תהילים 22
| למנצח על-אילת השחר מזמור לדוד ב אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי | 1 |
To the chief Musician upon Aijeleth Shahar, A Psalm of David. My God, my God, why hast thou forsaken me? [why art thou so] far from helping me, [and from] the words of my roaring?
| אלהי--אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא-דמיה לי | 2 |
O my God, I cry in the daytime, but thou hearest not; and in the night season, and am not silent.
| ואתה קדוש-- יושב תהלות ישראל | 3 |
But thou [art] holy, [O thou] that inhabitest the praises of Israel.
| בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו | 4 |
Our fathers trusted in thee: they trusted, and thou didst deliver them.
| אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא-בושו | 5 |
They cried unto thee, and were delivered: they trusted in thee, and were not confounded.
| ואנכי תולעת ולא-איש חרפת אדם ובזוי עם | 6 |
But I [am] a worm, and no man; a reproach of men, and despised of the people.
| כל-ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש | 7 |
All they that see me laugh me to scorn: they shoot out the lip, they shake the head, [saying],
| גל אל-יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו | 8 |
He trusted on the LORD [that] he would deliver him: let him deliver him, seeing he delighted in him.
| כי-אתה גחי מבטן מבטיחי על-שדי אמי | 9 |
But thou [art] he that took me out of the womb: thou didst make me hope [when I was] upon my mother’s breasts.
| עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה | 10 |
I was cast upon thee from the womb: thou [art] my God from my mother’s belly.
| אל-תרחק ממני כי-צרה קרובה כי-אין עוזר | 11 |
Be not far from me; for trouble [is] near; for [there is] none to help.
| סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני | 12 |
Many bulls have compassed me: strong [bulls] of Bashan have beset me round.
| פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג | 13 |
They gaped upon me [with] their mouths, [as] a ravening and a roaring lion.
| כמים נשפכתי-- והתפרדו כל-עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי | 14 |
I am poured out like water, and all my bones are out of joint: my heart is like wax; it is melted in the midst of my bowels.
| יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר-מות תשפתני | 15 |
My strength is dried up like a potsherd; and my tongue cleaveth to my jaws; and thou hast brought me into the dust of death.
| כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי | 16 |
For dogs have compassed me: the assembly of the wicked have inclosed me: they pierced my hands and my feet.
| אספר כל-עצמותי המה יביטו יראו-בי | 17 |
I may tell all my bones: they look [and] stare upon me.
| יחלקו בגדי להם ועל-לבושי יפילו גורל | 18 |
They part my garments among them, and cast lots upon my vesture.
| ואתה יהוה אל-תרחק אילותי לעזרתי חושה | 19 |
But be not thou far from me, O LORD: O my strength, haste thee to help me.
| הצילה מחרב נפשי מיד-כלב יחידתי | 20 |
Deliver my soul from the sword; my darling from the power of the dog.
| הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני | 21 |
Save me from the lion’s mouth: for thou hast heard me from the horns of the unicorns.
| אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך | 22 |
I will declare thy name unto my brethren: in the midst of the congregation will I praise thee.
| יראי יהוה הללוהו-- כל-זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל-זרע ישראל | 23 |
Ye that fear the LORD, praise him; all ye the seed of Jacob, glorify him; and fear him, all ye the seed of Israel.
| כי לא-בזה ולא שקץ ענות עני-- ולא-הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע | 24 |
For he hath not despised nor abhorred the affliction of the afflicted; neither hath he hid his face from him; but when he cried unto him, he heard.
| מאתך תהלתי בקהל רב--נדרי אשלם נגד יראיו | 25 |
My praise [shall be] of thee in the great congregation: I will pay my vows before them that fear him.
| יאכלו ענוים וישבעו-- יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד | 26 |
The meek shall eat and be satisfied: they shall praise the LORD that seek him: your heart shall live for ever.
| יזכרו וישבו אל-יהוה-- כל-אפסי-ארץ וישתחוו לפניך כל-משפחות גוים | 27 |
All the ends of the world shall remember and turn unto the LORD: and all the kindreds of the nations shall worship before thee.
| כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים | 28 |
For the kingdom [is] the LORD’s: and he [is] the governor among the nations.
| אכלו וישתחוו כל-דשני-ארץ-- לפניו יכרעו כל-יורדי עפר ונפשו לא חיה | 29 |
All [they that be] fat upon earth shall eat and worship: all they that go down to the dust shall bow before him: and none can keep alive his own soul.
| זרע יעבדנו יספר לאדני לדור | 30 |
A seed shall serve him; it shall be accounted to the Lord for a generation.
| יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה | 31 |
They shall come, and shall declare his righteousness unto a people that shall be born, that he hath done [this].
