איוב 32

1 וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו

So these three men ceased to answer Job, because he [was] righteous in his own eyes.

2 ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים

Then was kindled the wrath of Elihu the son of Barachel the Buzite, of the kindred of Ram: against Job was his wrath kindled, because he justified himself rather than God.

3 ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב

Also against his three friends was his wrath kindled, because they had found no answer, and [yet] had condemned Job.

4 ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים

Now Elihu had waited till Job had spoken, because they [were] elder than he.

5 וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו

When Elihu saw that [there was] no answer in the mouth of [these] three men, then his wrath was kindled.

6 ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם

And Elihu the son of Barachel the Buzite answered and said, I [am] young, and ye [are] very old; wherefore I was afraid, and durst not shew you mine opinion.

7 אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה

I said, Days should speak, and multitude of years should teach wisdom.

8 אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם

But [there is] a spirit in man: and the inspiration of the Almighty giveth them understanding.

9 לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט

Great men are not [always] wise: neither do the aged understand judgment.

10 לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני

Therefore I said, Hearken to me; I also will shew mine opinion.

11 הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין

Behold, I waited for your words; I gave ear to your reasons, whilst ye searched out what to say.

12 ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם

Yea, I attended unto you, and, behold, [there was] none of you that convinced Job, [or] that answered his words:

13 פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש

Lest ye should say, We have found out wisdom: God thrusteth him down, not man.

14 ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו

Now he hath not directed [his] words against me: neither will I answer him with your speeches.

15 חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים

They were amazed, they answered no more: they left off speaking.

16 והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד

When I had waited, (for they spake not, but stood still, [and] answered no more; )

17 אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני

[I said], I will answer also my part, I also will shew mine opinion.

18 כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני

For I am full of matter, the spirit within me constraineth me.

19 הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע

Behold, my belly [is] as wine [which] hath no vent; it is ready to burst like new bottles.

20 אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה

I will speak, that I may be refreshed: I will open my lips and answer.

21 אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה

Let me not, I pray you, accept any man’s person, neither let me give flattering titles unto man.

22 כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני

For I know not to give flattering titles; [in so doing] my maker would soon take me away.