוצה להעלים מכם את האמת, פן תתגאו בעצמכם. נכון שיהודים רבים אינם מאמינים בבשורת אלוהים, אך מצב זה יימשך רק עד שכל הגויים, אשר נבחרו על־ידי אלוהים, יאמינו בו. | 25 |
For I would not, brethren, that all of you should be ignorant of this mystery, lest all of you should be wise in your own conceits; that blindness in part is happened to Israel, until the fullness of the Gentiles be come in.
| ואז כל עם־ישראל ייוושע, ככתוב:”ובא מציון גואל וישיב פשע מיעקב.“ | 26 |
And so all Israel shall be saved: as it is written, There shall come out of Sion the Deliverer, and shall turn away ungodliness from Jacob:
| אלוהים אף אמר שיכרות ברית עם ישראל ויסלח לחטאיהם. | 27 |
For this is my covenant unto them, when I shall take away their sins.
| יהודים רבים הם עתה אויבי הבשורה; הם שונאים אותה. אולם כל זה היה לתועלת שלכם, כי בגלל יחסם זה העניק לכם אלוהים את אוצרותיו. אבל עלינו לזכור שהיהודים הם עדיין עמו הנבחר של אלוהים, בזכות הבטחותיו לאברהם, יצחק ויעקב. | 28 |
As concerning the gospel, they are enemies for your sakes: but as concerning the election, they are beloved for the father's sakes.
| שהרי אלוהים לעולם אינו מתחרט על דבריו, ולעולם אינו דורש חזרה את מתנותיו. | 29 |
For the gifts and calling of God are without repentance.
| פעם גם אתם מרדתם באלוהים, אך הוא ריחם עליכם. | 30 |
For as all of you in times past have not believed God, yet have now obtained mercy through their unbelief:
| עתה היהודים הם המורדים והסרבנים, ברם יום אחד הם יחזרו בתשובה, ואלוהים ירחם גם עליהם כפי שריחם עליכם. | 31 |
Even so have these also now not believed, that through your mercy they also may obtain mercy.
| כי אלוהים הסגיר לידי החטא את כל בני־האדם, כדי שיוכל לרחם על כולם. (eleēsē g1653) | 32 |
For God has concluded them all in unbelief, that he might have mercy upon all. (eleēsē g1653)
| מה נפלא הוא אלוהינו! מה עמוקה ועשירה חכמתו! מה עשירה דעתו! דרכיו ומשפטיו הם למעלה מכושר הבנתנו ותפיסתנו. | 33 |
O the depth of the riches both of the wisdom and knowledge of God! how unsearchable are his judgments, and his ways past finding out!
| מי מאיתנו יודע את מחשבותיו? מי חכם דיו כדי לייעץ לו? | 34 |
For who has known the mind of the Lord? or who has been his counsellor?
| או מי העניק לו מעולם מתנה המזכה אותו בגמול? | 35 |
Or who has first given to him, and it shall be recompensed unto him again?
