ג'ון 6

1 כעבור זמן מה חצה ישוע את ים הכינרת (הנקרא גם ימת טבריה).

After these things Jesus went over the sea of Galilee, which is the sea of Tiberias.

2 אנשים רבים הלכו אחריו, כי ראו כיצד ריפא את החולים.

And a great multitude followed him, because they saw his miracles which he did on them that were diseased.

3 ישוע ותלמידיו עלו על אחד ההרים והתיישבו על הארץ.

And Jesus went up into a mountain, and there he sat with his disciples.

4 היה זה זמן קצר לפני חג הפסח.

And the passover, a feast of the Jews, was nigh.

5 ישוע הביט סביבו וראה את ההמונים הבאים לקראתו.”מאין נשיג להם לחם לאכול?“ניסה ישוע את פיליפוס, כי למעשה ידע מה עמד לעשות.

When Jesus then lifted up his eyes, and saw a great company come unto him, he says unto Philip, Whence shall we buy bread, that these may eat?

6

And this he said to prove him: for he himself knew what he would do.

7 ”גם אם נקנה לחם באלפיים שקלים, לא יספיק לכולם!“השיב פיליפוס.

Philip answered him, Two hundred pennyworth of bread is not sufficient for them, that every one of them may take a little.

8 ‎אַנְדְּרֵי, אחיו של שמעון פטרוס, התערב ואמר:

One of his disciples, Andrew, Simon Peter's brother, says unto him,

9 ”יש כאן ילד שבידו חמש ככרות לחם ושני דגים, אבל מה יועיל הדבר לכל האלפים האלה?“

There is a lad here, which has five barley loaves, and two small fishes: but what are they among so many?

10 ”אמרו לכולם לשבת על האדמה“, ביקש ישוע מהסובבים אותו. כחמשת־אלפים גברים (לא כולל נשים וילדים) היו שם, וכולם התיישבו על המדשאה.

And Jesus said, Make the men sit down. Now there was much grass in the place. So the men sat down, in number about five thousand.

11 ישוע לקח את ככרות הלחם, הודה לאלוהים, הגיש אותן לתלמידיו, והתלמידים הגישו לכל האנשים. ישוע עשה את אותו הדבר עם הדגים, וכולם אכלו לשובע.

And Jesus took the loaves; and when he had given thanks, he distributed to the disciples, and the disciples to them that were set down; and likewise of the fishes as much as they would.

12 ”אספו בבקשה את הפירורים שנשארו, “ביקש ישוע,”כדי שדבר לא ייזרק.“

When they were filled, he said unto his disciples, Gather up the fragments that remain, that nothing be lost.

13 התלמידים אספו את הפירורים מחמש ככרות הלחם ומילאו בהם שנים־עשר סלים.

Therefore they gathered them together, and filled twelve baskets with the fragments of the five barley loaves, which remained over and above unto them that had eaten.

14 כשראה ההמון את הנס הזה, קרא:”זהו באמת הנביא שציפינו לו!“

Then those men, when they had seen the miracle that Jesus did, said, This is truthfully that prophet that should come into the world.

15 ישוע ידע שהם היו מוכנים לאחוז בו בכוח ולהכתירו למלך, ומשום כך שוב נמלט לבדו אל אחד ההרים.

When Jesus therefore perceived that they would come and take him by force, to make him a king, he departed again into a mountain himself alone.

16 בערב ירדו התלמידים לים

And when even was now come, his disciples went down unto the sea,

17 ונכנסו לסירה, כשפניהם מועדות לכפר־נחום. הלילה ירד, וישוע עדיין לא שב אליהם.

And entered into a ship, and went over the sea toward Capernaum. And it was now dark, and Jesus was not come to them.

18 בינתיים פרצה סערה בים, כי נשבה רוח חזקה.

And the sea arose by reason of a great wind that blew.

19 התלמידים חתרו במשוטיהם כחמישה קילומטרים, ולפתע ראו את ישוע פוסע לקראתם על־פני המים. פחד אחז אותם,

So when they had rowed about five and twenty or thirty furlongs, they see Jesus walking on the sea, and drawing nigh unto the ship: and they were afraid.

20 אולם ישוע הרגיעם:”זה אני, ישוע, אל תפחדו.“

But he says unto them, It is I; be not afraid.

21 הם אספו אותו אל הסירה ומיד הגיעו אל יעדם.

Then they willingly received him into the ship: and immediately the ship was at the land where they went.

22 למחרת התקהלו אנשים רבים במקום שישוע חולל את נס הלחם. הם המתינו לישוע, כי לא ראו אותו עוזב את המקום עם תלמידיו בסירה.

The day following, when the people which stood on the other side of the sea saw that there was no other boat there, save that one into where his disciples were entered, and that Jesus went not with his disciples into the boat, but that his disciples were gone away alone;

23 בינתיים הגיעו אל המקום גם סירות אחרות מטבריה.

(nevertheless there came other boats from Tiberias nigh unto the place where they did eat bread, after that the Lord had given thanks: )

24 כשנוכחו האנשים כי ישוע איננו שם, הם עלו לסירות והפליגו לכפר־נחום כדי לחפש אותו.

When the people therefore saw that Jesus was not there, neither his disciples, they also went on board ships, and came to Capernaum, seeking for Jesus.

25 הם מצאו אותו בכפר־נחום ושאלו בתמיהה:”רבי, כיצד הגעת הנה?“

And when they had found him on the other side of the sea, they said unto him, Rabbi, when came you here?

26 ”האמת היא שאתם רוצים להיות בחברתי מפני שאכלתם לשובע, ולא מפני שאתם מאמינים בי ובאותותיי!“השיב להם ישוע.

Jesus answered them and said, Verily, verily, I say unto you, All of you seek me, not because all of you saw the miracles, but because all of you did eat of the loaves, and were filled.

27 ”אל תעמלו בעד המזון אשר כלה ונגמר, כי אם הקדישו את זמנכם למזון החיים שאותו תקבלו מבן־האדם, כי לשם כך שלח אותי האלוהים אבי.“ (aiōnios g166)

Labour not for the food which perishes, but for that food which endures unto everlasting life, which the Son of man shall give unto you: for him has God the Father sealed. (aiōnios g166)

28 ”מה עלינו לעשות כדי למצוא־חן בעיני אלוהים?“שאלו.

Then said they unto him, What shall we do, that we might work the works of God?

29 ”אלוהים רוצה שתאמינו במי שהוא שלח אליכם“, השיב ישוע.

Jesus answered and said unto them, This is the work of God, that all of you believe on him whom he has sent.

30 ”אם ברצונך שנאמין כי אתה המשיח, עליך להראות לנו עוד נסים ונפלאות.

They said therefore unto him, What sign show you then, that we may see, and believe you? what do you work?

31 אבותינו אכלו יום יום את המן במדבר כמו שכתוב:’ודגן־שמים נתן להם‘.“

Our fathers did eat manna in the desert; as it is written, He gave them bread from heaven to eat.

32 אולם ישוע הסביר:”אני אומר לכם שלא משה נתן לכם את הלחם מהשמים, אלא אבי הוא שנותן לכם את הלחם האמתי מהשמים.

Then Jesus said unto them, Verily, verily, I say unto you, Moses gave you not that bread from heaven; but my Father gives you the true bread from heaven.

33 הלחם האמתי הוא זה שנשלח מהשמים על־ידי אלוהים, והוא מעניק חיים לעולם.“

For the bread of God is he which comes down from heaven, and gives life unto the world.

34 ”אדון, “קראו,”תן לנו תמיד את הלחם הזה!“

Then said they unto him, Lord, evermore give us this bread.

35 ”אני הוא לחם החיים“, אמר ישוע.”כל הבא אלי לא ירעב לעולם. כל המאמין בי לא יצמא לעולם.

And Jesus said unto them, I am the bread of life: he that comes to me shall never hunger; and he that believes on me shall never thirst.

36 אבל הבעיה היא שאינכם מאמינים גם לאחר שראיתם אותי.

But I said unto you, That all of you also have seen me, and believe not.

37 אולם אחדים יבואו אלי ויאמינו בי – אלה שאבי נתן לי – ואני מבטיח שלא אדחה איש,

All that the Father gives me shall come to me; and him that comes to me I will in no wise cast out.

38 כי באתי לכאן מהשמים לעשות את רצונו של האלוהים אשר שלחני, ולא את רצוני.

For I came down from heaven, not to do mine own will, but the will of him that sent me.

39 ”האב אשר שלח אותי רוצה שלא אאבד איש מאלה שנתן לי, אלא שאקים את כולם לתחייה ביום האחרון.

And this is the Father's will which has sent me, that of all which he has given me I should lose nothing, but should raise it up again at the last day.

40 זהו רצונו: שכל הרואה אותי ומאמין בי יחיה חיי נצח, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון.“ (aiōnios g166)

And this is the will of him that sent me, that every one which sees the Son, and believes on him, may have everlasting life: and I will raise him up at the last day. (aiōnios g166)

41 היהודים רגזו עליו משום שטען כי הוא הלחם היורד מן השמים.

The Jews then murmured at him, because he said, I am the bread which came down from heaven.

42 ”אילו שטויות הוא מדבר?“שאלו.”הלא הוא ישוע בן־יוסף; אנחנו מכירים היטב את כל משפחתו! איך הוא מעז לטעון שהוא בא מהשמים?“

And they said, Is not this Jesus, the son of Joseph, whose father and mother we know? how is it then that he says, I came down from heaven?

43 ”אל תתרגזו על דברי אלה“, ביקש ישוע.

Jesus therefore answered and said unto them, Murmur not among yourselves.

44 ”רק מי שאלוהים שולח יוכל לבוא אלי, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון.

No man can come to me, except the Father which has sent me draw him: and I will raise him up at the last day.

45 הלא כתוב בספרי הנביאים:’וכל בניך למודי ה׳‘. ואמנם, כל השומע לקול אלוהים ולומד את האמת על אודותיו, יבוא אלי.

It is written in the prophets, And they shall be all taught of God. Every man therefore that has heard, and has learned of the Father, comes unto me.

46 לא שמישהו ראה את האלוהים; אני לבדי ראיתי אותו, שהרי הוא שלח אותי.

Not that any man has seen the Father, save he which is of God, he has seen the Father.

47 ”אני אומר לכם באמת, כל המאמין בי יחיה חיי נצח. (aiōnios g166)

Verily, verily, I say unto you, He that believes on me has everlasting life. (aiōnios g166)

48 אני הוא לחם החיים.

I am that bread of life.

49 אבותיכם אכלו את המן במדבר ומתו.

Your fathers did eat manna in the wilderness, and are dead.

50 אולם מי שאוכל מלחם החיים, היורד מהשמים, יחיה חיי נצח ולא ימות.

This is the bread which comes down from heaven, that a man may eat thereof, and not die.

51 אנוכי לחם החיים היורד מהשמים; כל האוכל מהלחם הזה יחיה לנצח. אני נותן את בשרי כלחם כדי שהעולם יחיה.“ (aiōn g165)

I am the living bread which came down from heaven: if any man eat of this bread, he shall live for ever: and the bread that I will give is my flesh, which I will give for the life of the world. (aiōn g165)

52 ”איך הוא יכול לתת לנו לאכול את בשרו?“החלו היהודים להתווכח ביניהם.

The Jews therefore strove among themselves, saying, How can this man give us his flesh to eat?

53 ”אני אומר לכם ברצינות, “המשיך ישוע,”אם לא תאכלו את בשר המשיח ולא תשתו את דמו, אין לכם חיים בקרבכם!

Then Jesus said unto them, Verily, verily, I say unto you, Except all of you eat the flesh of the Son of man, and drink his blood, all of you have no life in you.

54 אולם כל האוכל את בשרי ושותה את דמי חי חיי נצח, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון. (aiōnios g166)

Whoso eats my flesh, and drinks my blood, has eternal life; and I will raise him up at the last day. (aiōnios g166)

55 כי בשרי הוא מזון אמתי, ודמי הוא משקה אמתי.

For my flesh is food indeed, and my blood is drink indeed.

56 כל האוכל את בשרי ושותה את דמי חי בי, ואני חי בו.

He that eats my flesh, and drinks my blood, dwells in me, and I in him.

57 כל הניזון ממני חי בזכותי, כשם שאבי החי שלח אותי ואני חי בזכותו.

As the living Father has sent me, and I live by the Father: so he that eats me, even he shall live by me.

58 אני הלחם האמתי היורד מהשמים – לא כמו המן שאכלו אבותינו במדבר ומתו. כל האוכל את הלחם הזה יחיה לנצח.“ (aiōn g165)

This is that bread which came down from heaven: not as your fathers did eat manna, and are dead: he that eats of this bread shall live for ever. (aiōn g165)

59 ישוע לימד אותם דברים אלה בבית־הכנסת בכפר־נחום.

These things said he in the synagogue, as he taught in Capernaum.

60 אפילו תלמידיו אמרו:”קשה לקבל את מה שהוא אומר. איך אפשר להאמין בזה?“

Many therefore of his disciples, when they had heard this, said, This is an hard saying; (logos) who can hear it?

61 ישוע חש בלבו שתלמידיו התלוננו על דבריו.”מה מטריד אתכם?“שאל אותם.

When Jesus knew in himself that his disciples murmured at it, he said unto them, Does this offend you?

62 ”מה תגידו אם תראו את בן־האדם עולה חזרה לשמים?

What and if all of you shall see the Son of man ascend up where he was before?

63 רק רוח אלוהים מעניק חיים; בכוחו של האדם אין כל תועלת. הדברים שאמרתי לכם הם דברי רוח וחיים.

It is the spirit that gives life; (pneuma) the flesh profits nothing: the words (rhema) that I speak unto you, they are spirit, (pneuma) and they are life.

64 אך בכל זאת יש ביניכם כאלה שאינם מאמינים.“ישוע אמר זאת מפני שידע מראש מי לא יאמין בו ומי יסגיר אותו.

But there are some of you that believe not. For Jesus knew from the beginning who they were that believed not, and who should betray him.

65 ”משום כך אמרתי לכם שאיש אינו יכול לבוא אלי אלא אם זה מעשה מידי אלוהים“, הסביר ישוע.

And he said, Therefore said I unto you, that no man can come unto me, except it were given unto him of my Father.

66 באותו יום עזבו אותו תלמידים רבים.

From that time many of his disciples went back, and walked no more with him.

67 ”האם גם אתם רוצים לעזוב אותי?“שאל ישוע את שנים־עשר תלמידיו.

Then said Jesus unto the twelve, Will all of you also go away?

68 ”אדוני, לאן נלך ולמי?“קרא שמעון פטרוס.”רק לך יש דברים של חיי נצח, (aiōnios g166)

Then Simon Peter answered him, Lord, to whom shall we go? you have the words (rhema) of eternal life. (aiōnios g166)

69 ואנחנו יודעים ומאמינים שאתה קדוש האלוהים!“

And we believe and are sure that you are that Christ, the Son of the living God.

70 השיב להם ישוע:”אני בחרתי בכם בעצמי – שנים־עשר במספר – ובכל זאת, אחד מכם הוא שטן.“

Jesus answered them, Have not I chosen you twelve, and one of you is a devil?

71 הוא התכוון ליהודה בן־שמעון איש־קריות, אחד משנים־עשר התלמידים, שעמד להסגירו.

He spoke of Judas Iscariot the son of Simon: for he it was that should betray him, being one of the twelve.

Jesus Walks on the Sea