מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4

1 בשעה שפטרוס ויוחנן דברו אל העם, ניגשו אליהם בכעס הכוהנים, הקצין הממונה על משמר בית־המקדש וכן אחדים מהצדוקים,

Ie mbe nisaontsy am’ondatio, le nivotrak’ am’iereo o mpisoroñeo naho ty beim-pigari’ i anjomban’ Añaharey naho o Tsado­keo,

2 מכיוון שהשניים לימדו את העם שישוע המשיח קם לתחייה, וכך הוכיחו שאכן תהיה תחיית המתים.

nitsimboetse te nañoke ondatio naho t’ie nita­roñe ty fivañonan-ko veloñe amy Iesoà.

3 הם תפסו את פטרוס ויוחנן, ומאחר שכבר ירד הערב, הכניסו אותם לכלא עד יום המחרת.

Nipao-pitañe ama’e iereo le najoñe am-pandrohizañ’ ao ampara’ ty loak’ andro amy te nihaleñe.

4 אולם רבים מאלה שהאזינו לפטרוס האמינו לדבריו, ומספר המאמינים במשיח הגיע ל־חמשת־אלפים איש.

Fe maro amo nahajanjiñe i tsaraio ty niantoke; va’e lime arivo ty ia’indaty rezay.

5 למחרת התכנסו מנהיגי העם בירושלים, כדי לערוך ישיבה עם חנן הכוהן הגדול, קייפא, יוחנן, אלכסנדר ועוד רבים מקרובי משפחתו של הכהן הגדול.

Ie amy loak’ àndroy, nivory e Ierosaleme ao o mpifeleke naho roandriañe naho mpanoki-dili’ iareoo

6

naho i Anasy talèm-pisoroñe naho i Kaiafa naho i Jaona naho i Aleksandro vaho ze hene longo’ i talèm-pisoroñey.

7 הם העמידו לפניהם את פטרוס ויוחנן, ושאלו אותם:”באיזה כוח ובאיזו סמכות עשיתם זאת?“

Aa ie fa nadoke añivo eo, le hoe ty nañontaneañe: ami’ty lili’ ia ndra ami’ty tahina’ ia ty nanoe’ areo o raha zao?

8 פטרוס שנמלא רוח הקודש, השיב:”מנהיגים וזקני־העם הנכבדים,

Lifotse i Arofo Masiñey t’i Petera nanao ty hoe: O ry mpifehe naho roandria’ ondatio:

9 אם אתם מתכוונים לטובה שעשינו לאיש הפיסח הזה, אשר קם על רגליו בריא ושלם,

Naho ty hasoa nanoe’ay amy lahilahy nideme’e nijanganeñey ty añotsohotsoa’ areo anay androany,

10 הרשו לי להצהיר בפניכם ולפני כל עם־ישראל: עשינו מה שעשינו בשמו ובכוחו של ישוע המשיח מנצרת. אתם אמנם צלבתם את ישוע, אולם אלוהים הקים אותו מן המתים! בשמו ובסמכותו עומד האיש הזה לפניכם בריא ושלם.

le ham­­pa­hafohine’ay ama’areo naho amo nte Israele iabio te i tahina’ Iesoà nte Nazareta Norizañey, i naradorado’ areo fe natroan’ Añahare amy havilasiiy, ty ijohaña’ t’indaty jangañe toy añatrefa’areo etoa,

11 ישוע המשיח הוא אבן הפינה אשר אתם, הבונים, מאסתם בה, ואשר הייתה לראש פינה.

Ie i vato nadò’ areo mpandrafitsey, naho fa vato-lahi’e henaneo.

12 איש מלבדו אינו יכול להושיע! ואין עוד שם תחת השמים אשר בני־האדם יכולים לקרוא אליו כדי להיוושע!“

Le tsy aman’ iaia ila’e ty fandrombahañe, amy te tsy nitolorañe tahinañe ila’e ambane’ i likerañey ondatio, ze maharombak’ antika.

13 כשראו הדיינים את אומץ לבם של פטרוס ויוחנן, ונוכחו לדעת שהם אנשים פשוטים, לא משכילים ולא”מקצועיים“, התפלאו מאוד. הם זיהו אותם, שבעבר היו יחד עם ישוע.

Ie nahaisake ty fahasibeha’ i Petera naho i Jaona, naho nahaoniñe te ondaty tsy nianatse naho tsy nioke, le nilatsa vaho nahatiahy t’ie mpiam’ Iesoà.

14 והדיינים לא יכלו להכחיש את עובדת ריפויו של הפיסח לשעבר, כי הוא עמד מולם בריא ושלם.

Aa kanao niisake te nindre nijohañe am’iereo i lahilahy nijanganeñey, le tsy nahatìñe aze iereo,

15 הדיינים, אובדי־עצות, ציוו על פטרוס ויוחנן לצאת מאולם המשפט, כדי שיוכלו להתייעץ ביניהם.

f’ie nanitak’iareo mb’alafem-pivory ao vaho nisafiry

16 ”מה נעשה בהם?“שאלו זה את זה.”איננו יכולים להכחיש שהם חוללו נס גדול, שהרי כל תושבי ירושלים שמעו על כך.

ty hoe: Hataon-tika akore i lahilahy rey? Ie midodea amo hene mpimoneñe e Ierosalemeo t’ie ro nanoañe raha tsitantane, tsy lefe-tika liereñe.

17 אך אולי נוכל למנוע בעדם להמשיך להפיץ את התעמולה שלהם. נזהיר אותם שאם יעזו להמשיך להטיף בשם ישוע, נעניש אותם בחומרה רבה!“

Aa, tsy mone ho losotse ty fiboelea’e am’ondatio, antao hañatahata iareo tsy hivolañe i añarañey ama’ ondaty ndra iaia.

18 הם קראו לפטרוס ויוחנן לשוב לאולם, ודרשו מהם שלא לדבר שוב על ישוע לעולם.

Le nikanjiañe vaho nililieñe t’ie tsy hivolañe naho tsy hañoke ami’ty tahina’ Iesoà ka.

19 אולם פטרוס ויוחנן השיבו:”החליטו אתם בעצמכם, האם אלוהים רוצה שנשמע לקולו או לקולכם?

Fe hoe ty natoi’ i Petera naho i Jaona: Tsakoreo hera ho to am-pivazohoan’ Añahare, t’ie hañaoñe anahareo ambone’ i Andrianañahare?

20 איננו יכולים להפסיק לספר על כל אשר ישוע עשה לנגד עינינו, או על הדברים ששמענו מפיו!“

Amy te tsi-mahay tsy taroñe’ay o raha niisa’ay naho jinanji’aio.

21 חברי הסנהדרין הוסיפו לגעור בהם ולאיים עליהם, אך לבסוף שחררו אותם, כי לא ידעו כיצד להענישם בלי לעורר מהומה בעם. שכן כל העם הלל את אלוהים על שחולל את הנס הנפלא הזה

Aa ie nendahañe indraike, le na­votsotse, fa tsy eo ty handafàñe iareo ty am’ondatio, ie hene nandrenge an’ Andrianañahare ty amy nitafatendrekey.

22 וריפא את האדם שהיה פיסח במשך ארבעים שנה.

Nilosotse ty efa-polo taoñe i lahilahy nampiboahañe i vilom-pijangañañeiy.

23 מיד לאחר שחרורם מיהרו פטרוס ויוחנן אל אחיהם המאמינים וסיפרו להם את דברי הסנהדרין.

Ie nihaha le nimb’amo mpiama’ iareoo mb’eo nitalily i nisaontsia’ o mpisorom-beioy naho o roandriañeo.

24 כששמעו המאמינים את הדבר, התפללו אל אלוהים בלב אחד:”אדוננו, בורא השמים, הארץ, הים וכל אשר בם –

Ie nahajanjiñe, le nipoña-peo aman’ Añahare nanao kapindre ty hoe: Ry Iehovà, Ihe ro Andrianamboatse i likerañey naho ty tane toy naho i riakey vaho ze he’e am’iereo ao,

25 עוד לפני זמן רב דיברת באמצעות רוח הקודש, בפי דוד המלך שהוא עבדך ואבינו, ואמרת:’למה רגשו גוים, ולאומים יהגו ריק?

le nanoe’o am-palie’ i Davide mpitoro’oy, ty hoe: Ino ty mampidabadoa o kilakila ‘ndatio naho ty ikaboha’ondatio raha kafoake?

26 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה׳ ועל משיחו‘.

Miongake o mpanjaka’ ty tane toio, vaho mifanontoñe o mpifelekeo ­hiatreke Iehovà naho i Noriza’ey.’

27 ”דבריך אלה התקיימו בעיר הזאת! שהרי המלך הורדוס ופונטיוס פילטוס כרתו ברית עם העמים השונים ועם בני־ישראל, וכולם יחד קמו נגד עבדך הקדוש ישוע המשיח.

Toe ami’ty rova toy ty nifanontona’ i Heroda naho i Pontio Pilato naho o kilakila ondatio mindre amo nte Israeleo, hañatreatre i Mpitoro’o masiñey, Iesoà Noriza’oy.

28 אולם הם עשו אך ורק את מה שבחוכמתך הרבה החלטת שיעשו.

Nanoe’ iereo iaby ze sinafirim-pità’o naho nisatrien’ arofo’o taolo hanoeñe.

29 ועתה, ה׳, שמע נא את איומיהם, ותן לעבדיך אומץ־לב לבשר את דברך.

Aa ie henane zao, ry Iehovà, vazohò o hatahata’ iareoo, le toloro fahasibehañe o mpitoro’oo hahafitaroña’ iareo o tsara’oo,

30 שלח נא את כוחך המרפא, והנח לנו לחולל נסים ונפלאות רבים בשמו של עבדך הקדוש ישוע המשיח.“

ie añitia’o fitàñe hampijangañe; vaho anoeñe an-tahina’ Iesoà mpitoro’o masiñey ty viloñe naho raha tsi-tantane.

31 לאחר שסיימו להתפלל הזדעזע הבית שבו ישבו. כולם נמלאו ברוח הקודש ובישרו את דבר ה׳ באומץ ובביטחון.

Ie niloloke iereo, le niezeñezeñe i toetse nivoria’ iereoy; le fonga nilifotse i Arofo Masiñey vaho nahasibeke nisaontsy ty tsaran’ Añahare.

32 כל המאמינים היו מאוחדים בלב אחד ובדעה אחת, ואיש לא התייחס אל אשר בידו כאל רכושו הפרטי; הכול היה משותף לכולם.

Songa nitraok’ arofo naho havelo i valobohòm-piantokey, le tsy eo ty nanao te aze o vara’eo fa kila nitraofañe.

33 השליחים דיברו בכוח ובגבורה על תקומתו של האדון ישוע, ואלוהים ברך אותם בכל מעשיהם.

Tan-kafatraram-bey ty nitalilia’ o Firàheñeo i fiva­ñonam-belo’ Iesoà Talèy, vaho am’ iereo iaby ty hasoa mitoabotse.

34 לא היה ביניהם אף עני אחד, כי בעלי השדות ובעלי הבתים מכרו את נכסיהם ונתנו את הכסף לשליחים, כדי שיחלקו לאחרים לפי הצורך.

Tsy amam-pisotry iereo, fa ze aman-tane ndra anjomba ro nandeta naho ninday ty vili’ i naletakey,

35

le nibanabana’e am-pandia’ o Firàheñeo vaho hene nitsahareñe am’ondatio songa ty amy paiañey.

36 היה ביניהם, למשל, אדם בשם יוסף (זה שהשליחים קראו לו”בר־נבא“או”בן־הנחמה“), משבט לוי, יליד קפריסין.

Teo t’i Josefe, nte-Levy boake Kiprosy, i natao’ o Firàheñeo Bar­nabasiy, (ze midika: Anam-pañohòañe).

37 גם הוא מכר את השדה שלו, ואת הכסף הביא לשליחים כדי שיחלקו לנזקקים.

Nanan-tane re, le naleta’e naho nendese’e i volay vaho nazo­tso’e am-pandia’ o Firàheñeo.