תהילים 69
| למנצח על-שושנים לדוד ב הושיעני אלהים-- כי באו מים עד-נפש | 1 |
Save me, God, for the waters have come up to my neck!
| טבעתי ביון מצולה-- ואין מעמד באתי במעמקי-מים ושבלת שטפתני | 2 |
I sink in deep mire, where there is no foothold. I have come into deep waters, where the floods overflow me.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני--מיחל לאלהי | 3 |
I am weary with my crying. My throat is dry. My eyes fail, looking for my God.
| רבו משערות ראשי-- שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר-- אשר לא-גזלתי אז אשיב | 4 |
Those who hate me without a cause are more than the hairs of my head. Those who want to cut me off, being my enemies wrongfully, are mighty. I am forced to restore what I didn’t steal.
| אלהים--אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא-נכחדו | 5 |
God, you know my foolishness. My sins are not hidden from you.
| אל-יבשו בי קויך-- אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך-- אלהי ישראל | 6 |
Don’t let those who wait for you be shamed through me, Lord Adonai Tzva'ot [Yahweh Commander of heaven’s armies]. Don’t let those who seek you be brought to dishonor through me, God of Israel [God prevails].
| כי-עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני | 7 |
Because for your sake, I have borne reproach. Shame has covered my face.
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי | 8 |
I have become a stranger to my brothers, an alien to my mother’s children.
| כי-קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי | 9 |
For the zeal of your house consumes me. The insults of those insulting you have fallen on me.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי | 10 |
When I wept and I fasted, that was to my reproach.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל | 11 |
When I made sackcloth my clothing, I became a byword to them.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר | 12 |
Those who sit in the gate talk about me. I am the song of the drunkards.
| ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון-- אלהים ברב-חסדך ענני באמת ישעך | 13 |
But as for me, my prayer is to you, Adonai, in an acceptable time. God, in the abundance of your loving kindness, answer me in the truth of your yesha' ·salvation·.
| הצילני מטיט ואל-אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים | 14 |
Deliver me out of the mire, and don’t let me sink. Let me be delivered from those who hate me, and out of the deep waters.
| אל-תשטפני שבלת מים-- ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר פיה | 15 |
Don’t let the flood waters overwhelm me, neither let the deep swallow me up. Don’t let the pit shut its mouth on me.
| ענני יהוה כי-טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי | 16 |
Answer me, Adonai, for your cheshed ·loving-kindness· is good. According to the multitude of your tender racham · merciful love·, turn to me.
| ואל-תסתר פניך מעבדך כי-צר-לי מהר ענני | 17 |
Don’t hide your face from your servant, for I am in distress. Answer me speedily!
| קרבה אל-נפשי גאלה למען איבי פדני | 18 |
Draw near to my soul, and redeem it. Ransom me because of my enemies.
| אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל-צוררי | 19 |
You know my reproach, my shame, and my dishonor. My adversaries are all before you.
| חרפה שברה לבי-- ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי | 20 |
Reproach has broken my heart, and I am full of heaviness. I looked for some to take pity, but there was none; for comforters, but I found none.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ | 21 |
They also gave me gall for my food. In my thirst, they gave me vinegar to drink.
| יהי-שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש | 22 |
Let their table before them become a snare. May it become a retribution and a trap.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד | 23 |
Let their eyes be darkened, so that they can’t see. Let their backs be continually bent.
| שפך-עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם | 24 |
Pour out your indignation on them. Let the fierceness of your anger overtake them.
| תהי-טירתם נשמה באהליהם אל-יהי ישב | 25 |
Let their habitation be desolate. Let no one dwell in their tents.
| כי-אתה אשר-הכית רדפו ואל-מכאוב חלליך יספרו | 26 |
For they persecute him whom you have wounded. They tell of the sorrow of those whom you have hurt.
| תנה-עון על-עונם ואל-יבאו בצדקתך | 27 |
Charge them with crime upon crime. Don’t let them come into your righteousness.
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל-יכתבו | 28 |
Let them be blotted out of the book of life, and not be written with the upright.
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני | 29 |
But I am in pain and distress. Let your yishu'ah ·salvation·, O God, protect me.
| אהללה שם-אלהים בשיר ואגדלנו בתודה | 30 |
I will praise the name of God with a song, and will magnify him with thanksgiving.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס | 31 |
It will please Adonai better than an ox, or a bull that has horns and hoofs.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם | 32 |
The humble have seen it, and are glad. You who seek after God, let your heart live.
| כי-שמע אל-אביונים יהוה ואת-אסיריו לא בזה | 33 |
For Adonai sh'ma ·hears obeys· the needy, and does not despise his captive people.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל-רמש בם | 34 |
Let heaven and earth praise him; the seas, and everything that moves therein!
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה | 35 |
For God will save Zion [Mountain ridge, Marking], and build the cities of Judah [Praised]. They shall settle there, and own it.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו-בה | 36 |
The children also of his servants shall inherit it. Those who 'ahav ·affectionately love· his name shall dwell therein.
