תהילים 137

1 על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון

By the rivers of Babylon [Confusion], there we sat down. Yes, we wept, when we remembered Zion [Mountain ridge, Marking].

2 על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו

On the willows in that land, we hung up our harps.

3 כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון

For there, those who led us captive asked us for songs. Those who tormented us demanded songs of joy: “Sing us one of the songs of Zion [Mountain ridge, Marking]!”

4 איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר

How can we sing Adonai’s song in a foreign land?

5 אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני

If I forget you, Jerusalem [City of peace], let my right hand forget its skill.

6 תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי

Let my tongue stick to the roof of my mouth if I don’t remember you; if I don’t prefer Jerusalem [City of peace] above my chief joy.

7 זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה

Remember, Adonai, against the children of Edom [Red], the day of Jerusalem [City of peace]; who said, “Raze it! Raze it even to its foundation!”

8 בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו

Daughter of Babylon [Confusion], doomed to destruction, he will be happy who rewards you, as you have served us.

9 אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע

Happy shall he be, who takes and dashes your little ones against the rock.