ישוע סיפר להם משלים נוספים על מלכות השמים.”אפשר להמשיל את מלכות השמים למלך שערך סעודת־חתונה גדולה לבנו. | 1 |
2 |
כאשר הייתה הסעודה מוכנה שלח המלך שליחים אל האורחים שהזמין, כדי להודיע להם שהגיע הזמן לבוא לסעודה, אך כולם סרבו לבוא. | 3 |
המלך שלח שליחים אחרים להודיע למוזמנים:’הזדרזו! השורים והבקר המפוטם טבוחים והצלי כבר בתנור!‘ | 4 |
”אולם המוזמנים צחקו והלכו כל אחד לענייניו, אחד לשדה ואחר לשוק | 5 |
היו גם כאלה שתקפו את השליחים, הכו אותם, התעללו בהם ואפילו רצחו אחדים מהם. | 6 |
”המלך הזועם שלח גדודי צבא כדי להרוג את הרוצחים ולשרוף את עירם. | 7 |
הוא פנה אל משרתיו ואמר:’משתה החתונה מוכן, אולם האורחים שהוזמנו לא היו ראויים לכבוד הזה. | 8 |
צאו אל הרחובות והזמינו את כל מי שתפגשו!‘ | 9 |
המשרתים עשו כדבריו והכניסו לאולם את כל מי שפגשו: אנשים טובים ורעים גם יחד, והאולם נמלא אורחים. | 10 |
”אולם כשנכנס המלך אל האולם כדי לראות את האורחים, גילה כי אחד מהם לא לבש בגדי חתונה הולמים. | 11 |
”’ידידי‘, שאל המלך,’כיצד נכנסת אל האולם ללא בגדי חתונה?‘לַאורח לא הייתה תשובה. | 12 |
”אז אמר המלך למשרתיו:’קשרו את ידיו ורגליו והשליכוהו החוצה לחושך, למקום שבו יש רק בכי וחריקת שיניים!‘ | 13 |
כי רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים.“ | 14 |
שוב נועצו הפרושים ביניהם וחיפשו דרך להכשיל את ישוע בלשונו. | 15 |
הם החליטו לשלוח אליו כמה מאנשיהם, יחד עם אנשי הורדוס, כדי לשאול אותו שאלה.”אדון, “הם פתחו,”אנחנו יודעים שאתה איש ישר, ושאתה מלמד את דבר אלוהים בלי להתחשב בתוצאות, בלי פחד ומשוא־פנים. | 16 |
אמור לנו בבקשה, האם עלינו לשלם מס לקיסר הרומאי או לא?“ | 17 |
ישוע הבין את מזימתם, ולכן ענה:”צבועים שכמוכם! כך אתם מנסים אותי? | 18 |
בואו הנה; תנו לי מטבע.“והם נתנו לו מטבע. | 19 |
”דמותו של מי חקוקה כאן?“שאל אותם ישוע.”ושל מי השם החקוק מתחת לדמות?“ | 20 |
”של הקיסר“, ענו.”אם כך, תנו לקיסר את מה ששייך לו, ותנו לאלוהים את מה ששייך לאלוהים!“ | 21 |
תשובתו הפתיעה והביכה אותם, והם הסתלקו משם. | 22 |
באותו יום באו צדוקים אחדים (שאינם מאמינים בתחיית המתים) ושאלו: | 23 |
”רבי, משה אמר שאם אדם נשוי מת ואינו משאיר אחריו ילדים, חייב אחיו להתחתן עם האלמנה, כדי שתוכל ללדת בן שישא את שם המת. | 24 |
אנחנו מכירים משפחה אחת שהיו בה שבעה אחים. האח הבכור נשא אישה, וכעבור זמן קצר מת ולא השאיר אחריו בן. האלמנה נישאה לאח שני, | 25 |
אולם גם הוא נפטר ולא השאיר בן. כך נישאה האישה לאח השלישי, לרביעי וכן הלאה – עד שנישאה לכל אחד משבעת האחים. | 26 |
לבסוף מתה גם האישה. | 27 |
אם כן, למי תהיה שייכת האישה בתחיית המתים? הרי היא נישאה לכל שבעת האחים!“ | 28 |
השיב להם ישוע:”טעותכם נובעת מבורותכם בכל הנוגע לכתבי־הקודש ולגבורתו של אלוהים.“ | 29 |
”כי בתחיית המתים לא יהיו עוד נשואים; כולם יהיו כמלאכים בשמים. | 30 |
באשר לשאלתכם – אם יקומו המתים לתחייה או לא – האם לא קראתם מה אמר לכם אלוהים בתורה? | 31 |
’אנוכי אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב!‘והרי אלוהים הוא אלוהי החיים ולא אלוהי המתים!“ | 32 |
תשובותיו הרשימו את הקהל הנדהם, | 33 |
אך לא את הפרושים. כששמעו כיצד השתיק ישוע את הצדוקים בתשובתו, העלו במוחם שאלה אחרת. אחד מהם, דיין במקצועו, קם ושאל: | 34 |
35 |
”רבי, מה היא המצווה החשובה ביותר בתורת משה?“ | 36 |
”ואהבת את ה׳ אלוהיך בכל לבבך, ובכל נפשך ובכל שכלך“, השיב ישוע. | 37 |
”זאת המצווה הראשונה והחשובה ביותר! | 38 |
והמצווה השנייה דומה לה:’ואהבת לרעך כמוך‘. | 39 |
כל יתר המצוות וכל דברי הנביאים מבוססים על שתי מצוות אלה. אם באמת תקיים את שתי המצוות אלה, תקיים למעשה את התורה כולה.“ | 40 |
בעוד הפרושים נקהלים סביבו, שאל אותם ישוע שאלה: | 41 |
”מה בדבר המשיח? בנו של מי הוא?“”הוא בן־דוד“, השיבו הפרושים. | 42 |
”אם כך, מדוע קורא לו דוד בהשראת רוח הקודש’אדון‘?“המשיך ישוע לשאול. | 43 |
”הרי דוד אמר:’נאם ה׳ לאדני, שב לימיני עד אשית אויביך הדם לרגליך‘. | 44 |
ואם דוד קורא לו’אדון‘, כיצד הוא יכול להיות בנו?“ | 45 |
לא הייתה להם תשובה, ומאותו יום לא העז איש לשאול אותו שאלות מכשילות. | 46 |