במדבר 20

1 ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם

Birinqi ayning iqidǝ Israillar, yǝni pütkül Israil jamaiti Zin qɵligǝ yetip kelip, Ⱪadǝxtǝ turup ⱪaldi; Mǝryǝm xu yǝrdǝ wapat boldi wǝ xu yǝrgǝ dǝpnǝ ⱪilindi.

2 ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן

Jamaǝtkǝ iqidiƣanƣa su yoⱪ idi, ular yiƣilip Musa bilǝn Ⱨarunƣa ⱨujum ⱪilƣili turdi.

3 וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה

Hǝlⱪ Musa bilǝn tǝgixip: — Ⱪerindaxlirimiz Pǝrwǝrdigarning aldida ɵlgǝn qaƣda bizmu billǝ ɵlsǝk boptikǝn!

4 ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו

Silǝr nemǝ üqün biz wǝ qarpaylirimizni bu yǝrdǝ ɵlüp kǝtsun dǝp, Pǝrwǝrdigarning jamaitini bu qɵl-jǝzirigǝ baxlap kǝldinglar?

5 ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות

Silǝr nemǝ üqün bizni Misirdin elip qiⱪip bundaⱪ dǝⱨxǝtlik yǝrgǝ ǝkǝldinglar? Bu yǝrdǝ ya teriⱪqiliⱪ ⱪilƣili yǝr bolmisa, ya ǝnjür, üzüm, anar bolmisa, iqidiƣanƣa sumu bolmisa, — deyixti.

6 ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם

Xuning bilǝn Musa bilǝn Ⱨarun jamaǝttin ayrilip jamaǝt qedirining dǝrwazisi aldiƣa kelip düm yiⱪiliwidi, Pǝrwǝrdigarning julasi u ikkisigǝ ayan boldi.

7 וידבר יהוה אל משה לאמר

Pǝrwǝrdigar Musaƣa sɵz ⱪilip mundaⱪ dedi: —

8 קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם

Ⱨasini ⱪolungƣa al, andin sǝn akang Ⱨarun bilǝn birliktǝ jamaǝtni yiƣip, ularning kɵz aldidila ⱪoram taxⱪa buyruⱪ ⱪil; xundaⱪ ⱪilsang ⱪoram tax ɵz süyini qiⱪiridu; xu yol bilǝn sǝn ularƣa su qiⱪirip, jamaǝt wǝ qarpayliri iqidiƣanƣa su berisǝn.

9 ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו

Xuning bilǝn Musa Pǝrwǝrdigarning ǝmri boyiqǝ Pǝrwǝrdigarning ⱨuzuridin ⱨasini aldi.

10 ויקהלו משה ואהרן את הקהל--אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים--המן הסלע הזה נוציא לכם מים

Musa bilǝn Ⱨarun ikkisi jamaǝtni ⱪoram taxning aldiƣa yiƣdi wǝ Musa ularƣa: — Gepimgǝ ⱪulaⱪ selinglar, i asiylar! Biz silǝrgǝ bu ⱪoram taxtin su qiⱪirip berǝylimu?! — dedi.

11 וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו--פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם

Andin Musa ⱨasisi bilǝn ⱪoram taxni ikki ⱪetim uruwidi, naⱨayiti kɵp su eⱪip qiⱪti, sudin jamaǝtmu, qarpaylarmu iqixti.

12 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל--לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם

Pǝrwǝrdigar Musa bilǝn Ⱨarunƣa: — Silǝr Manga ixǝnmǝy, Israillar aldida Meni muⱪǝddǝs dǝp ⱨɵrmǝtlimigininglar üqün, ikkinglarning bu jamaǝtni Mǝn ularƣa tǝⱪdim ⱪilip bǝrgǝn zeminƣa baxlap kirixinglarƣa yol ⱪoymaymǝn, — dedi.

13 המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם

Su qiⱪirilƣan jay «Mǝribaⱨ suliri» dǝp atalƣan; Israillar xu yǝrdǝ Pǝrwǝrdigar bilǝn takallaxⱪanliⱪi üqün, U ularning otturisida Ɵzining muⱪǝddǝs ikǝnlikini kɵrsǝtti.

14 וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו

Musa Ⱪadǝxtin Edom padixaⱨi bilǝn kɵrüxüxkǝ ǝlqi ǝwǝtip uningƣa: «Ⱪerindaxliri Israil mundaⱪ dǝydu: — Biz tartiwatⱪan jǝbr-japalarning ⱪandaⱪliⱪi ɵzlirigǝ mǝlum,

15 וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו

bizning ata-bowilirimiz Misirƣa qüxkǝn bolup, biz Misirda uzaⱪ zaman turup kǝttuⱪ; misirliⱪlar bizgimu, bizning ata-bowilirimizƣimu yaman muamilǝ ⱪildi;

16 ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך

biz Pǝrwǝrdigarƣa yeliniweduⱪ, U bizning zarimizƣa ⱪulaⱪ selip, Pǝrixtǝ ǝwǝtip bizni Misirdin elip qiⱪti. Ⱨazir mana, biz ɵzlirining qegrisiƣa jaylaxⱪan Ⱪadǝx degǝn bir xǝⱨǝrdǝ turuwatimiz.

17 נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבלך

Əmdi bizning zeminliridin ɵtüximizgǝ ruhsǝt ⱪilƣan bolsila, biz etiz-eriⱪ wǝ üzümzarliⱪlardin ɵtmǝymiz, ⱪuduⱪliringladin sumu iqmǝymiz; «Han yoli» bilǝn mengip qegriliridin ɵtüp kǝtküqǝ ong-solƣa burulmaymiz» — dedi.

18 ויאמר אליו אדום לא תעבר בי--פן בחרב אצא לקראתך

Lekin Edomlar uningƣa: «Silǝrning bizning zeminimizdin ɵtüxünglǝrgǝ bolmaydu, ɵtimǝn desǝnglar ⱪiliq kɵtürüp silǝrgǝ jǝnggǝ qiⱪimiz» — dedi.

19 ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה

Israillar uningƣa: «Biz «kɵtürülgǝn yol» bilǝn mangimiz, ɵzimiz wǝ mallirimiz süyünglarni iqsǝk, nǝrhi boyiqǝ ⱨǝⱪⱪini berimiz; biz pǝⱪǝt piyadǝ ɵtüp ketimiz, baxⱪa ⱨeq tǝlipimiz yoⱪ» dewidi,

20 ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה

Edom padixaⱨi: «Yaⱪ. Ɵtmǝysilǝr!» dedi. Edom [padixaⱨi] naⱨayiti kɵp adimini baxlap qiⱪip Israillarƣa zor ⱨǝywǝ kɵrsǝtti.

21 וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו

Xundaⱪ ⱪilip Edomlar Israillarning ularning tǝwǝlikidin ɵtüxigǝ ǝnǝ xu yosunda yol ⱪoymidi; xuning bilǝn Israillar Edomlarning aldidin burulup kǝtti.

22 ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר

Ular Ⱪadǝxtin yolƣa qiⱪti; pütkül Israil hǝlⱪi Ⱨor teƣiƣa kǝldi.

23 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר

Pǝrwǝrdigar Edomning qegrisidiki Ⱨor teƣida Musa bilǝn Ⱨarunƣa sɵz ⱪilip mundaⱪ dedi: —

24 יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל--על אשר מריתם את פי למי מריבה

Ⱨarun ɵz hǝlⱪlirigǝ ⱪoxulup ketidu; ikkinglar Mǝribaⱨ suliri degǝn jayda Mening ǝmrimgǝ hilapliⱪ ⱪilƣininglar üqün, uning Mǝn Israillarƣa tǝⱪdim ⱪilip bǝrgǝn zeminƣa kirixigǝ bolmaydu.

25 קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר

Sǝn Ⱨarun bilǝn oƣli Əliazarni elip Ⱨor teƣiƣa qiⱪⱪin;

26 והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם

Ⱨarunning kiyimlirini saldurup, oƣli Əliazarƣa kiydürüp ⱪoy; Ⱨarun xu yǝrdǝ ɵlüp, ɵz hǝlⱪlirigǝ ⱪoxulidu.

27 ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה

Musa Pǝrwǝrdigarning deginidǝk ⱪildi, üqǝylǝn pütkül jamaǝtning kɵz aldida Ⱨor teƣiƣa qiⱪti.

28 ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר

Musa Ⱨarunning kiyimlirini saldurup uning oƣli Əliazarƣa kiydürüp ⱪoydi; Ⱨarun taƣning qoⱪⱪisida ɵldi. Andin Musa bilǝn Əliazar taƣdin qüxüp kǝldi.

29 ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל

Pütkül jamaǝt Ⱨarunning ɵlgǝnlikini bildi; xuning bilǝn pütün Israil jǝmǝti Ⱨarun üqün ottuz kün matǝm tutti.