תהילים 2

1 למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק

Why do the heathen rage, and the people imagine a vain thing?

2 יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו

The kings of the earth set themselves, and the rulers take counsel together, against the LORD, and against his anointed, [saying],

3 ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו

Let us break their bands asunder, and cast away their cords from us.

4 יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו

He that sitteth in the heavens shall laugh: the Lord shall have them in derision.

5 אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו

Then shall he speak unto them in his wrath, and vex them in his sore displeasure.

6 ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי

Yet have I set my king upon my holy hill of Zion.

7 אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך

I will declare the decree: the LORD hath said unto me, Thou [art] my Son; this day have I begotten thee.

8 שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ

Ask of me, and I shall give [thee] the heathen [for] thine inheritance, and the uttermost parts of the earth [for] thy possession.

9 תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם

Thou shalt break them with a rod of iron; thou shalt dash them in pieces like a potter’s vessel.

10 ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ

Be wise now therefore, O ye kings: be instructed, ye judges of the earth.

11 עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה

Serve the LORD with fear, and rejoice with trembling.

12 נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו

Kiss the Son, lest he be angry, and ye perish [from] the way, when his wrath is kindled but a little. Blessed [are] all they that put their trust in him.