מִשְׁלֵי 14

1 חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶֽנּוּ׃

智慧妇人建立家室； 愚妄妇人亲手拆毁。

2 הוֹלֵךְ בְּיָשְׁרוֹ יְרֵא יְהוָה וּנְלוֹז דְּרָכָיו בּוֹזֵֽהוּ׃

行动正直的，敬畏耶和华； 行事乖僻的，却藐视他。

3 בְּֽפִי־אֱוִיל חֹטֶר גַּאֲוָה וְשִׂפְתֵי חֲכָמִים תִּשְׁמוּרֵֽם׃

愚妄人口中骄傲，如杖责打己身； 智慧人的嘴必保守自己。

4 בְּאֵין אֲלָפִים אֵבוּס בָּר וְרָב־תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שֽׁוֹר׃

家里无牛，槽头干净； 土产加多乃凭牛力。

5 עֵד אֱמוּנִים לֹא יְכַזֵּב וְיָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָֽׁקֶר׃

诚实见证人不说谎话； 假见证人吐出谎言。

6 בִּקֶּשׁ־לֵץ חָכְמָה וָאָיִן וְדַעַת לְנָבוֹן נָקָֽל׃

亵慢人寻智慧，却寻不着； 聪明人易得知识。

7 לֵךְ מִנֶּגֶד לְאִישׁ כְּסִיל וּבַל־יָדַעְתָּ שִׂפְתֵי־דָֽעַת׃

到愚昧人面前， 不见他嘴中有知识。

8 חָכְמַת עָרוּם הָבִין דַּרְכּוֹ וְאִוֶּלֶת כְּסִילִים מִרְמָֽה׃

通达人的智慧在乎明白己道； 愚昧人的愚妄乃是诡诈。

9 אֱוִלִים יָלִיץ אָשָׁם וּבֵין יְשָׁרִים רָצֽוֹן׃

愚妄人犯罪，以为戏耍； 正直人互相喜悦。

10 לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ וּבְשִׂמְחָתוֹ לֹא־יִתְעָרַב זָֽר׃

心中的苦楚，自己知道； 心里的喜乐，外人无干。

11 בֵּית רְשָׁעִים יִשָּׁמֵד וְאֹהֶל יְשָׁרִים יַפְרִֽיחַ׃

奸恶人的房屋必倾倒； 正直人的帐棚必兴盛。

12 יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי־אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי־מָֽוֶת׃

有一条路，人以为正， 至终成为死亡之路。

13 גַּם־בִּשְׂחוֹק יִכְאַב־לֵב וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגָֽה׃

人在喜笑中，心也忧愁； 快乐至极就生愁苦。

14 מִדְּרָכָיו יִשְׂבַּע סוּג לֵב וּמֵעָלָיו אִישׁ טֽוֹב׃

心中背道的，必满得自己的结果； 善人必从自己的行为得以知足。

15 פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל־דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ׃

愚蒙人是话都信； 通达人步步谨慎。

16 חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵֽחַ׃

智慧人惧怕，就远离恶事； 愚妄人却狂傲自恃。

17 קְֽצַר־אַפַּיִם יַעֲשֶׂה אִוֶּלֶת וְאִישׁ מְזִמּוֹת יִשָּׂנֵֽא׃

轻易发怒的，行事愚妄； 设立诡计的，被人恨恶。

18 נָחֲלוּ פְתָאיִם אִוֶּלֶת וַֽעֲרוּמִים יַכְתִּרוּ דָֽעַת׃

愚蒙人得愚昧为产业； 通达人得知识为冠冕。

19 שַׁחוּ רָעִים לִפְנֵי טוֹבִים וּרְשָׁעִים עַֽל־שַׁעֲרֵי צַדִּֽיק׃

坏人俯伏在善人面前； 恶人俯伏在义人门口。

20 גַּם־לְרֵעֵהוּ יִשָּׂנֵא רָשׁ וְאֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּֽים׃

贫穷人连邻舍也恨他； 富足人朋友最多。

21 בָּז־לְרֵעֵהוּ חוֹטֵא וּמְחוֹנֵן עניים עֲנָוִים אַשְׁרָֽיו׃

藐视邻舍的，这人有罪； 怜悯贫穷的，这人有福。

22 הֲ‍ֽלוֹא־יִתְעוּ חֹרְשֵׁי רָע וְחֶסֶד וֶאֱמֶת חֹרְשֵׁי טֽוֹב׃

谋恶的，岂非走入迷途吗？ 谋善的，必得慈爱和诚实。

23 בְּכָל־עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר וּדְבַר־שְׂפָתַיִם אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃

诸般勤劳都有益处； 嘴上多言乃致穷乏。

24 עֲטֶרֶת חֲכָמִים עָשְׁרָם אִוֶּלֶת כְּסִילִים אִוֶּֽלֶת׃

智慧人的财为自己的冠冕； 愚妄人的愚昧终是愚昧。

25 מַצִּיל נְפָשׁוֹת עֵד אֱמֶת וְיָפִחַ כְּזָבִים מִרְמָֽה׃

作真见证的，救人性命； 吐出谎言的，施行诡诈。

26 בְּיִרְאַת יְהוָה מִבְטַח־עֹז וּלְבָנָיו יִהְיֶה מַחְסֶֽה׃

敬畏耶和华的，大有倚靠； 他的儿女也有避难所。

27 יִרְאַת יְהוָה מְקוֹר חַיִּים לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָֽוֶת׃

敬畏耶和华就是生命的泉源， 可以使人离开死亡的网罗。

28 בְּרָב־עָם הַדְרַת־מֶלֶךְ וּבְאֶפֶס לְאֹם מְחִתַּת רָזֽוֹן׃

帝王荣耀在乎民多； 君王衰败在乎民少。

29 אֶרֶךְ אַפַּיִם רַב־תְּבוּנָה וּקְצַר־רוּחַ מֵרִים אִוֶּֽלֶת׃

不轻易发怒的，大有聪明； 性情暴躁的，大显愚妄。

30 חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָֽה׃

心中安静是肉体的生命； 嫉妒是骨中的朽烂。

31 עֹשֵֽׁק דָּל חֵרֵף עֹשֵׂהוּ וּמְכַבְּדוֹ חֹנֵן אֶבְיֽוֹן׃

欺压贫寒的，是辱没造他的主； 怜悯穷乏的，乃是尊敬主。

32 בְּֽרָעָתוֹ יִדָּחֶה רָשָׁע וְחֹסֶה בְמוֹתוֹ צַדּֽ͏ִיק׃

恶人在所行的恶上必被推倒； 义人临死，有所投靠。

33 בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חָכְמָה וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵֽעַ׃

智慧存在聪明人心中； 愚昧人心里所存的，显而易见。

34 צְדָקָה תְרֽוֹמֵֽם־גּוֹי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּֽאת׃

公义使邦国高举； 罪恶是人民的羞辱。

35 רְֽצוֹן־מֶלֶךְ לְעֶבֶד מַשְׂכִּיל וְעֶבְרָתוֹ תִּהְיֶה מֵבִֽישׁ׃

智慧的臣子蒙王恩惠； 贻羞的仆人遭其震怒。