לוּקָס 1
| תאופילוס היקר, אנשים רבים כבר כתבו על הדברים שהתרחשו בינינו, | 1 |
Since many have undertaken to set in order a narrative concerning those matters which have been fulfilled among us,
| על־פי סיפוריהם של תלמידי ישוע ושל עדי ראייה אחרים. | 2 |
even as those who from the beginning were eyewitnesses and servants of the word delivered them to us,
| גם אני חקרתי היטב את התרחשות הדברים מתחילתם, והחלטתי כי טוב שאכתוב לך אותם לפי סדר העניינים, | 3 |
it seemed good to me also, having traced the course of all things accurately from the first, to write to you in order, most excellent Theophilus;
| כדי שיהיה לך מידע מדויק על הנושא שלמדת. | 4 |
that you might know the certainty concerning the things in which you were instructed.
| בימי הורדוס מלך יהודה היה בארץ כהן בשם זכריה, אשר היה שייך למחלקת אביה – ממשרתי בית־המקדש. גם אשתו אלישבע הייתה ממשפחה כוהנית. | 5 |
There was in the days of Herod, the king of Judea, a certain priest named Zechariah, of the division of Abijah. He had a wife of the daughters of Aaron, and her name was Elizabeth.
| זכריה ואלישבע היו אנשים צדיקים, אשר אהבו את ה׳ ושמרו את כל מצוותיו וחוקותיו. | 6 |
They were both righteous before God, walking blamelessly in all the commandments and ordinances of the Lord.
| אולם לא היו להם ילדים, כי אלישבע הייתה עקרה, ושניהם כבר היו זקנים. | 7 |
But they had no child, because Elizabeth was barren, and they both were well advanced in years.
| יום אחד, כאשר הייתה מחלקתו של זכריה בתורנות בבית־המקדש, נפל בגורלו להיכנס אל היכל ה׳ ולהקטיר קטורת. | 8 |
Now it happened, while he was performing the priest's office before God in the order of his division,
| 9 |
according to the custom of the priest's office, his lot was to enter into the temple of the Lord and burn incense.
| בינתיים עמד כל העם בחוץ והתפלל, כנהוג בעת הקטרת הקטורת. | 10 |
And the whole crowd of people were praying outside at the hour of incense.
| לפתע נראה מלאך ה׳ אל זכריה מימין למזבח הקטורת. | 11 |
An angel of the Lord appeared to him, standing on the right side of the altar of incense.
| זכריה נבהל ונמלא פחד. | 12 |
Zechariah was troubled when he saw him, and fear fell upon him.
| ”אל תירא, זכריה“, הרגיע אותו המלאך.”באתי לבשר לך שאלוהים שמע את תפילתך, ושאשתך אלישבע תלד לך בן! עליך לקרוא לו’יוחנן‘. | 13 |
But the angel said to him, "Do not be afraid, Zechariah, because your request has been heard, and your wife, Elizabeth, will bear you a son, and you are to name him John.
| לידתו תביא לכם שמחה ואושר, ואנשים רבים ישמחו יחד אתכם, | 14 |
You will have joy and gladness; and many will rejoice at his birth.
| כי ה׳ הועיד אותו לגדולות. עליו להינזר מיין ומשקאות חריפים, והוא יימלא ברוח הקודש מעת לידתו. | 15 |
For he will be great in the sight of the Lord, and he must never drink wine or strong drink, and he will be filled with the Holy Spirit, even from his mother's womb.
| יוחנן ישיב רבים מעם ישראל אל ה׳ אלוהיהם. | 16 |
He will turn many of the children of Israel to the Lord, their God.
| הוא ילך לפני ה׳ ברוחו ובגבורתו של אליהו הנביא, ישלים בין אבות לבנים, וישיב את המרדנים לדרך הצדקה והתבונה. אכן, הוא יכין את העם לבואו של האדון.“ | 17 |
He will go before him in the spirit and power of Elijah, 'to turn the hearts of the fathers to the children,' and the disobedient to the wisdom of the just; to make ready a people prepared for the Lord."
| ”כיצד אדע שדבריך נכונים?“שאל זכריה.”הלא אדם זקן אני, וגם אשתי כבר זקנה.“ | 18 |
Zechariah said to the angel, "How can I be sure of this? For I am an old man, and my wife is well advanced in years."
| ”אני המלאך גבריאל!“השיב המלאך.”אני עומד לפני אלוהים, והוא אשר שלח אותי לבשר לך את ההודעה הזאת. | 19 |
The angel answered him, "I am Gabriel, who stands in the presence of God. I was sent to speak to you, and to bring you this good news.
| דע לך כי כל אשר אמרתי יתקיים בבוא הזמן, אולם מאחר שלא האמנת לדברי, לא תוכל להוציא מילה מפיך מרגע זה ועד שיתקיימו דברי!“ | 20 |
And look, you will be silent and not able to speak, until the day that these things will happen, because you did not believe my words, which will be fulfilled in their proper time."
| האנשים אשר התפללו בחוץ המתינו בינתיים לזכריה, ולא הבינו מדוע התעכב. | 21 |
The people were waiting for Zechariah, and they were wondering why he was delayed in the temple.
| לבסוף, כשיצא זכריה החוצה הוא לא יכול היה לדבר אל העם, אולם מסימני ידיים הבינו האנשים שראה חזיון. | 22 |
When he came out, he could not speak to them, and they perceived that he had seen a vision in the temple. He continued making signs to them, and remained mute.
| זכריה נשאר בבית־המקדש עד תום ימי התורנות של מחלקתו, ולאחר מכן שב לביתו. | 23 |
It happened, when the days of his service were fulfilled, he departed to his house.
| כעבור זמן קצר הרתה אלישבע אשתו והסתתרה מעיני הציבור כחמישה חודשים. | 24 |
After these days Elizabeth, his wife, conceived, and she hid herself five months, saying,
| ”מה טוב הוא אלוהים!“קראה אלישבע בשמחה רבה.”ברחמיו הרבים הוא הסיר את חרפת עקרותי!“ | 25 |
"Thus has the Lord done to me in the days in which he looked at me, to take away my disgrace among people."
| בחודש השישי להריונה של אלישבע שלח אלוהים את המלאך גבריאל אל העיר נצרת שבגליל, | 26 |
Now in the sixth month, the angel Gabriel was sent from God to a city of Galilee, named Nazareth,
| אל נערה בתולה בשם מרים, ארוסתו של יוסף משושלת בית־דוד. | 27 |
to a virgin pledged to be married to a man whose name was Joseph, of the house of David. The virgin's name was Mary.
| גבריאל נגלה אל מרים ואמר לה:”שלום לך, אשת חן, ה׳ עמך!“ | 28 |
Having come in, the angel said to her, "Greetings, favored one. The Lord is with you."
| מרים נבהלה לרגע; דברי המלאך הביכו אותה, והיא ניסתה לנחש בלבה למה הוא התכוון. | 29 |
But when she saw him, she was greatly troubled at the saying, and considered what kind of greeting this might be.
| ”אל תפחדי, מרים, “הרגיע אותה המלאך,”כי מצאת חן בעיני אלוהים והוא החליט לברך אותך. | 30 |
The angel said to her, "Do not be afraid, Mary, for you have found favor with God.
| בעוד זמן קצר תיכנסי להריון ותלדי בן. בשם’ישוע‘תקראי לו. | 31 |
And look, you will conceive in your womb, and bring forth a son, and will call his name 'Jesus.'
| הוא יהיה רם־מעלה וייקרא בן־אלוהים. ה׳ ייתן לו את כסא דוד אביו, | 32 |
He will be great, and will be called the Son of the Most High. The Lord God will give him the throne of his father, David,
| והוא ימלוך על עם־ישראל לעולם ועד; מלכותו לא תסתיים לעולם.“ (aiōn g165) | 33 |
and he will reign over the house of Jacob forever. There will be no end to his Kingdom." (aiōn g165)
| ”כיצד אוכל ללדת?“שאלה מרים בתמיהה.”הרי אני בתולה!“ | 34 |
Mary said to the angel, "How can this be, seeing I am a virgin?"
| השיב לה המלאך:”רוח הקודש תבוא אליך, וגבורת אלוהים תצל עליך. משום כך הבן הקדוש שייוולד ייקרא בן־אלוהים.“ | 35 |
The angel answered her, "The Holy Spirit will come on you, and the power of the Most High will overshadow you. Therefore also the holy one who is born will be called the Son of God.
| המלאך המשיך:”לפני שישה חודשים נכנסה קרובתך הזקנה אלישבע להריון – כן, זו ששכנותיה קראו לה’העקרה‘– וגם היא תלד בן! | 36 |
And look, Elizabeth, your relative, also has conceived a son in her old age; and this is the sixth month with her who was called barren.
| כי אין דבר בלתי אפשרי לאלוהים“. | 37 |
For with God nothing will be impossible."
| ”הנני שפחתך, אדוני, “אמרה מרים בענווה,”ואני מוכנה לעשות את כל אשר יאמר לי. אמן שיתקיימו דבריך.“לאחר מכן נעלם המלאך. | 38 |
And Mary said, "See, the handmaid of the Lord; be it to me according to your word." The angel departed from her.
| כעבור ימים אחדים מיהרה מרים אל הרי יהודה, אל ביתו של זכריה, ובהיכנסה אל הבית ברכה את אלישבע לשלום. | 39 |
Mary arose in those days and went into the hill country with haste, into a city of Judah,
| 40 |
and entered into the house of Zechariah and greeted Elizabeth.
| לשמע ברכתה של מרים התנועע התינוק בבטנה של אלישבע, והיא נמלאה ברוח הקודש. | 41 |
It happened, when Elizabeth heard Mary's greeting, that the baby leaped in her womb, and Elizabeth was filled with the Holy Spirit.
| ”ברוכה את בנשים, מרים, וברוך תינוקך!“פרצה אלישבע בקריאת שמחה. | 42 |
She called out with a loud voice, and said, "Blessed are you among women, and blessed is the fruit of your womb.
| ”מדוע זכיתי בכבוד הגדול שאם אדוני באה לבקר אותי? | 43 |
Why am I so favored, that the mother of my Lord should come to me?
| התינוק בבטני התנועע בשמחה לשמע קול ברכתך! | 44 |
For look, when the voice of your greeting came into my ears, the baby leaped in my womb for joy.
| אלוהים ברך אותך בצורה נפלאה כזאת משום שהאמנת כי יקיים את דבריו.“ | 45 |
Blessed is she who believed, for there will be a fulfillment of the things which have been spoken to her from the Lord."
| השיבה מרים:”ברכי נפשי את ה׳; | 46 |
Mary said, "My soul magnifies the Lord.
| אגיל ואשמח באלוהים מושיעי! | 47 |
And my spirit rejoices in God my Savior,
| כי עשה חסד עם שפחתו, ומעתה יברכוני כל הדורות. | 48 |
for he has looked at the humble state of his servant girl. For look, from now on all generations will call me blessed.
| גדולות ונפלאות עשה עמי אל שדי, קדוש שמו. | 49 |
For he who is mighty has done great things for me, and holy is his name.
| מדור לדור הוא מעניק את חסדו ורחמיו לכל היראים אותו. | 50 |
His mercy is for generations of generations on those who fear him.
| בזרוע נטויה עשה מעשי גבורה, הפר מזימות גאים ורשעים, | 51 |
He has shown strength with his arm. He has scattered the proud in the imagination of their hearts.
| והוריד שליטים מכיסאם. אולם את השפלים והנחותים הוא רומם! | 52 |
He has put down princes from their thrones. And has exalted the lowly.
| את העניים האכיל ואת העשירים הרעיב! | 53 |
He has filled the hungry with good things. He has sent the rich away empty.
| אלוהים תמך בעבדו ישראל, ולא שכח כי הבטיח לאבותינו – לאברהם ולזרעו – לרחם על ישראל לעולם ועד!“ (aiōn g165) | 54 |
He has given help to Israel, his servant, that he might remember mercy,
| מרים נשארה אצל אלישבע כשלושה חודשים, ולאחר מכן חזרה לביתה. | 56 |
Mary stayed with her about three months, and then returned to her house.
| בינתיים תמו ימי הריונה של אלישבע והיא ילדה בן. | 57 |
Now the time that Elizabeth should give birth was fulfilled, and she brought forth a son.
| השמועה על החסד שעשה איתה ה׳ התפשטה עד מהרה בין שכניה וקרובי משפחתה, וכולם שמחו בשמחתה. | 58 |
Her neighbors and her relatives heard that the Lord had magnified his mercy towards her, and they rejoiced with her.
| ביום השמיני להולדת התינוק התכנסו השכנים והקרובים לטקס ברית־המילה. האורחים היו בטוחים שהתינוק ייקרא”זכריה“– על שם אביו, | 59 |
It happened on the eighth day, that they came to circumcise the child; and they would have called him Zechariah, after the name of the father.
| אולם אלישבע אמרה:”לא, שם התינוק יוחנן!“ | 60 |
His mother answered, "Not so; but he will be called John."
| ”יוחנן?“התפלאו האורחים.”אבל אין במשפחתך אף אחד בשם הזה“. | 61 |
They said to her, "There is no one among your relatives who is called by this name."
| הם פנו אל זכריה (שעדיין לא היה מסוגל לדבר), ושאלו אותו בתנועות ידיים וברמזים כיצד ייקרא התינוק. | 62 |
They made signs to his father, what he would have him called.
| זכריה ביקש בתנועות ידיים שיביאו לו לוח, וכתב עליו:”שם הילד יוחנן“. | 63 |
And he asked for a writing tablet, and wrote, "His name is John." And they were all amazed.
| באותו רגע חזר אליו כושר הדיבור והוא החל לברך את אלוהים. | 64 |
His mouth was opened immediately, and his tongue freed, and he spoke, blessing God.
| כל השכונה נמלאה יראת כבוד, והדבר היה נושא לשיחה בכל הרי יהודה. | 65 |
Fear came on all who lived around them, and all these sayings were talked about throughout all the hill country of Judea.
| כל השומעים התרשמו עמוקות ואמרו:”מעניין למה נועד הילד הזה.“כי היה ברור להם שאלוהים איתו. | 66 |
All who heard them laid them up in their heart, saying, "What then will this child be?" The hand of the Lord was with him.
| לאחר מכן נמלא זכריה אביו רוח הקודש וניבא את הנבואה הבאה: | 67 |
His father, Zechariah, was filled with the Holy Spirit, and prophesied, saying,
| ”ברוך ה׳ אלוהי ישראל, כי פנה אל עמו, הודיע ופדה אותו. | 68 |
"Blessed be the Lord, the God of Israel, for he has visited and worked redemption for his people;
| ה׳ שלח לנו מושיע גיבור משושלת בית דוד עבדו – | 69 |
and has raised up a horn of salvation for us in the house of his servant David
| כפי שהבטיח לנו בפי נביאיו הקדושים עוד לפני זמן רב – (aiōn g165) | 70 |
(as he spoke by the mouth of his holy prophets who have been from of old), (aiōn g165)
| כדי להצילנו מיד כל אויבינו ושונאינו. | 71 |
salvation from our enemies, and from the hand of all who hate us;
| אלוהים יעשה חסד עם אבותינו ויזכור את בריתו | 72 |
to show mercy towards our fathers, to remember his holy covenant,
| ואת שבועתו לאברהם אבינו: | 73 |
the oath which he spoke to Abraham, our father,
| להצילנו מיד אויבינו, ולהעניק לנו את הזכות לשרתו כל ימי חיינו בקדושה, ובצדקה וללא פחד.“ | 74 |
to grant to us that we, being delivered out of the hand of our enemies, should serve him without fear,
| 75 |
In holiness and righteousness before him all our days.
| ”ואתה, ילדי הקטן, תיקרא נביא לאל עליון, כי תלך לפני האדון ותפנה לו את הדרך. | 76 |
And you, child, will be called a prophet of the Most High, for you will go before the Lord to make ready his ways,
| אתה תלמד את בני־ישראל כיצד הם יכולים להיוושע על־ידי סליחת חטאיהם. | 77 |
to give knowledge of salvation to his people by the forgiveness of their sins,
| בזכות אהבתו, רחמיו וטוב־לבו של אלוהים יזרח עלינו אור ממרום, | 78 |
because of the tender mercy of our God, whereby the dawn from on high will visit us,
| כדי להאיר לשרויים במוות ובחשכה, וכדי להוביל את רגלינו אל דרך השלום.“ | 79 |
to shine on those who sit in darkness and the shadow of death; to guide our feet into the way of peace."
| הילד גדל, התחזק והתחשל באופיו. הוא התגורר במדבר עד שהגיע המועד להתחיל את שליחותו אל עם־ישראל. | 80 |
The child was growing, and becoming strong in spirit, and was in the desert until the day of his public appearance to Israel.
