איוב 16
| ויען איוב ויאמר | 1 |
Darauf erwidert Job und spricht:
| שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם | 2 |
"Desgleichen hörte ich schon viel; ihr alle seid mir leidige Tröster.
| הקץ לדברי-רוח או מה-ימריצך כי תענה | 3 |
Sind zweckvoll windige Worte? Oder, was zwingt dich, daß du Rede stehst?
| גם אנכי-- ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי-- אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי | 4 |
Wie ihr, so könnte ich auch reden, wärt ihr an meiner Stelle. Ich übertrumpfte euch durch Worte, und schüttelte bloß mit dem Kopfe über euch.
| אאמצכם במו-פי וניד שפתי יחשך | 5 |
Mit meinem Munde tröstete ich euch, doch Mitleid hielte meine Lippen an.
| אם-אדברה לא-יחשך כאבי ואחדלה מה-מני יהלך | 6 |
Wenn aber ich jetzt rede, so wird mein Schmerz doch nicht gelindert. Und unterlaß ich es, was nur verliere ich?
| אך-עתה הלאני השמות כל-עדתי | 7 |
So hat man also mich besiegt. Du hast mir das verwirrt, was für mich zeugt,
| ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה | 8 |
hast wehrlos mich gemacht. - Zum Kläger ward er mir und trat mir gegenüber; er sagte mir ins Angesicht, ich löge.
| אפו טרף וישטמני--חרק עלי בשניו צרי ילטש עיניו לי | 9 |
Er rümpft die Nase und befeindet mich und knirscht mit seinen Zähnen wider mich, und als mein Feind rollt er die Augen gegen mich.
| פערו עלי בפיהם--בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון | 10 |
Sie sperren gegen mich den Mund weit auf und schlagen mich gar schmählich auf die Wangen; dabei ergänzen sie sich gegenseitig wider mich.
| יסגירני אל אל עויל ועל-ידי רשעים ירטני | 11 |
Dem Bösewicht gibt Gott mich preis; durch Frevler Hände macht er meine Wunde aufbrechen.
| שלו הייתי ויפרפרני-- ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה | 12 |
Ich lebte ruhig. Da kam im Sturm er gegen mich, ergriff mich an dem Nacken, warf mich hin und machte mich für sich zur Zielscheibe.
| יסבו עלי רביו-- יפלח כליותי ולא יחמל ישפך לארץ מררתי | 13 |
Die Pfeile schwirren um mich her. Er spaltet meine Nieren schonungslos und schüttet meine Galle auf den Boden.
| יפרצני פרץ על-פני-פרץ ירץ עלי כגבור | 14 |
Er bricht mir Bresche ein um Bresche und rennt gleich einem Kriegsheld wider mich.
| שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני | 15 |
Da habe ich das Trauerkleid mir angenäht und in den Staub mein Horn gebohrt.
| פני חמרמרה (חמרמרו) מני-בכי ועל עפעפי צלמות | 16 |
Vom Weinen rot ist mein Gesicht, und meine Augen sind umflort.
| על לא-חמס בכפי ותפלתי זכה | 17 |
Und doch war schuldlos meine Hand, aufrichtig immer mein Gebet.
| ארץ אל-תכסי דמי ואל-יהי מקום לזעקתי | 18 |
Du, Erde, decke nicht mein Blut, und meinem Klageruf sei keine Schranke!
| גם-עתה הנה-בשמים עדי ושהדי במרמים | 19 |
Im Himmel gibt's für mich noch Zeugen und Eideshelfer in den Höhen.
| מליצי רעי אל-אלוה דלפה עיני | 20 |
Fürsprecher sind mir meine Sitten. Mein Auge weint zu Gott,
| ויוכח לגבר עם-אלוה ובן-אדם לרעהו | 21 |
daß er dem Manne Recht verschaffe gegen Gott, so, wie man's bei den Menschen macht und seinesgleichen.
| כי-שנות מספר יאתיו וארח לא-אשוב אהלך | 22 |
Denn wenig Jahre noch, dann walle ich auf einem Pfade ohne Wiederkehr."
