לוּקָס 12

1 בינתיים הלך וגדל מספר הנוכחים עד שהגיע לאלפים רבים, ומרוב דוחק וצפיפות דרכו אחד על רגלי השני. ישוע פנה תחילה אל תלמידיו ואמר:”היזהרו מצביעותם של הפרושים! הם מעמידים פני צדיקים תמימים בזמן שמעשיהם והתנהגותם מצביעים על היפוכו של דבר. אולם צביעות כזאת אי־אפשר להסתיר לנצח,

At which time the myriads of the multitude having been gathered together, so as to tread upon one another, he began to say unto his disciples, first, 'Take heed to yourselves of the leaven of the Pharisees, which is hypocrisy;

2 כי בבוא העת כל מה שמוסתר עכשיו ייגלה, וכל מה שאינו ידוע ייוודע.

and there is nothing covered, that shall not be revealed; and hid, that shall not be known;

3 לפיכך, כל מה שאמרתם בחשכה יישמע באור היום, וכל מה שלחשתם בין ארבעה קירות ייקרא בקולי קולות מעל גגות הבתים!

because whatever in the darkness ye said, in the light shall be heard: and what to the ear ye spake in the inner-chambers, shall be proclaimed upon the house-tops.

4 ”ידידים יקרים, אל תפחדו מאלה הרוצים להרוג אתכם, כי הם יכולים להמית אך ורק את הגוף, בעוד שבנפש אין הם מסוגלים לפגוע.

'And I say to you, my friends, be not afraid of those killing the body, and after these things are not having anything over to do;

5 היודעים אתם ממי עליכם לפחד? מאלוהים! כי הוא מסוגל להמית ואחר כך להשליך לגיהינום! (Geenna g1067)

but I will show to you, whom ye may fear; Fear him who, after the killing, is having authority to cast to the gehenna; yes, I say to you, Fear ye Him. (Geenna g1067)

6 ”מה מחירן של חמש ציפורי דרור, שניים־שלושה שקלים? אף־על־פי־כן אלוהים אינו שוכח אף אחת מהן.

'Are not five sparrows sold for two assars? and one of them is not forgotten before God,

7 אלוהים יודע אפילו את מספר השערות על ראשכם. לכן אל תפחדו; אתם יקרים לאלוהים יותר מציפורים רבות.

but even the hairs of your head have been all numbered; therefore fear ye not, than many sparrows ye are of more value.

8 ”אני מבטיח לכם שכל המודה שהוא מאמין בי לפני בני־האדם, גם אני אכבד אותו ואודה בו לפני מלאכי אלוהים.

'And I say to you, Every one — whoever may confess with me before men, the Son of Man also shall confess with him before the messengers of God,

9 אולם מי שמתכחש לי לפני בני־אדם, גם אני אתכחש לו לפני מלאכי אלוהים.

and he who hath denied me before men, shall be denied before the messengers of God,

10 ובכל זאת, מי שידבר נגד בן־האדם ייסלח לו, בעוד שאדם המדבר נגד רוח הקודש לא ייסלח לו לעולם.

and every one whoever shall say a word to the Son of Man, it shall be forgiven to him, but to him who to the Holy Spirit did speak evil, it shall not be forgiven.

11 ”כאשר יביאו אתכם למשפט בבתי־הכנסת או לפני שליטים וממשלות, אל תדאגו כיצד תגנו על עצמכם וכיצד תעידו,

'And when they bring you before the synagogues, and the rulers, and the authorities, be not anxious how or what ye may reply, or what ye may say,

12 כי רוח הקודש יגיד לכם מה לומר בזמן המתאים.“

for the Holy Spirit shall teach you in that hour what it behoveth [you] to say.'

13 איש אחד מהקהל קרא אל ישוע:”רבי, אמור בבקשה לאחי שייתן לי את חלקי בירושת אבינו.“

And a certain one said to him, out of the multitude, 'Teacher, say to my brother to divide with me the inheritance.'

14 אולם ישוע השיב:”מי מינה אותי להיות לכם שופט ובורר?

And he said to him, 'Man, who set me a judge or a divider over you?'

15 היזהרו מכל חמדנות, כי חיי האדם והאושר אינם תלויים בעושרו ובנכסיו.“

And he said unto them, 'Observe, and beware of the covetousness, because not in the abundance of one's goods is his life.'

16 ישוע סיפר להם את המשל הבא:”לעשיר אחד היה שדה פורה שהניב יבול רב.

And he spake a simile unto them, saying, 'Of a certain rich man the field brought forth well;

17 אסמיו היו מלאים עד אפס מקום, והאיש לא ידע מה לעשות בתבואה הרבה שכבר לא יכול היה לאחסן.

and he was reasoning within himself, saying, What shall I do, because I have not where I shall gather together my fruits?

18 ’אני יודע מה עלי לעשות!‘קרא האיש.’אהרוס את האסמים הקיימים ואבנה לעצמי אסמים גדולים יותר. כך אוכל לאחסן את התבואה הרבה שלי.

and he said, This I will do, I will take down my storehouses, and greater ones I will build, and I will gather together there all my products and my good things,

19 אחר כך אומר לעצמי: יש לך מספיק כסף לשנים רבות. מעתה ואילך אל תעבוד קשה, כי אם אכול, שתה ותהנה‘.

and I will say to my soul, Soul, thou hast many good things laid up for many years, be resting, eat, drink, be merry.

20 אבל אלוהים אמר לו:’שוטה שכמוך! הלילה תמות, ומה תעשה עם כל מה שאגרת לעצמך?‘

'And God said to him, Unthinking one! this night thy soul they shall require from thee, and what things thou didst prepare — to whom shall they be?

21 כך יקרה לכל אדם האוגר לעצמו אוצר על־פני האדמה ולא בשמים.“

so [is] he who is treasuring up to himself, and is not rich toward God.'

22 ישוע פנה אל תלמידיו ואמר:”אל תדאגו למה שתאכלו או תלבשו,

And he said unto his disciples, 'Because of this, to you I say, Be not anxious for your life, what ye may eat; nor for the body, what ye may put on;

23 כי החיים חשובים הרבה יותר מהאוכל, והגוף חשוב הרבה יותר מהלבוש.

the life is more than the nourishment, and the body than the clothing.

24 קחו לדוגמה את העורבים – הם אינם זורעים, אינם קוצרים ואין להם מחסן לאגור את מזונם. אף־על־פי־כן לא חסר להם דבר כי אלוהים מאכיל אותם ודואג להם. ואתם הרי יקרים לאלוהים הרבה יותר מן העופות!

'Consider the ravens, that they sow not, nor reap, to which there is no barn nor storehouse, and God doth nourish them; how much better are ye than the fowls?

25 מלבד זאת, מה תועיל דאגתכם? האם יכולה דאגתכם להוסיף עוד יום לחייכם או עוד סנטימטר לקומתכם?

and who of you, being anxious, is able to add to his age one cubit?

26 אם דאגתכם אינה מסוגלת לשנות דברים פעוטים כאלה, מה הטעם לדאוג לדברים גדולים יותר?

If, then, ye are not able for the least — why for the rest are ye anxious?

27 ”הביטו בשושנים – הן אינן טוות ואינן אורגות, ואף־על־פי־כן אפילו שלמה המלך בכל תפארתו לא היה לבוש יותר יפה מהן!

'Consider the lilies, how do they grow? they labour not, nor do they spin, and I say to you, not even Solomon in all his glory was arrayed as one of these;

28 ואם אלוהים מלביש את פרחי השדה הצומחים היום ונובלים מחר, האם אינכם חושבים שילביש גם אתכם, חסרי אמונה שכמותכם?

and if the herbage in the field, that to-day is, and to-morrow into an oven is cast, God doth so clothe, how much more you — ye of little faith?

29 אל תדאגו למה שתאכלו ותשתו ואל תדאגו שמא לא יספק לכם אלוהים את מה שאתם צריכים.

'And ye — seek not what ye may eat, or what ye may drink, and be not in suspense,

30 בני־אדם שאינם מאמינים באלוהים דואגים יום־יום למה שיאכלו וישתו, אולם אביכם שבשמים יודע בדיוק מה אתם צריכים.

for all these things do the nations of the world seek after, and your Father hath known that ye have need of these things;

31 דאגו לכל הקשור באלוהים ובמלכותו, והוא יספק לכם יום־יום את כל צרכיכם.

but, seek ye the reign of God, and all these things shall be added to you.

32 ”אל תפחד, עדר קטן, כי אביכם שבשמים משתוקק להעניק לכם את מלכותו.

'Fear not, little flock, because your Father did delight to give you the reign;

33 מכרו את רכושכם ותנו כסף לנזקקים. מעשה זה יגדיל את אוצרכם בשמים, ואוצר בשמים לעולם לא ייפגם. כן, אוצרכם לעולם לא ידלדל, גנב לא יוכל לגנבו ועש לא יכרסם בו.

sell your goods, and give alms, make to yourselves bags that become not old, a treasure unfailing in the heavens, where thief doth not come near, nor moth destroy;

34 במקום שבו נמצא אוצרכם שם נמצא גם לבכם ומחשבותיכם.

for where your treasure is, there also your heart will be.

35 ”היו מוכנים לכל מה שיקרה – כשאתם לבושים ובידכם נר דולק –

'Let your loins be girded, and the lamps burning,

36 כמשרתים המצפים לשובו של אדונם מהחתונה. כשיבוא אדונם וידפוק בדלת, יפתחו לו מיד.

and ye like to men waiting for their lord, when he shall return out of the wedding feasts, that he having come and knocked, immediately they may open to him.

37 שמחה גדולה מצפה לאלה שיהיו מוכנים לשובו של האדון, כי הוא בעצמו יושיב אותם ליד השולחן וישרת אותם.

'Happy those servants, whom the lord, having come, shall find watching; verily I say to you, that he will gird himself, and will cause them to recline (at meat), and having come near, will minister to them;

38 אולי הוא יבוא בלילה, ואולי בבוקר השכם. אך בכל עת שיבוא תהיה שמחה גדולה לכל המשרתים שימצא אותם מוכנים לבואו.

and if he may come in the second watch, and in the third watch he may come, and may find [it] so, happy are those servants.

39 ”אילו ידעו את השעה, היו כולם מתכוננים לבואו, כשם שהיו מתכוננים לבואו של גנב אילו ידעו מתי יבוא.

'And this know, that if the master of the house had known what hour the thief doth come, he would have watched, and would not have suffered his house to be broken through;

40 גם אתם היו מוכנים תמיד, כי בן־האדם יבוא בשעה בלתי צפויה.“

and ye, then, become ye ready, because at the hour ye think not, the Son of Man doth come.'

41 ”אדון, “פתח פטרוס בשאלה,”האם מכוון המשל הזה אלינו בלבד או אל כולם?“

And Peter said to him, 'Sir, unto us this simile dost thou speak, or also unto all?'

42 ”משל זה מכוון אל כל אדם נאמן ונבון, אשר אדוניו הפקיד בידו את האחריות להשגיח על עבדיו ולדאוג לכלכלתם“, השיב האדון.

And the Lord said, 'Who, then, is the faithful and prudent steward whom the lord shall set over his household, to give in season the wheat measure?

43 ”ברוך תהיה אם בשובי אמצא אותך ממלא את תפקידך בנאמנות.

Happy that servant, whom his lord, having come, shall find doing so;

44 אנשים נאמנים כאלה אני אפקיד על כל רכושי.

truly I say to you, that over all his goods he will set him.

45 ”אולם אם אתה רשע ותאמר לעצמך:’אה, האדון לא ישוב כל כך מהר‘, – ותתאכזר ליתר העבדים ותבלה את זמנך במסיבות, בזלילה ובשתייה –

'And if that servant may say in his heart, My lord doth delay to come, and may begin to beat the men-servants and the maid-servants, to eat also, and to drink, and to be drunken;

46 אדונך יופיע בשעה בלתי צפויה, ואז הוא יכה אותך קשות ויקבע את מקומך עם הבלתי־נאמנים.

the lord of that servant will come in a day in which he doth not look for [him], and in an hour that he doth not know, and will cut him off, and his portion with the unfaithful he will appoint.

47 הוא גם ייענש בכל חומרת הדין, מאחר שידע את חובתו וסירב למלא אותה.

'And that servant, who having known his lord's will, and not having prepared, nor having gone according to his will, shall be beaten with many stripes,

48 ”לעומת זאת, אדם שלא ידע את רצון אדוניו ועשה מעשה המחייב עונש, לא ייענש בכל חומרת הדין. מי שקיבל הרבה יידרש ממנו הרבה חזרה, כי אחריותו גדולה משל אחרים.

and he who, not having known, and having done things worthy of stripes, shall be beaten with few; and to every one to whom much was given, much shall be required from him; and to whom they did commit much, more abundantly they will ask of him.

49 ”באתי להצית אש בעולם, ואני מייחל שמשימתי תושלם.

'Fire I came to cast to the earth, and what will I if already it was kindled?

50 טבילה נוראה מצפה לי, ועד שאעבור אותה אני שרוי במצוקה גדולה.

but I have a baptism to be baptized with, and how am I pressed till it may be completed!

51 אתם חושבים שבאתי להשכין שלום בארץ? טעות בידיכם; באתי לגרום למחלוקת,

'Think ye that peace I came to give in the earth? no, I say to you, but rather division;

52 מעתה ואילך תתפלגנה משפחות; שלושה מבני המשפחה יהיו בעדי ושניים נגדי – או להיפך.

for there shall be henceforth five in one house divided — three against two, and two against three;

53 אב יחלוק על בנו; בן יחלוק על אביו; אם תחלוק על בתה; בת תחלוק על אמה; החמה תחלוק על כלתה; והכלה תחלוק על חמותה.“

a father shall be divided against a son, and a son against a father, a mother against a daughter, and a daughter against a mother, a mother-in-law against her daughter-in-law, and a daughter-in-law against her mother-in-law.'

54 ישוע פנה אל ההמון ואמר:”כשאתם רואים עננים עולים מן המערב אתם אומרים:’עומד לרדת גשם‘. ואתם צודקים.

And he said also to the multitudes, 'When ye may see the cloud rising from the west, immediately ye say, A shower doth come, and it is so;

55 כשנושבת רוח דרומית אתם אומרים:’יהיה חמסין‘. ואתם צודקים.

and when — a south wind blowing, ye say, that there will be heat, and it is;

56 צבועים! אתם יודעים לפרש את סימני הטבע בשמים ובארץ, אבל אתם מסרבים להבין את משמעות העת שבה אנו חיים.

hypocrites! the face of the earth and of the heaven ye have known to make proof of, but this time — how do ye not make proof of [it]?

57 מדוע אינכם מסוגלים להחליט בעצמכם מה נכון?

'And why, also, of yourselves, judge ye not what is righteous?

58 כשאתה פוגש את יריבך בדרך לבית־המשפט, השתדל להשלים איתו וליישב את הסכסוך לפני שתגיעו לשופט, אחרת השופט עלול להשליך אותך לכלא.

for, as thou art going away with thy opponent to the ruler, in the way give diligence to be released from him, lest he may drag thee unto the judge, and the judge may deliver thee to the officer, and the officer may cast thee into prison;

59 ואם כך יהיה, לא תצא מהכלא עד שתשלם את מלוא חובתך!“

I say to thee, thou mayest not come forth thence till even the last mite thou mayest give back.'

Jesus Preaches to the Multitude