תהילים 139
| למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע | 1 |
Adonai, you have searched me, and you know me.
| אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק | 2 |
You know my sitting down and my rising up. You perceive my thoughts from afar.
| ארחי ורבעי זרית וכל-דרכי הסכנתה | 3 |
You search out my path and my lying down, and are acquainted with all my ways.
| כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה | 4 |
For there is not a word on my tongue, but, behold, Adonai, you know it altogether.
| אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה | 5 |
You hem me in behind and before. You laid your hand on me.
| פלאיה (פליאה) דעת ממני נשגבה לא-אוכל לה | 6 |
This knowledge is beyond me. It’s lofty. I can’t attain it.
| אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח | 7 |
Where could I go from your Spirit? Or where could I flee from your presence?
| אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך (Sheol h7585) | 8 |
If I ascend up into heaven, you are there. If I make my bed in Sheol ·Place of the dead·, behold, you are there! (Sheol h7585)
| אשא כנפי-שחר אשכנה באחרית ים | 9 |
If I take the wings of the dawn, and settle in the uttermost parts of the sea;
| גם-שם ידך תנחני ותאחזני ימינך | 10 |
Even there your hand will lead me, and your right hand will hold me.
| ואמר אך-חשך ישופני ולילה אור בעדני | 11 |
If I say, “Surely the darkness will overwhelm me; the light around me will be night;”
| גם-חשך לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר-- כחשיכה כאורה | 12 |
even the darkness does not hide from you, but the night shines as the day. The darkness is like light to you.
| כי-אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי | 13 |
For you formed my inmost being. You knit me together in my mother’s womb.
| אודך-- על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד | 14 |
I will yadah ·extend hands in thankful praise· to you, for I am fearfully and wonderfully made. Your works are wonderful. My soul knows that very well.
| לא-נכחד עצמי ממך אשר-עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ | 15 |
My frame was not hidden from you, when I was made in secret, woven together in the depths of the earth.
| גלמי ראו עיניך ועל-ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא (ולו) אחד בהם | 16 |
Your eyes saw my body. In your book they were all written, the days that were ordained for me, when as yet there were none of them.
| ולי--מה-יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם | 17 |
How precious to me are your thoughts, God! How vast is their sum!
| אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך | 18 |
If I would count them, they are more in number than the sand. When I wake up, I am still with you.
| אם-תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני | 19 |
If only you, God, would kill the wicked. Get away from me, you bloodthirsty men!
| אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך | 20 |
For they speak against you wickedly. Your enemies take your name in vain.
| הלוא-משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט | 21 |
Adonai, don’t I hate those who hate you? Am I not grieved with those who rise up against you?
| תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי | 22 |
I hate them with perfect hatred. They have become my enemies.
| חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי | 23 |
Search me, God, and know my heart. Try me, and know my thoughts.
| וראה אם-דרך-עצב בי ונחני בדרך עולם | 24 |
See if there is any wicked way in me, and lead me in the everlasting way.
