מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 15
| בזמן שבר־נבא ופולוס היו באנטיוכיה, הגיעו לשם מספר אנשים מיהודה, והחלו ללמד את המאמינים שאם לא יקפידו לקיים את ברית המילה כדת משה וישראל, לא יוכלו להיוושע. | 1 |
ਯਿਹੂਦਾਦੇਸ਼ਾਤ੍ ਕਿਯਨ੍ਤੋ ਜਨਾ ਆਗਤ੍ਯ ਭ੍ਰਾਤ੍ਰੁʼਗਣਮਿੱਥੰ ਸ਼ਿਕ੍ਸ਼਼ਿਤਵਨ੍ਤੋ ਮੂਸਾਵ੍ਯਵਸ੍ਥਯਾ ਯਦਿ ਯੁਸ਼਼੍ਮਾਕੰ ਤ੍ਵਕ੍ਛੇਦੋ ਨ ਭਵਤਿ ਤਰ੍ਹਿ ਯੂਯੰ ਪਰਿਤ੍ਰਾਣੰ ਪ੍ਰਾਪ੍ਤੁੰ ਨ ਸ਼ਕ੍ਸ਼਼੍ਯਥ|
| פולוס ובר־נבא התווכחו איתם על כך בלהט רב, ולכן החליטה הקהילה המקומית לשלוח אותם לירושלים, יחד עם אחדים מחברי הקהילה, כדי לדון בשאלה זאת עם השליחים והזקנים שם. | 2 |
ਪੌਲਬਰ੍ਣੱਬੌ ਤੈਃ ਸਹ ਬਹੂਨ੍ ਵਿਚਾਰਾਨ੍ ਵਿਵਾਦਾਂਸ਼੍ਚ ਕ੍ਰੁʼਤਵਨ੍ਤੌ, ਤਤੋ ਮਣ੍ਡਲੀਯਨੋਕਾ ਏਤਸ੍ਯਾਃ ਕਥਾਯਾਸ੍ਤੱਤ੍ਵੰ ਜ੍ਞਾਤੁੰ ਯਿਰੂਸ਼ਾਲਮ੍ਨਗਰਸ੍ਥਾਨ੍ ਪ੍ਰੇਰਿਤਾਨ੍ ਪ੍ਰਾਚੀਨਾਂਸ਼੍ਚ ਪ੍ਰਤਿ ਪੌਲਬਰ੍ਣੱਬਾਪ੍ਰਭ੍ਰੁʼਤੀਨ੍ ਕਤਿਪਯਜਨਾਨ੍ ਪ੍ਰੇਸ਼਼ਯਿਤੁੰ ਨਿਸ਼੍ਚਯੰ ਕ੍ਰੁʼਤਵਨ੍ਤਃ|
| הקהילה כולה ליוותה אותם אל מחוץ לעיר, והנציגים יצאו בדרכם לירושלים. הם התעכבו בדרך בערי החוף של לבנון ובשומרון, כדי לבקר את המאמינים, ולשמחת כולם סיפרו להם שגם הגויים חוזרים בתשובה. | 3 |
ਤੇ ਮਣ੍ਡਲ੍ਯਾ ਪ੍ਰੇਰਿਤਾਃ ਸਨ੍ਤਃ ਫੈਣੀਕੀਸ਼ੋਮਿਰੋਨ੍ਦੇਸ਼ਾਭ੍ਯਾਂ ਗਤ੍ਵਾ ਭਿੰਨਦੇਸ਼ੀਯਾਨਾਂ ਮਨਃਪਰਿਵਰ੍ੱਤਨਸ੍ਯ ਵਾਰ੍ੱਤਯਾ ਭ੍ਰਾਤ੍ਰੁʼਣਾਂ ਪਰਮਾਹ੍ਲਾਦਮ੍ ਅਜਨਯਨ੍|
| בהגיעם לירושלים קיבלו את פניהם חברי הקהילה, השליחים והזקנים, ופולוס ובר־נבא דיווחו להם כיצד ה׳ פעל באמצעותם. | 4 |
ਯਿਰੂਸ਼ਾਲਮ੍ਯੁਪਸ੍ਥਾਯ ਪ੍ਰੇਰਿਤਗਣੇਨ ਲੋਕਪ੍ਰਾਚੀਨਗਣੇਨ ਸਮਾਜੇਨ ਚ ਸਮੁਪਗ੍ਰੁʼਹੀਤਾਃ ਸਨ੍ਤਃ ਸ੍ਵੈਰੀਸ਼੍ਵਰੋ ਯਾਨਿ ਕਰ੍ੰਮਾਣਿ ਕ੍ਰੁʼਤਵਾਨ੍ ਤੇਸ਼਼ਾਂ ਸਰ੍ੱਵਵ੍ਰੁʼੱਤਾਨ੍ਤਾਨ੍ ਤੇਸ਼਼ਾਂ ਸਮਕ੍ਸ਼਼ਮ੍ ਅਕਥਯਨ੍|
| אולם מאמינים אחדים, שהשתייכו בעבר לכת הפרושים, קמו על רגליהם וטענו שכל המאמינים מבין הגויים חייבים לשמור את התורה ולקיים ברית מילה. | 5 |
ਕਿਨ੍ਤੁ ਵਿਸ਼੍ਵਾਸਿਨਃ ਕਿਯਨ੍ਤਃ ਫਿਰੂਸ਼ਿਮਤਗ੍ਰਾਹਿਣੋ ਲੋਕਾ ਉੱਥਾਯ ਕਥਾਮੇਤਾਂ ਕਥਿਤਵਨ੍ਤੋ ਭਿੰਨਦੇਸ਼ੀਯਾਨਾਂ ਤ੍ਵਕ੍ਛੇਦੰ ਕਰ੍ੱਤੁੰ ਮੂਸਾਵ੍ਯਵਸ੍ਥਾਂ ਪਾਲਯਿਤੁਞ੍ਚ ਸਮਾਦੇਸ਼਼੍ਟਵ੍ਯਮ੍|
| לכן כינסו השליחים והזקנים אסיפה מיוחדת כדי לדון בבעיה זאת. | 6 |
ਤਤਃ ਪ੍ਰੇਰਿਤਾ ਲੋਕਪ੍ਰਾਚੀਨਾਸ਼੍ਚ ਤਸ੍ਯ ਵਿਵੇਚਨਾਂ ਕਰ੍ੱਤੁੰ ਸਭਾਯਾਂ ਸ੍ਥਿਤਵਨ੍ਤਃ|
| לאחר דיון ארוך ומייגע קם שמעון על רגליו ופנה אל המאמינים:”אחים, כולכם יודעים שעוד לפני זמן רב בחר בי אלוהים לבשר לגויים את הבשורה, כדי שגם הם יאמינו בו. | 7 |
ਬਹੁਵਿਚਾਰੇਸ਼਼ੁ ਜਾਤਸ਼਼ੁ ਪਿਤਰ ਉੱਥਾਯ ਕਥਿਤਵਾਨ੍, ਹੇ ਭ੍ਰਾਤਰੋ ਯਥਾ ਭਿੰਨਦੇਸ਼ੀਯਲੋਕਾ ਮਮ ਮੁਖਾਤ੍ ਸੁਸੰਵਾਦੰ ਸ਼੍ਰੁਤ੍ਵਾ ਵਿਸ਼੍ਵਸਨ੍ਤਿ ਤਦਰ੍ਥੰ ਬਹੁਦਿਨਾਤ੍ ਪੂਰ੍ੱਵਮ੍ ਈਸ਼੍ਵਰੋਸ੍ਮਾਕੰ ਮਧ੍ਯੇ ਮਾਂ ਵ੍ਰੁʼਤ੍ਵਾ ਨਿਯੁਕ੍ਤਵਾਨ੍|
| אלוהים, המכיר והיודע את לב האדם, אישר שהוא מקבל גם את הגויים. כיצד הוא אישר זאת? בכך שנתן להם את רוח הקודש בדיוק כשם שנתן אותו לנו. | 8 |
ਅਨ੍ਤਰ੍ੱਯਾਮੀਸ਼੍ਵਰੋ ਯਥਾਸ੍ਮਭ੍ਯੰ ਤਥਾ ਭਿੰਨਦੇਸ਼ੀਯੇਭ੍ਯਃ ਪਵਿਤ੍ਰਮਾਤ੍ਮਾਨੰ ਪ੍ਰਦਾਯ ਵਿਸ਼੍ਵਾਸੇਨ ਤੇਸ਼਼ਾਮ੍ ਅਨ੍ਤਃਕਰਣਾਨਿ ਪਵਿਤ੍ਰਾਣਿ ਕ੍ਰੁʼਤ੍ਵਾ
| אלוהים לא הבדיל בינינו לביניהם, משום שהוא טיהר את לבם, על־ידי האמונה, בדיוק כפי שטיהר את לבנו. | 9 |
ਤੇਸ਼਼ਾਮ੍ ਅਸ੍ਮਾਕਞ੍ਚ ਮਧ੍ਯੇ ਕਿਮਪਿ ਵਿਸ਼ੇਸ਼਼ੰ ਨ ਸ੍ਥਾਪਯਿਤ੍ਵਾ ਤਾਨਧਿ ਸ੍ਵਯੰ ਪ੍ਰਮਾਣੰ ਦੱਤਵਾਨ੍ ਇਤਿ ਯੂਯੰ ਜਾਨੀਥ|
| האם אתם רוצים עתה לתקן את מעשיו של אלוהים? מדוע אתם מעמיסים על הגויים עול שאנחנו ואבותינו לא יכולנו לשאת? | 10 |
ਅਤਏਵਾਸ੍ਮਾਕੰ ਪੂਰ੍ੱਵਪੁਰੁਸ਼਼ਾ ਵਯਞ੍ਚ ਸ੍ਵਯੰ ਯਦ੍ਯੁਗਸ੍ਯ ਭਾਰੰ ਸੋਢੁੰ ਨ ਸ਼ਕ੍ਤਾਃ ਸਮ੍ਪ੍ਰਤਿ ਤੰ ਸ਼ਿਸ਼਼੍ਯਗਣਸ੍ਯ ਸ੍ਕਨ੍ਧੇਸ਼਼ੁ ਨ੍ਯਸਿਤੁੰ ਕੁਤ ਈਸ਼੍ਵਰਸ੍ਯ ਪਰੀਕ੍ਸ਼਼ਾਂ ਕਰਿਸ਼਼੍ਯਥ?
| האם אינכם מאמינים שכולנו נושענו באותה הדרך – כלומר בחסדו של האדון ישוע?“ | 11 |
ਪ੍ਰਭੋ ਰ੍ਯੀਸ਼ੁਖ੍ਰੀਸ਼਼੍ਟਸ੍ਯਾਨੁਗ੍ਰਹੇਣ ਤੇ ਯਥਾ ਵਯਮਪਿ ਤਥਾ ਪਰਿਤ੍ਰਾਣੰ ਪ੍ਰਾਪ੍ਤੁਮ੍ ਆਸ਼ਾਂ ਕੁਰ੍ੰਮਃ|
| הויכוח פסק, וכל האחים הקשיבו בדומיה לדיווח של פולוס ובר־נבא על הנסים והנפלאות שחולל אלוהים באמצעותם בין הגויים. | 12 |
ਅਨਨ੍ਤਰੰ ਬਰ੍ਣੱਬਾਪੌਲਾਭ੍ਯਾਮ੍ ਈਸ਼੍ਵਰੋ ਭਿੰਨਦੇਸ਼ੀਯਾਨਾਂ ਮਧ੍ਯੇ ਯਦ੍ਯਦ੍ ਆਸ਼੍ਚਰ੍ੱਯਮ੍ ਅਦ੍ਭੁਤਞ੍ਚ ਕਰ੍ੰਮ ਕ੍ਰੁʼਤਵਾਨ੍ ਤਦ੍ਵ੍ਰੁʼੱਤਾਨ੍ਤੰ ਤੌ ਸ੍ਵਮੁਖਾਭ੍ਯਾਮ੍ ਅਵਰ੍ਣਯਤਾਂ ਸਭਾਸ੍ਥਾਃ ਸਰ੍ੱਵੇ ਨੀਰਵਾਃ ਸਨ੍ਤਃ ਸ਼੍ਰੁਤਵਨ੍ਤਃ|
| כשסיימו השניים את דיווחם נטל יעקב את רשות הדיבור.”אחים, “אמר,”הקשיבו לדברי! | 13 |
ਤਯੋਃ ਕਥਾਯਾਂ ਸਮਾਪ੍ਤਾਯਾਂ ਸਤ੍ਯਾਂ ਯਾਕੂਬ੍ ਕਥਯਿਤੁਮ੍ ਆਰਬ੍ਧਵਾਨ੍
| שמעון פטרוס הסביר לכם זה עתה כיצד אלוהים גילה תחילה את דאגתו לגויים, וכיצד בחר מקרבם אנשים שיאמינו בו ושיפארו את שמו. | 14 |
ਹੇ ਭ੍ਰਾਤਰੋ ਮਮ ਕਥਾਯਾਮ੍ ਮਨੋ ਨਿਧੱਤ| ਈਸ਼੍ਵਰਃ ਸ੍ਵਨਾਮਾਰ੍ਥੰ ਭਿੰਨਦੇਸ਼ੀਯਲੋਕਾਨਾਮ੍ ਮਧ੍ਯਾਦ੍ ਏਕੰ ਲੋਕਸੰਘੰ ਗ੍ਰਹੀਤੁੰ ਮਤਿੰ ਕ੍ਰੁʼਤ੍ਵਾ ਯੇਨ ਪ੍ਰਕਾਰੇਣ ਪ੍ਰਥਮੰ ਤਾਨ੍ ਪ੍ਰਤਿ ਕ੍ਰੁʼਪਾਵਲੇਕਨੰ ਕ੍ਰੁʼਤਵਾਨ੍ ਤੰ ਸ਼ਿਮੋਨ੍ ਵਰ੍ਣਿਤਵਾਨ੍|
| עובדה זאת של ישועת הגויים עולה למעשה בקנה אחד עם דברי הנביאים. קחו למשל את נבואתו של עמוס: | 15 |
ਭਵਿਸ਼਼੍ਯਦ੍ਵਾਦਿਭਿਰੁਕ੍ਤਾਨਿ ਯਾਨਿ ਵਾਕ੍ਯਾਨਿ ਤੈਃ ਸਾਰ੍ੱਧਮ੍ ਏਤਸ੍ਯੈਕ੍ਯੰ ਭਵਤਿ ਯਥਾ ਲਿਖਿਤਮਾਸ੍ਤੇ|
| ’ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת, וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים, ובניתיה כימי עולם, | 16 |
ਸਰ੍ੱਵੇਸ਼਼ਾਂ ਕਰ੍ੰਮਣਾਂ ਯਸ੍ਤੁ ਸਾਧਕਃ ਪਰਮੇਸ਼੍ਵਰਃ| ਸ ਏਵੇਦੰ ਵਦੇਦ੍ਵਾਕ੍ਯੰ ਸ਼ੇਸ਼਼ਾਃ ਸਕਲਮਾਨਵਾਃ| ਭਿੰਨਦੇਸ਼ੀਯਲੋਕਾਸ਼੍ਚ ਯਾਵਨ੍ਤੋ ਮਮ ਨਾਮਤਃ| ਭਵਨ੍ਤਿ ਹਿ ਸੁਵਿਖ੍ਯਾਤਾਸ੍ਤੇ ਯਥਾ ਪਰਮੇਸ਼ਿਤੁਃ|
| למען ידרשו את־ה׳ שארית אדם וכל הגויים אשר נקרא שמי עליהם, נאום ה׳ עושה כל־אלה‘.”כלומר, אלוהים הבטיח לחדש את ברית דוד המופרת, כדי שגם הגויים – אלה שבחר בהם – יוושעו! | 17 |
ਤਤ੍ਵੰ ਸਮ੍ਯਕ੍ ਸਮੀਹਨ੍ਤੇ ਤੰਨਿਮਿੱਤਮਹੰ ਕਿਲ| ਪਰਾਵ੍ਰੁʼਤ੍ਯ ਸਮਾਗਤ੍ਯ ਦਾਯੂਦਃ ਪਤਿਤੰ ਪੁਨਃ| ਦੂਸ਼਼੍ਯਮੁੱਥਾਪਯਿਸ਼਼੍ਯਾਮਿ ਤਦੀਯੰ ਸਰ੍ੱਵਵਸ੍ਤੁ ਚ| ਪਤਿਤੰ ਪੁਨਰੁਥਾਪ੍ਯ ਸੱਜਯਿਸ਼਼੍ਯਾਮਿ ਸਰ੍ੱਵਥਾ||
| אלה דברי אלוהים אשר גילה אותם עוד לפני זמן רב. (aiōn g165) | 18 |
ਆ ਪ੍ਰਥਮਾਦ੍ ਈਸ਼੍ਵਰਃ ਸ੍ਵੀਯਾਨਿ ਸਰ੍ੱਵਕਰ੍ੰਮਾਣਿ ਜਾਨਾਤਿ| (aiōn g165)
| ”על כן אני פוסק שאל לנו לדרוש מהגויים השבים אל ה׳ לקיים את חוקי התורה. | 19 |
ਅਤਏਵ ਮਮ ਨਿਵੇਦਨਮਿਦੰ ਭਿੰਨਦੇਸ਼ੀਯਲੋਕਾਨਾਂ ਮਧ੍ਯੇ ਯੇ ਜਨਾ ਈਸ਼੍ਵਰੰ ਪ੍ਰਤਿ ਪਰਾਵਰ੍ੱਤਨ੍ਤ ਤੇਸ਼਼ਾਮੁਪਰਿ ਅਨ੍ਯੰ ਕਮਪਿ ਭਾਰੰ ਨ ਨ੍ਯਸ੍ਯ
| הבה נסתפק בכך שנכתוב להם לא לאכול בשר שהוקרב לאלילים ולא בשר טרף של בעל חיים שנחנק, לא לאכול בשר עם דם, ולהתרחק מהזנות על כל צורותיה. | 20 |
ਦੇਵਤਾਪ੍ਰਸਾਦਾਸ਼ੁਚਿਭਕ੍ਸ਼਼੍ਯੰ ਵ੍ਯਭਿਚਾਰਕਰ੍ੰਮ ਕਣ੍ਠਸਮ੍ਪੀਡਨਮਾਰਿਤਪ੍ਰਾਣਿਭਕ੍ਸ਼਼੍ਯੰ ਰਕ੍ਤਭਕ੍ਸ਼਼੍ਯਞ੍ਚ ਏਤਾਨਿ ਪਰਿਤ੍ਯਕ੍ਤੁੰ ਲਿਖਾਮਃ|
| כי עוד מימי קדם נקראה תורת משה מדי שבת בבתי־כנסת בכל עיר ועיר.“ | 21 |
ਯਤਃ ਪੂਰ੍ੱਵਕਾਲਤੋ ਮੂਸਾਵ੍ਯਵਸ੍ਥਾਪ੍ਰਚਾਰਿਣੋ ਲੋਕਾ ਨਗਰੇ ਨਗਰੇ ਸਨ੍ਤਿ ਪ੍ਰਤਿਵਿਸ਼੍ਰਾਮਵਾਰਞ੍ਚ ਭਜਨਭਵਨੇ ਤਸ੍ਯਾਃ ਪਾਠੋ ਭਵਤਿ|
| השליחים, הזקנים וכל חברי הקהילה החליטו לשלוח משלחת לאנטיוכיה יחד עם פולוס ובר־נבא, כדי לדווח על החלטתם. הם בחרו בשניים ממנהיגי הקהילה, ביהודה (המכונה”בר־שבא“) ובסילא, | 22 |
ਤਤਃ ਪਰੰ ਪ੍ਰੇਰਿਤਗਣੋ ਲੋਕਪ੍ਰਾਚੀਨਗਣਃ ਸਰ੍ੱਵਾ ਮਣ੍ਡਲੀ ਚ ਸ੍ਵੇਸ਼਼ਾਂ ਮਧ੍ਯੇ ਬਰ੍ਸ਼ੱਬਾ ਨਾਮ੍ਨਾ ਵਿਖ੍ਯਾਤੋ ਮਨੋਨੀਤੌ ਕ੍ਰੁʼਤ੍ਵਾ ਪੌਲਬਰ੍ਣੱਬਾਭ੍ਯਾਂ ਸਾਰ੍ੱਧਮ੍ ਆਨ੍ਤਿਯਖਿਯਾਨਗਰੰ ਪ੍ਰਤਿ ਪ੍ਰੇਸ਼਼ਣਮ੍ ਉਚਿਤੰ ਬੁੱਧ੍ਵਾ ਤਾਭ੍ਯਾਂ ਪਤ੍ਰੰ ਪ੍ਰੈਸ਼਼ਯਨ੍|
| ושלחו בידם את המכתב הבא:”מאת: השליחים, זקני הקהילה והאחים בירושלים.”אל: אחינו המאמינים מן הגויים באנטיוכיה, בסוריה ובקיליקיה, שלום לכם! | 23 |
ਤਸ੍ਮਿਨ੍ ਪਤ੍ਰੇ ਲਿਖਿਤਮਿੰਦ, ਆਨ੍ਤਿਯਖਿਯਾ-ਸੁਰਿਯਾ-ਕਿਲਿਕਿਯਾਦੇਸ਼ਸ੍ਥਭਿੰਨਦੇਸ਼ੀਯਭ੍ਰਾਤ੍ਰੁʼਗਣਾਯ ਪ੍ਰੇਰਿਤਗਣਸ੍ਯ ਲੋਕਪ੍ਰਾਚੀਨਗਣਸ੍ਯ ਭ੍ਰਾਤ੍ਰੁʼਗਣਸ੍ਯ ਚ ਨਮਸ੍ਕਾਰਃ|
| נודע לנו שמספר אנשים מקהילתנו בלבלו אתכם והטילו ספק בכם, אולם דעו לכם שלא אנחנו שלחנו אותם – הם באו אליכם על דעת עצמם. | 24 |
ਵਿਸ਼ੇਸ਼਼ਤੋ(ਅ)ਸ੍ਮਾਕਮ੍ ਆਜ੍ਞਾਮ੍ ਅਪ੍ਰਾਪ੍ਯਾਪਿ ਕਿਯਨ੍ਤੋ ਜਨਾ ਅਸ੍ਮਾਕੰ ਮਧ੍ਯਾਦ੍ ਗਤ੍ਵਾ ਤ੍ਵਕ੍ਛੇਦੋ ਮੂਸਾਵ੍ਯਵਸ੍ਥਾ ਚ ਪਾਲਯਿਤਵ੍ਯਾਵਿਤਿ ਯੁਸ਼਼੍ਮਾਨ੍ ਸ਼ਿਕ੍ਸ਼਼ਯਿਤ੍ਵਾ ਯੁਸ਼਼੍ਮਾਕੰ ਮਨਸਾਮਸ੍ਥੈਰ੍ੱਯੰ ਕ੍ਰੁʼਤ੍ਵਾ ਯੁਸ਼਼੍ਮਾਨ੍ ਸਸਨ੍ਦੇਹਾਨ੍ ਅਕੁਰ੍ੱਵਨ੍ ਏਤਾਂ ਕਥਾਂ ਵਯਮ੍ ਅਸ਼੍ਰੁʼਨ੍ਮ|
| משום כך החלטנו פה־אחד לשלוח אליכם שני נציגים רשמיים שלנו, יחד עם אחינו האהובים פולוס ובר־נבא. | 25 |
ਤਤ੍ਕਾਰਣਾਦ੍ ਵਯਮ੍ ਏਕਮਨ੍ਤ੍ਰਣਾਃ ਸਨ੍ਤਃ ਸਭਾਯਾਂ ਸ੍ਥਿਤ੍ਵਾ ਪ੍ਰਭੋ ਰ੍ਯੀਸ਼ੁਖ੍ਰੀਸ਼਼੍ਟਸ੍ਯ ਨਾਮਨਿਮਿੱਤੰ ਮ੍ਰੁʼਤ੍ਯੁਮੁਖਗਤਾਭ੍ਯਾਮਸ੍ਮਾਕੰ
| נציגים אלה, יהודה וסילא, אשר סיכנו את חייהם למען שם אדוננו ישוע המשיח, יאשרו לפניכם בעל־פה את החלטתנו. | 26 |
ਪ੍ਰਿਯਬਰ੍ਣੱਬਾਪੌਲਾਭ੍ਯਾਂ ਸਾਰ੍ੱਧੰ ਮਨੋਨੀਤਲੋਕਾਨਾਂ ਕੇਸ਼਼ਾਞ੍ਚਿਦ੍ ਯੁਸ਼਼੍ਮਾਕੰ ਸੰਨਿਧੌ ਪ੍ਰੇਸ਼਼ਣਮ੍ ਉਚਿਤੰ ਬੁੱਧਵਨ੍ਤਃ|
| 27 |
ਅਤੋ ਯਿਹੂਦਾਸੀਲੌ ਯੁਸ਼਼੍ਮਾਨ੍ ਪ੍ਰਤਿ ਪ੍ਰੇਸ਼਼ਿਤਵਨ੍ਤਃ, ਏਤਯੋ ਰ੍ਮੁਖਾਭ੍ਯਾਂ ਸਰ੍ੱਵਾਂ ਕਥਾਂ ਜ੍ਞਾਸ੍ਯਥ|
| ”רוח הקודש ואנחנו מצאנו לנכון שלא להכביד עליכם בחובות מיותרים של שמירת מצוות התורה, אלא רק לדרוש מכם | 28 |
ਦੇਵਤਾਪ੍ਰਸਾਦਭਕ੍ਸ਼਼੍ਯੰ ਰਕ੍ਤਭਕ੍ਸ਼਼੍ਯੰ ਗਲਪੀਡਨਮਾਰਿਤਪ੍ਰਾਣਿਭਕ੍ਸ਼਼੍ਯੰ ਵ੍ਯਭਿਚਾਰਕਰ੍ੰਮ ਚੇਮਾਨਿ ਸਰ੍ੱਵਾਣਿ ਯੁਸ਼਼੍ਮਾਭਿਸ੍ਤ੍ਯਾਜ੍ਯਾਨਿ; ਏਤਤ੍ਪ੍ਰਯੋਜਨੀਯਾਜ੍ਞਾਵ੍ਯਤਿਰੇਕੇਨ ਯੁਸ਼਼੍ਮਾਕਮ੍ ਉਪਰਿ ਭਾਰਮਨ੍ਯੰ ਨ ਨ੍ਯਸਿਤੁੰ ਪਵਿਤ੍ਰਸ੍ਯਾਤ੍ਮਨੋ(ਅ)ਸ੍ਮਾਕਞ੍ਚ ਉਚਿਤਜ੍ਞਾਨਮ੍ ਅਭਵਤ੍|
| שתימנעו מאכילת מזון שהוקרב לאלילים, מאכילת בשר של בעל־חיים שנחנק, מאכילת בשר עם דם, ושתתרחקו מן הזנות. טוב תעשו אם תשמרו דברים אלה. – שלום לכם.“ | 29 |
ਅਤਏਵ ਤੇਭ੍ਯਃ ਸਰ੍ੱਵੇਭ੍ਯਃ ਸ੍ਵੇਸ਼਼ੁ ਰਕ੍ਸ਼਼ਿਤੇਸ਼਼ੁ ਯੂਯੰ ਭਦ੍ਰੰ ਕਰ੍ੰਮ ਕਰਿਸ਼਼੍ਯਥ| ਯੁਸ਼਼੍ਮਾਕੰ ਮਙ੍ਗਲੰ ਭੂਯਾਤ੍|
| ארבעת הנציגים יצאו מיד לאנטיוכיה, כינסו שם אסיפה כללית של כל המשיחיים ונתנו להם את המכתב. | 30 |
ਤੇ ਵਿਸ੍ਰੁʼਸ਼਼੍ਟਾਃ ਸਨ੍ਤ ਆਨ੍ਤਿਯਖਿਯਾਨਗਰ ਉਪਸ੍ਥਾਯ ਲੋਕਨਿਵਹੰ ਸੰਗ੍ਰੁʼਹ੍ਯ ਪਤ੍ਰਮ੍ ਅਦਦਨ੍|
| דברי המכתב שמחו מאוד את כל הקהילה באנטיוכיה. | 31 |
ਤਤਸ੍ਤੇ ਤਤ੍ਪਤ੍ਰੰ ਪਠਿਤ੍ਵਾ ਸਾਨ੍ਤ੍ਵਨਾਂ ਪ੍ਰਾਪ੍ਯ ਸਾਨਨ੍ਦਾ ਅਭਵਨ੍|
| יהודה וסילא, שהיו נביאים, דרשו באוזני הקהל דרשה ארוכה וחיזקו את אמונת האחים. | 32 |
ਯਿਹੂਦਾਸੀਲੌ ਚ ਸ੍ਵਯੰ ਪ੍ਰਚਾਰਕੌ ਭੂਤ੍ਵਾ ਭ੍ਰਾਤ੍ਰੁʼਗਣੰ ਨਾਨੋਪਦਿਸ਼੍ਯ ਤਾਨ੍ ਸੁਸ੍ਥਿਰਾਨ੍ ਅਕੁਰੁਤਾਮ੍|
| הם נשארו שם ימים אחדים, ולאחר מכן חזרו לירושלים עם דרישות שלום אל האחים אשר שלחו אותם. | 33 |
ਇੱਥੰ ਤੌ ਤਤ੍ਰ ਤੈਃ ਸਾਕੰ ਕਤਿਪਯਦਿਨਾਨਿ ਯਾਪਯਿਤ੍ਵਾ ਪਸ਼੍ਚਾਤ੍ ਪ੍ਰੇਰਿਤਾਨਾਂ ਸਮੀਪੇ ਪ੍ਰਤ੍ਯਾਗਮਨਾਰ੍ਥੰ ਤੇਸ਼਼ਾਂ ਸੰਨਿਧੇਃ ਕਲ੍ਯਾਣੇਨ ਵਿਸ੍ਰੁʼਸ਼਼੍ਟਾਵਭਵਤਾਂ|
| פולוס ובר־נבא נשארו באנטיוכיה, ועזרו למטיפים ולמורים המקומיים ללמד את דבר ה׳. | 34 |
ਕਿਨ੍ਤੁ ਸੀਲਸ੍ਤਤ੍ਰ ਸ੍ਥਾਤੁੰ ਵਾਞ੍ਛਿਤਵਾਨ੍|
| 35 |
ਅਪਰੰ ਪੌਲਬਰ੍ਣੱਬੌ ਬਹਵਃ ਸ਼ਿਸ਼਼੍ਯਾਸ਼੍ਚ ਲੋਕਾਨ੍ ਉਪਦਿਸ਼੍ਯ ਪ੍ਰਭੋਃ ਸੁਸੰਵਾਦੰ ਪ੍ਰਚਾਰਯਨ੍ਤ ਆਨ੍ਤਿਯਖਿਯਾਯਾਂ ਕਾਲੰ ਯਾਪਿਤਵਨ੍ਤਃ|
| כעבור ימים אחדים הציע פולוס לבר־נבא:”הבה נשוב ונבקר את אחינו בכל הערים שבהן בישרנו את דבר ה׳, כדי שנראה כיצד מתקדמים המאמינים החדשים.“ | 36 |
ਕਤਿਪਯਦਿਨੇਸ਼਼ੁ ਗਤੇਸ਼਼ੁ ਪੌਲੋ ਬਰ੍ਣੱਬਾਮ੍ ਅਵਦਤ੍ ਆਗੱਛਾਵਾਂ ਯੇਸ਼਼ੁ ਨਗਰੇਸ਼਼੍ਵੀਸ਼੍ਵਰਸ੍ਯ ਸੁਸੰਵਾਦੰ ਪ੍ਰਚਾਰਿਤਵਨ੍ਤੌ ਤਾਨਿ ਸਰ੍ੱਵਨਗਰਾਣਿ ਪੁਨਰ੍ਗਤ੍ਵਾ ਭ੍ਰਾਤਰਃ ਕੀਦ੍ਰੁʼਸ਼ਾਃ ਸਨ੍ਤੀਤਿ ਦ੍ਰਸ਼਼੍ਟੁੰ ਤਾਨ੍ ਸਾਕ੍ਸ਼਼ਾਤ੍ ਕੁਰ੍ੱਵਃ|
| בר־נבא הסכים, וביקש לצרף אליהם את יוחנן מרקוס. | 37 |
ਤੇਨ ਮਾਰ੍ਕਨਾਮ੍ਨਾ ਵਿਖ੍ਯਾਤੰ ਯੋਹਨੰ ਸਙ੍ਗਿਨੰ ਕਰ੍ੱਤੁੰ ਬਰ੍ਣੱਬਾ ਮਤਿਮਕਰੋਤ੍,
| אך רעיון זה לא מצא־חן בעיני פולוס, כי יוחנן מרקוס זנח אותם לנפשם בעיר פמפוליה, ולא עזר להם לסיים את שליחותם. | 38 |
ਕਿਨ੍ਤੁ ਸ ਪੂਰ੍ੱਵੰ ਤਾਭ੍ਯਾਂ ਸਹ ਕਾਰ੍ੱਯਾਰ੍ਥੰ ਨ ਗਤ੍ਵਾ ਪਾਮ੍ਫੂਲਿਯਾਦੇਸ਼ੇ ਤੌ ਤ੍ਯਕ੍ਤਵਾਨ੍ ਤਤ੍ਕਾਰਣਾਤ੍ ਪੌਲਸ੍ਤੰ ਸਙ੍ਗਿਨੰ ਕਰ੍ੱਤੁਮ੍ ਅਨੁਚਿਤੰ ਜ੍ਞਾਤਵਾਨ੍|
| לאחר ויכוח חריף בנושא זה החליטו השניים להיפרד. בר־נבא לקח את מרקוס והפליג איתו לקפריסין, | 39 |
ਇੱਥੰ ਤਯੋਰਤਿਸ਼ਯਵਿਰੋਧਸ੍ਯੋਪਸ੍ਥਿਤਤ੍ਵਾਤ੍ ਤੌ ਪਰਸ੍ਪਰੰ ਪ੍ਰੁʼਥਗਭਵਤਾਂ ਤਤੋ ਬਰ੍ਣੱਬਾ ਮਾਰ੍ਕੰ ਗ੍ਰੁʼਹੀਤ੍ਵਾ ਪੋਤੇਨ ਕੁਪ੍ਰੋਪਦ੍ਵੀਪੰ ਗਤਵਾਨ੍;
| ואילו פולוס בחר לקחת איתו את סילא. לאחר שקיבלו את ברכת האחים יצאו השניים בדרכם לסוריה וקילקיה, כדי לעודד את המאמינים שם. | 40 |
ਕਿਨ੍ਤੁ ਪੌਲਃ ਸੀਲੰ ਮਨੋਨੀਤੰ ਕ੍ਰੁʼਤ੍ਵਾ ਭ੍ਰਾਤ੍ਰੁʼਭਿਰੀਸ਼੍ਵਰਾਨੁਗ੍ਰਹੇ ਸਮਰ੍ਪਿਤਃ ਸਨ੍ ਪ੍ਰਸ੍ਥਾਯ
| 41 |
ਸੁਰਿਯਾਕਿਲਿਕਿਯਾਦੇਸ਼ਾਭ੍ਯਾਂ ਮਣ੍ਡਲੀਃ ਸ੍ਥਿਰੀਕੁਰ੍ੱਵਨ੍ ਅਗੱਛਤ੍|
