ג'ון 4

1 הפרושים שמעו שישוע מושך אליו אנשים רבים, ושהטביל תלמידים רבים יותר משהטביל יוחנן (למעשה, תלמידי ישוע הם שהטבילו, ולא הוא עצמו).

When therefore the LORD knew how the Pharisees had heard that Jesus made and baptized more disciples than John,

2

(Though Jesus himself baptized not, but his disciples, )

3 כשנודע הדבר לישוע, הוא עזב את אזור יהודה וחזר לגליל.

He left Judaea, and departed again into Galilee.

4 לשם כך היה עליו לעבור דרך שומרון.

And he must essentially go through Samaria.

5 בשעת הצהריים הגיע ישוע לעיר השומרונית סוכר, השוכנת מול חלקת האדמה שנתן יעקב אבינו ליוסף בנו, ובה באר יעקב. ישוע עייף מהדרך הארוכה ומהחום הכבד, וישב לנוח ליד הבאר.

Then comes he to a city of Samaria, which is called Sychar, near to the parcel of ground that Jacob gave to his son Joseph.

6

Now Jacob's well was there. Jesus therefore, being wearied with his journey, sat thus on the well: and it was about the sixth hour.

7 הוא ישב שם לבדו, כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אוכל. עד מהרה הגיעה לבאר אישה שומרונית שרצתה לשאוב מים.”אנא, תני לי לשתות“, ביקש ישוע.

There comes a woman of Samaria to draw water: Jesus says unto her, Give me to drink.

8

(For his disciples were gone away unto the city to buy food.)

9 האישה תמהה על בקשתו הבלתי־רגילה וקראה:”הרי יהודי אתה, ואילו אני שומרונית! אתה יודע שהיהודים אינם מתערבים עם השומרונים. כיצד אתה מבקש ממני לתת לך לשתות?“

Then says the woman of Samaria unto him, How is it that you, being a Jew, ask drink of me, which am a woman of Samaria? for the Jews have no dealings with the Samaritans.

10 ”אילו ידעת מהי מתנתו של אלוהים ומי הוא האומר לך’תני לי לשתות‘, היית מבקשת ממני מים חיים והייתי נותן לך אותם!“השיב ישוע.

Jesus answered and said unto her, If you knew the gift of God, and who it is that says to you, Give me to drink; you would have asked of him, and he would have given you living water.

11 ”מאין לך מים חיים?“תמהה האישה.”הבאר הזאת עמוקה מאוד ואין לך דלי או חבל.

The woman says unto him, Sir, you have nothing to draw with, and the well is deep: from whence then have you that living water?

12 מלבד זאת, האם גדול אתה מיעקב אבינו שנתן לנו את הבאר? יעקב עצמו, בני־ביתו וצאנו שתו מהמים האלה!“

Are you greater than our father Jacob, which gave us the well, and drank thereof himself, and his children, and his cattle?

13 ”כל השותה מהמים האלה ישוב ויצמא,

Jesus answered and said unto her, Whosoever drinks of this water shall thirst again:

14 אולם מי שישתה מהמים שאני נותן, לא יצמא יותר לעולם! כי מים אלה יהיו בקרבו למעיין של מים חיים לחיי נצח.“ (aiōn g165, aiōnios g166)

But whosoever drinks of the water that I shall give him shall never thirst; but the water that I shall give him shall be in him a well of water springing up into everlasting life. (aiōn g165, aiōnios g166)

15 ”באמת?“קראה האישה בהתפעלות.”אנא, תן לי מן המים האלה, כדי שלא אצמא יותר לעולם, ולא אצטרך ללכת את הדרך הארוכה הזאת לשאוב מים.“

The woman says unto him, Sir, give me this water, that I thirst not, neither come here to draw.

16 ”ברצון“, אמר ישוע.”לכי קראי לבעלך, ושובו אלי שניכם.“

Jesus says unto her, Go, call your husband, and come here.

17 ”אולם אין לי בעל“, השיבה האישה.”נכון הדבר“, אמר ישוע.

The woman answered and said, I have no husband. Jesus said unto her, You have well said, I have no husband:

18 ”כי חמישה בעלים היו לך, והגבר שאתו את חיה עכשיו אינו בעלך!“

For you have had five husbands; and he whom you now have is not your husband: in that said you truly.

19 ”אדוני, “קראה האישה בתימהון הולך וגובר,”אני רואה שאתה נביא!

The woman says unto him, Sir, I perceive that you are a prophet.

20 אולי תוכל לומר לי מדוע אתם, היהודים, עומדים על כך שירושלים היא המקום היחיד לעבודת האלוהים, בעוד שאנחנו, השומרונים, טוענים שאבותינו עבדו אותו בהר גריזים הזה?“

Our fathers worshipped in this mountain; and all of you say, that in Jerusalem is the place where men ought to worship.

21 ”האמיני לי, “השיב ישוע,”המקום אינו חשוב! יבוא יום שלא תשתחוו לאלוהים כאן ולא בירושלים. חשוב לעבוד את האלוהים באמת ובתמים – מכל הלב ובהשראת רוח הקודש, כי זהו מה שאלוהים רוצה מאתנו. אלוהים הוא רוח, והמשתחווה לו צריך להשתחוות בהשראת רוח הקודש. אולם אתם, השומרונים, משתחווים בחוסר דעת כאשר אנחנו, היהודים, משתחווים למה שאנחנו יודעים. כי הישועה באה דרך היהודים.“

Jesus says unto her, Woman, believe me, the hour comes, when all of you shall neither in this mountain, nor yet at Jerusalem, worship the Father.

22

All of you worship all of you know not what: we know what we worship: for salvation is of the Jews.

23

But the hour comes, and now is, when the true worshippers shall worship the Father in spirit (pneuma) and in truth: for the Father seeks such to worship him.

24

God is a Spirit: (pneuma) and they that worship him must worship him in spirit (pneuma) and in truth.

25 ”אני יודעת שהמשיח עומד לבוא, ושהוא יסביר לנו הכל“, אמרה האישה.

The woman says unto him, I know that Messiah comes, which is called Christ: when he has come, he will tell us all things.

26 ”אני המדבר אליך, אני הוא!“השיב ישוע.

Jesus says unto her, I that speak unto you am he.

27 בינתיים חזרו תלמידיו של ישוע מהעיר, והתפלאו לראות אותו מדבר עם אישה, אך איש מהם לא העיר דבר ולא שאל שאלות.

And upon this came his disciples, and marvelled that he talked with the woman: yet no man said, What seek you? or, Why talk you with her?

28 האישה השאירה את כדה ליד הבאר ומיהרה חזרה העירה. היא קראה לכולם בהתלהבות:

The woman then left her water pot, and went her way into the city, and says to the men,

29 ”בואו לראות את האיש שסיפר לי את כל מה שעשיתי! אני חושבת שהוא המשיח!“

Come, see a man, which told me all things that ever I did: is not this the Christ?

30 אנשים באו מהעיר אל הבאר כדי לראות אותו.

Then they went out of the city, and came unto him.

31 לפני שהגיע אליהם ההמון האיצו התלמידים בישוע לאכול דבר מה.

In the mean while his disciples prayed him, saying, Master, eat.

32 ”יש לי מזון אחר שאינכם יודעים עליו“השיב ישוע.

But he said unto them, I have food to eat that all of you know not of.

33 ”מי הביא לו אוכל?“שאלו התלמידים איש את רעהו.

Therefore said the disciples one to another, Has any man brought him ought to eat?

34 ”מאכלי הוא לעשות את רצון האלוהים אשר שלחני ולהשלים את עבודתו“, הסביר ישוע.

Jesus says unto them, My food is to do the will of him that sent me, and to finish his work.

35 ”אתם באמת חושבים שמלאכת הקציר תחל רק בעוד ארבעה חודשים? הביטו סביבכם, הקמה כבר בשלה ומוכנה לקציר!

Say not all of you, There are yet four months, and then comes harvest? behold, I say unto you, Lift up your eyes, and look on the fields; for they are white already to harvest.

36 הקוצרים יקבלו שכר טוב, והם יאספו קציר לחיי נצח כדי שגם הזורע וגם הקוצר ישמחו יחדיו. (aiōnios g166)

And he that reaps receives wages, and gathers fruit unto life eternal: that both he that sows and he that reaps may rejoice together. (aiōnios g166)

37 כך תתאמת האמרה: האחד זורע והשני קוצר.

And herein is that saying (logos) true, One sows, and another reaps.

38 שלחתי אתכם לקצור את מה שלא זרעתם; אחרים עבדו וטרחו, ואתם קוצרים את פרי עמלם.“

I sent you to reap that whereon all of you bestowed no labour: other men laboured, and all of you are entered into their labours.

39 שומרונים רבים מהעיר האמינו שישוע הוא המשיח, כי האישה אמרה:”הוא סיפר לי את כל מה שעשיתי!“

And many of the Samaritans of that city believed on him for the saying (logos) of the woman, which testified, He told me all that ever I did.

40 הקהל הרב ביקש מישוע להאריך את שהותו אצלם, והוא נשאר שם יומיים נוספים. בזמן הקצר הזה האמינו בו עוד אנשים רבים לאחר ששמעו את דבריו.

So when the Samaritans were come unto him, they besought him that he would tarry with them: and he abode there two days.

41

And many more believed because of his own word; (logos)

42 ”הוא באמת מושיע העולם!“אמרו השומרונים לאישה.”עתה אנחנו מאמינים בו מפני ששמענו אותו בעצמנו, ולא רק משום הדברים שאת סיפרת לנו.“

And said unto the woman, Now we believe, not because of your saying: for we have heard him ourselves, and know that this is indeed the Christ, the Saviour of the world.

43 בתום שני ימי שהותו בשומרון הלך ישוע לגליל,

Now after two days he departed thence, and went into Galilee.

44 למרות שאמר:”הנביא זוכה לכבוד ולהערכה בכל מקום, מלבד בעיר מולדתו.“

For Jesus himself testified, that a prophet has no honour in his own country.

45 ברם, אנשי הגליל התאספו בהמוניהם וקיבלו אותו בזרועות פתוחות, שכן היו בירושלים בחג הפסח וראו את הנפלאות שחולל.

Then when he was come into Galilee, the Galilaeans received him, having seen all the things that he did at Jerusalem at the feast: for they also went unto the feast.

46 ישוע חזר לכפר־קנה שבגליל, היכן שחולל את נס היין. בכפר־נחום היה פקיד אחד בשירות־המלכותי, שבנו היה חולה מאוד.

So Jesus came again into Cana of Galilee, where he made the water wine. And there was a certain nobleman, whose son was sick at Capernaum.

47 כששמע הפקיד שישוע עזב את יהודה ובא לגליל, הוא הלך לכפר־קנה לפגוש אותו, והתחנן לפניו שיבוא לרפא את בנו הגוסס.

When he heard that Jesus was come out of Judaea into Galilee, he went unto him, and besought him that he would come down, and heal his son: for he was at the point of death.

48 ”אם לא תראו נסים ונפלאות לא תאמינו“, אמר ישוע.

Then said Jesus unto him, Except all of you see signs and wonders, all of you will not believe.

49 ”אנא, אדוני, בוא מהר לפני שבני ימות“, התחנן הפקיד.

The nobleman says unto him, Sir, come down before my child die.

50 ”לך לביתך, “הרגיע אותו ישוע.”בנך חי ובריא!“הפקיד האמין לדברי ישוע והלך לביתו.

Jesus says unto him, Go your way; your son lives. And the man believed the word (logos) that Jesus had spoken unto him, and he went his way.

51 בדרך פגשו אותו משרתיו ובישרו לו שבנו הבריא.

And as he was now going down, his servants met him, and told him, saying, Your son lives.

52 ”באיזו שעה חל השינוי לטובה במצבו?“שאל הפקיד.”אתמול בשעה אחת בצהריים ירד חומו באופן פתאומי“, השיבו המשרתים.

Then enquired he of them the hour when he began to amend. And they said unto him, Yesterday at the seventh hour the fever left him.

53 האב ידע כי בשעה זו בישר לו ישוע על החלמת בנו, והוא וכל בני־ביתו האמינו בישוע.

So the father knew that it was at the same hour, in the which Jesus said unto him, Your son lives: and himself believed, and his whole house.

54 זה היה הנס השני שחולל ישוע בגליל לאחר שובו מיהודה.

This is again the second miracle that Jesus did, when he was come out of Judaea into Galilee.

Jesus and the Woman of Samaria