מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 15
| בזמן שבר־נבא ופולוס היו באנטיוכיה, הגיעו לשם מספר אנשים מיהודה, והחלו ללמד את המאמינים שאם לא יקפידו לקיים את ברית המילה כדת משה וישראל, לא יוכלו להיוושע. | 1 |
Bamwi balumi bakakunuka kuzwa ku Judiya kabaya ku Antiyokki kabayiisya basyomi kabaamba kuti, “Na temwapalulwa mbuli mbuuwamba mulawu wa Mozesi tamukonzyi pe kufutulwa.”
| פולוס ובר־נבא התווכחו איתם על כך בלהט רב, ולכן החליטה הקהילה המקומית לשלוח אותם לירושלים, יחד עם אחדים מחברי הקהילה, כדי לדון בשאלה זאת עם השליחים והזקנים שם. | 2 |
Echi chakachita kuti Pawulu a Bbanabbasi abalumi aaba bakazyanie kapati akubonesyania. Nkabela Pawulu a Bbanabbasi, antoomwe abamwi akati kabo, bakatumwa ku Jelusalema kuti bakaswanane aba Tumwa abaalu bambungano akubuzya atala ankani eeyi.
| הקהילה כולה ליוותה אותם אל מחוץ לעיר, והנציגים יצאו בדרכם לירושלים. הם התעכבו בדרך בערי החוף של לבנון ובשומרון, כדי לבקר את המאמינים, ולשמחת כולם סיפרו להם שגם הגויים חוזרים בתשובה. | 3 |
Nobakatumwa ambungano bakayinda ku Foyenisiya amu Samaliya kabaya bulungulula kusanduka kwabamaasi bakeeta lukoondo lupati.
| בהגיעם לירושלים קיבלו את פניהם חברי הקהילה, השליחים והזקנים, ופולוס ובר־נבא דיווחו להם כיצד ה׳ פעל באמצעותם. | 4 |
Nibakasika mu Jelusalemu, bakatambulwa ambunga abatumwa antomwe abaalu bembungano, mpawo bakalungulula zintu zyoonse Leza nzyaakachita kwinda mulimbabo.
| אולם מאמינים אחדים, שהשתייכו בעבר לכת הפרושים, קמו על רגליהם וטענו שכל המאמינים מבין הגויים חייבים לשמור את התורה ולקיים ברית מילה. | 5 |
Pesi bamwi bakasyoma, kabali bankamu yaba Falisi, bakanyampuka bati, “Nchintu chipati loko kuti: tubapalule akubalayilila kuti babambe mulawu wa Mozesi,”
| לכן כינסו השליחים והזקנים אסיפה מיוחדת כדי לדון בבעיה זאת. | 6 |
Nkinkaako batumwa aabalu bembungano bakabungana antomwe akuzilikila kuti ngakulachitwa biyeni ankani eeyi.
| לאחר דיון ארוך ומייגע קם שמעון על רגליו ופנה אל המאמינים:”אחים, כולכם יודעים שעוד לפני זמן רב בחר בי אלוהים לבשר לגויים את הבשורה, כדי שגם הם יאמינו בו. | 7 |
Nikwakayinda kayinda chindi chilamfuchakubonesyania atala enkani eeyi, Pita wakanyampuka wasikuti kulimbaabo, “Nobenzuma, mulizi kuti kuchiindi chainda Leza wakandisala akati kenu kuti akukambawuka kwangu bamaasi balimvwe ijwi lyamakani mabotu mpawo basyome
| אלוהים, המכיר והיודע את לב האדם, אישר שהוא מקבל גם את הגויים. כיצד הוא אישר זאת? בכך שנתן להם את רוח הקודש בדיוק כשם שנתן אותו לנו. | 8 |
Leza uuzi moyo, wakapa bukamboni kulimbabo mukubapa Muuya Uusalala, mbuli mbwakachita kulindiswe.
| אלוהים לא הבדיל בינינו לביניהם, משום שהוא טיהר את לבם, על־ידי האמונה, בדיוק כפי שטיהר את לבנו. | 9 |
Tachitide musiyano pe akati kesu ambabo, mukusalazya myoyo yabo kwiinda mulusyomo.
| האם אתם רוצים עתה לתקן את מעשיו של אלוהים? מדוע אתם מעמיסים על הגויים עול שאנחנו ואבותינו לא יכולנו לשאת? | 10 |
Nkambonzi nimusunka Leza, akubika jokwe munsingo zyabasikwiiya eelyo bamatata nikuba ndiswe nditutakonzyi kulibweza.
| האם אינכם מאמינים שכולנו נושענו באותה הדרך – כלומר בחסדו של האדון ישוע?“ | 11 |
Pesi tulasyoma kuti tuyofutulwa mukwinda muluzyalo lwa Mwami Jesu, mbuli mbubakafutulwa,”
| הויכוח פסק, וכל האחים הקשיבו בדומיה לדיווח של פולוס ובר־נבא על הנסים והנפלאות שחולל אלוהים באמצעותם בין הגויים. | 12 |
Bantu boonse bakawumuna akuswilizya ba Bbanabbasi a Pawulu kabalokulungununa zitondezyo azigambyo Leza nzyakabeleka akati kabamaasi kwinda mulimbabo.
| כשסיימו השניים את דיווחם נטל יעקב את רשות הדיבור.”אחים, “אמר,”הקשיבו לדברי! | 13 |
Nibakamaninsya kwambuula, Jemusi wakasandula kuti, “Nobenzuma, ngamundiswilizye.
| שמעון פטרוס הסביר לכם זה עתה כיצד אלוהים גילה תחילה את דאגתו לגויים, וכיצד בחר מקרבם אנשים שיאמינו בו ושיפארו את שמו. | 14 |
Sayimoni walungulula Leza mbwakagwasya muluzyalo lwakwe bamaasi kuti alichitile bantu bakwe kuzina lyakwe;
| עובדה זאת של ישועת הגויים עולה למעשה בקנה אחד עם דברי הנביאים. קחו למשל את נבואתו של עמוס: | 15 |
Majwi abasinsimi alazuminana anzizyo eezi, mbuuli mbukulembedwe,
| ’ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת, וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים, ובניתיה כימי עולם, | 16 |
'Kwainda zintu eezi Ndiyoobola, alimwi ndiyoyakulula chikombelo cha Devidi, eecho chakamwayika; ndiyoyakulula akubusya lubo matongo acho,
| למען ידרשו את־ה׳ שארית אדם וכל הגויים אשר נקרא שמי עליהם, נאום ה׳ עושה כל־אלה‘.”כלומר, אלוהים הבטיח לחדש את ברית דוד המופרת, כדי שגם הגויים – אלה שבחר בהם – יוושעו! | 17 |
kuchitila kuti balobosi babantu bakonzye kulanguula Mwami, antoomwe abamaasi boonse bayitwa kuzina lyangu.”
| אלה דברי אלוהים אשר גילה אותם עוד לפני זמן רב. (aiōn g165) | 18 |
Mbuboobu Mwami mbwaamba, ooyo wakachita zintu ezi zyakazibinkana kuzwa muzyiindi zyakale. ( kuli magwalo aba Giliki achiindi alabupanduluzi busiyen, mubunini, mbubobu Mwami mbwaamba, aabo bazi zyoonse nzyakachita kuzwa kuchiindi chakale. (aiōn g165)
| ”על כן אני פוסק שאל לנו לדרוש מהגויים השבים אל ה׳ לקיים את חוקי התורה. | 19 |
Nkiinkako, muyeyo wangu ngwakuti, tutabakatazyi pe bamaasi aba basandukila kuli Leza;
| הבה נסתפק בכך שנכתוב להם לא לאכול בשר שהוקרב לאלילים ולא בשר טרף של בעל חיים שנחנק, לא לאכול בשר עם דם, ולהתרחק מהזנות על כל צורותיה. | 20 |
Pesi tuyobalembela kuti beelede kusosoloka kuzwa kukulininania amituni, kuzwa kubusofwazi kulizyamalalane, akukulyanyama yabanyama bafwa akulidinwa, akuzwa bulowa.
| כי עוד מימי קדם נקראה תורת משה מדי שבת בבתי־כנסת בכל עיר ועיר.“ | 21 |
Nkambo Mozesi wakakambawukwa mumadolopo mapati oonse: kuzwa kumazyalane akale nkabela uchikambawukwa amuzikombelo mazuba oonse ategwa Sabata.
| השליחים, הזקנים וכל חברי הקהילה החליטו לשלוח משלחת לאנטיוכיה יחד עם פולוס ובר־נבא, כדי לדווח על החלטתם. הם בחרו בשניים ממנהיגי הקהילה, ביהודה (המכונה”בר־שבא“) ובסילא, | 22 |
Aboobo batumwa, abalu bambungano, antomwe ambungano yoonse, bakabona kuti nchibotu kuti basale Judasi uutegwa Bbasabbasi a Sayilasi, abo bakali bazulwidi baabamwi, kuti babatume ku Antiyokki antomwe a Pawulu a Bbanabbasi,
| ושלחו בידם את המכתב הבא:”מאת: השליחים, זקני הקהילה והאחים בירושלים.”אל: אחינו המאמינים מן הגויים באנטיוכיה, בסוריה ובקיליקיה, שלום לכם! | 23 |
Bakalemba eezi: “Ibatumwa, bazuluzi ababunyiina, kulibamaasi abalimu Antiyokki, Siliya akuSilisiya, Twamujuzya.
| נודע לנו שמספר אנשים מקהילתנו בלבלו אתכם והטילו ספק בכם, אולם דעו לכם שלא אנחנו שלחנו אותם – הם באו אליכם על דעת עצמם. | 24 |
Nkambo twakamvwa kuti bamwi baalumi bakazwa akati kesu, kabatakwe malayilile kuzwa kuli ndiswe, aboobo bamunyongania amabala aayo atyola myuuya yanu,
| משום כך החלטנו פה־אחד לשלוח אליכם שני נציגים רשמיים שלנו, יחד עם אחינו האהובים פולוס ובר־נבא. | 25 |
Zyakatubotela iswe, nitwakalanzyania akuzuminana, kusala balumi akubatuma kulindinywe antoomwe abayandwi kulindiswe ba Bbanabbasi a Pawulu,
| נציגים אלה, יהודה וסילא, אשר סיכנו את חייהם למען שם אדוננו ישוע המשיח, יאשרו לפניכם בעל־פה את החלטתנו. | 26 |
Baalumi bakaaba buumi bwabo kuntenda nkambo kazina lya-Mwami Jesu Kkilisito.
| 27 |
Nkinkko twatuma Judasi a Sayilasi, abo batamwambile zintu nzizyo eezyo amajwi abo.
| ”רוח הקודש ואנחנו מצאנו לנכון שלא להכביד עליכם בחובות מיותרים של שמירת מצוות התורה, אלא רק לדרוש מכם | 28 |
Nkaambo kwakabotela Muuya Uusalala andiswe, Kuti tutamulemezyi mukuli atala azintu zitakwe lugwasyo,
| שתימנעו מאכילת מזון שהוקרב לאלילים, מאכילת בשר של בעל־חיים שנחנק, מאכילת בשר עם דם, ושתתרחקו מן הזנות. טוב תעשו אם תשמרו דברים אלה. – שלום לכם.“ | 29 |
Kuti mulikasye kuzintu zipayilwa kumituni, bulowa, akuzintu zitanoli zyakafwa akusinwa akubusofwazi bwamalalano na mwalibamba kuzwa kuli zeezi zilamubotela muchale kabotu.”
| ארבעת הנציגים יצאו מיד לאנטיוכיה, כינסו שם אסיפה כללית של כל המשיחיים ונתנו להם את המכתב. | 30 |
Lino nibakasungulwa, bakakunukila ku Antiyokki; nibakabunganisya makamu abantu boonse, bakasisya lugwalo.
| דברי המכתב שמחו מאוד את כל הקהילה באנטיוכיה. | 31 |
Nibakamana kubala lugwalo bakabotelwa nkambo kakusungwazigwa.
| יהודה וסילא, שהיו נביאים, דרשו באוזני הקהל דרשה ארוכה וחיזקו את אמונת האחים. | 32 |
Judasi a Sayilasi, alimwi abasinsiimi bakabasungwazya babunyina amajwi akubasimya.
| הם נשארו שם ימים אחדים, ולאחר מכן חזרו לירושלים עם דרישות שלום אל האחים אשר שלחו אותם. | 33 |
Eelyo nibakakkala chiindi chinini nkuko oko, baka bwedezegwa kuzwa kulibakwabo abo bakabatumide muluumuno.
| פולוס ובר־נבא נשארו באנטיוכיה, ועזרו למטיפים ולמורים המקומיים ללמד את דבר ה׳. | 34 |
Magwalo mabotu achiindi takwe minchali pe awa 34. ( langa Nchito 15: 40) Pesi kwakaboneka kuti nchibotu kuti Sayilasi achaale nkuko.
| 35 |
Pesi Pawulu a Bbanabbasi bakakkala ku Antiyokki, kabalikuyiisya akukambawuka ( antomwe abamwi biingi) Ijwi lya Mwami.
| כעבור ימים אחדים הציע פולוס לבר־נבא:”הבה נשוב ונבקר את אחינו בכל הערים שבהן בישרנו את דבר ה׳, כדי שנראה כיצד מתקדמים המאמינים החדשים.“ | 36 |
Nikwakayinda mazuba Pawulu wakati kuli Bbanabbasi, “Ngatubweede lino tukaswaye bakwesu mumadolopo woonse omo mutwaakambilizya ijwi lya Mwami, akubona kuti balibiyeni.
| בר־נבא הסכים, וביקש לצרף אליהם את יוחנן מרקוס. | 37 |
Bbanabbasi wakalikuyanda kuti beende amwi a Joni wakalikutegwa ngu Makki.
| אך רעיון זה לא מצא־חן בעיני פולוס, כי יוחנן מרקוס זנח אותם לנפשם בעיר פמפוליה, ולא עזר להם לסיים את שליחותם. | 38 |
Pesi Pawulu wakayeeya kuti takuli kubotu kuti babweze Makki, ooyo wakabalobokede mu Pamfuliya akuleka kwendelela kunembo ambabo amulimu.
| לאחר ויכוח חריף בנושא זה החליטו השניים להיפרד. בר־נבא לקח את מרקוס והפליג איתו לקפריסין, | 39 |
Lino mpawawo kwakaba kukazyania kupati, kwakachitika kutibapambukane kuzwa kuli umwi awumwi, mpawo Bbanabbasi wakabweza Makki, bayamba binkamwi mubwaato bayaku Sayipulasi.
| ואילו פולוס בחר לקחת איתו את סילא. לאחר שקיבלו את ברכת האחים יצאו השניים בדרכם לסוריה וקילקיה, כדי לעודד את המאמינים שם. | 40 |
Pesi Pawulu wakasala kupedekezegwa kuluzyalo lwaMwami ababunyiina.
| 41 |
Mpawo wakeenda akwiinda mu Siliya aku Silisiya kabali kusimya mambungaano.
