תהילים 41

1 למנצח מזמור לדוד ב אשרי משכיל אל-דל ביום רעה ימלטהו יהוה

To the chief Musician, A Psalm of David. Blessed [is] he that considereth the poor: the LORD will deliver him in time of trouble.

2 יהוה ישמרהו ויחיהו--יאשר (ואשר) בארץ ואל-תתנהו בנפש איביו

The LORD will preserve him, and keep him alive; [and] he shall be blessed upon the earth: and thou wilt not deliver him unto the will of his enemies.

3 יהוה--יסעדנו על-ערש דוי כל-משכבו הפכת בחליו

The LORD will strengthen him upon the bed of languishing: thou wilt make all his bed in his sickness.

4 אני-אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי-חטאתי לך

I said, LORD, be merciful unto me: heal my soul; for I have sinned against thee.

5 אויבי--יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו

Mine enemies speak evil of me, When shall he die, and his name perish?

6 ואם-בא לראות שוא ידבר--לבו יקבץ-און לו יצא לחוץ ידבר

And if he come to see [me], he speaketh vanity: his heart gathereth iniquity to itself; [when] he goeth abroad, he telleth [it].

7 יחד--עלי יתלחשו כל-שנאי עלי--יחשבו רעה לי

All that hate me whisper together against me: against me do they devise my hurt.

8 דבר-בליעל יצוק בו ואשר שכב לא-יוסיף לקום

An evil disease, [say they], cleaveth fast unto him: and [now] that he lieth he shall rise up no more.

9 גם-איש שלומי אשר-בטחתי בו-- אוכל לחמי הגדיל עלי עקב

Yea, mine own familiar friend, in whom I trusted, which did eat of my bread, hath lifted up [his] heel against me.

10 ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם

But thou, O LORD, be merciful unto me, and raise me up, that I may requite them.

11 בזאת ידעתי כי-חפצת בי כי לא-יריע איבי עלי

By this I know that thou favourest me, because mine enemy doth not triumph over me.

12 ואני--בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם

And as for me, thou upholdest me in mine integrity, and settest me before thy face for ever.

13 ברוך יהוה אלהי ישראל--מהעולם ועד העולם אמן ואמן

Blessed [be] the LORD God of Israel from everlasting, and to everlasting. Amen, and Amen.