< איוב 41 >

תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו 1
Canst thou draw out leviathan with an hook? or his tongue with a cord [which] thou lettest down?
התשים אגמן באפו ובחוח תקב לחיו 2
Canst thou put an hook into his nose? or bore his jaw through with a thorn?
הירבה אליך תחנונים אם-ידבר אליך רכות 3
Will he make many supplications unto thee? will he speak soft [words] unto thee?
היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם 4
Will he make a covenant with thee? wilt thou take him for a servant for ever?
התשחק-בו כצפור ותקשרנו לנערותיך 5
Wilt thou play with him as [with] a bird? or wilt thou bind him for thy maidens?
יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים 6
Shall the companions make a banquet of him? shall they part him among the merchants?
התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו 7
Canst thou fill his skin with barbed irons? or his head with fish spears?
שים-עליו כפך זכר מלחמה אל-תוסף 8
Lay thine hand upon him, remember the battle, do no more.
הן-תחלתו נכזבה הגם אל-מראיו יטל 9
Behold, the hope of him is in vain: shall not [one] be cast down even at the sight of him?
לא-אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב 10
None [is so] fierce that dare stir him up: who then is able to stand before me?
מי הקדימני ואשלם תחת כל-השמים לי-הוא 11
Who hath prevented me, that I should repay [him? whatsoever is] under the whole heaven is mine.
לא- (לו-) אחריש בדיו ודבר-גבורות וחין ערכו 12
I will not conceal his parts, nor his power, nor his comely proportion.
מי-גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא 13
Who can discover the face of his garment? [or] who can come [to him] with his double bridle?
דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה 14
Who can open the doors of his face? his teeth [are] terrible round about.
גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר 15
[His] scales [are his] pride, shut up together [as with] a close seal.
אחד באחד יגשו ורוח לא-יבא ביניהם 16
One is so near to another, that no air can come between them.
איש-באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו 17
They are joined one to another, they stick together, that they cannot be sundered.
עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי-שחר 18
By his neesings a light doth shine, and his eyes [are] like the eyelids of the morning.
מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו 19
Out of his mouth go burning lamps, [and] sparks of fire leap out.
מנחיריו יצא עשן-- כדוד נפוח ואגמן 20
Out of his nostrils goeth smoke, as [out] of a seething pot or caldron.
נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא 21
His breath kindleth coals, and a flame goeth out of his mouth.
בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה 22
In his neck remaineth strength, and sorrow is turned into joy before him.
מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל-ימוט 23
The flakes of his flesh are joined together: they are firm in themselves; they cannot be moved.
לבו יצוק כמו-אבן ויצוק כפלח תחתית 24
His heart is as firm as a stone; yea, as hard as a piece of the nether [millstone].
משתו יגורו אלים משברים יתחטאו 25
When he raiseth up himself, the mighty are afraid: by reason of breakings they purify themselves.
משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה 26
The sword of him that layeth at him cannot hold: the spear, the dart, nor the habergeon.
יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה 27
He esteemeth iron as straw, [and] brass as rotten wood.
לא-יבריחנו בן-קשת לקש נהפכו-לו אבני-קלע 28
The arrow cannot make him flee: slingstones are turned with him into stubble.
כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון 29
Darts are counted as stubble: he laugheth at the shaking of a spear.
תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי-טיט 30
Sharp stones [are] under him: he spreadeth sharp pointed things upon the mire.
ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה 31
He maketh the deep to boil like a pot: he maketh the sea like a pot of ointment.
אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה 32
He maketh a path to shine after him; [one] would think the deep [to be] hoary.
אין-על-עפר משלו העשו לבלי-חת 33
Upon earth there is not his like, who is made without fear.
את-כל-גבה יראה הוא מלך על-כל-בני-שחץ 34
He beholdeth all high [things: ] he [is] a king over all the children of pride.

< איוב 41 >