בראשית 21
| ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר | 1 |
Og Herren såg til Sara, som han hadde sagt, og Herren gjorde for Sara det som han hadde lova.
| ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים | 2 |
Og Sara vart med barn, og fekk ein son med Abraham på hans gamle dagar, den tid som Gud hadde nemnt.
| ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה--יצחק | 3 |
Og Abraham kalla son sin, den som Sara hadde fenge, Isak.
| וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים | 4 |
Og Abraham umskar Isak, son sin, då han var åtte dagar gamall, som Gud hadde sagt honom fyre.
| ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו | 5 |
Abraham var hundrad år gamall, då Isak, son hans, kom til verdi.
| ותאמר שרה--צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי | 6 |
Og Sara sagde: «Gud hev laga det, so eg lyt læ; og alle som høyrer det, kjem til å læ åt meg.
| ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו | 7 |
Kven skulde vel tenkt seg og sagt det med Abraham, at Sara skulde leggja eit barn til brjostet?» sagde ho, «og no på hans gamle dagar hev eg fenge ein son!»
| ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק | 8 |
Og sveinen voks upp, og ho vande honom av, og Abraham gjorde eit stort gjestebod den dagen Isak vart avvand.
| ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם--מצחק | 9 |
Og Sara såg at son åt Hagar frå Egyptarland, han som ho hadde fenge med Abraham, ståka og log.
| ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק | 10 |
Då sagde ho med Abraham: «Du skal jaga den terna der og son hennar! For ikkje skal son åt denne terna erva i hop med min son, med Isak.»
| וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו | 11 |
Dei ordi gjorde Abraham hjarteleg ilt for sonen skuld.
| ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך--כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע | 12 |
Men Gud sagde til Abraham: «Du skal ikkje hava hugilt for sveinen skuld eller terna skuld! Lyd du Sara i alt ho segjer til deg. For etter Isak skal ætti di heita.
| וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא | 13 |
Og sonen åt terna vil eg og gjera til eit heilt folk, etter di han er ditt barn.»
| וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד--וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע | 14 |
Morgonen etter reis Abraham tidleg upp, og tok fram brød og ei hit med vatn; det gav han Hagar, og lagde det på herdarne hennar; og han let henne få sveinen, og bad henne fara. So gjekk ho sin veg, og vingla umkring i Be’erseba-heidi.
| ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם | 15 |
Og vatnet traut i hiti. Då lagde ho sveinen ned under ein runne,
| ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך | 16 |
og sjølv gjekk ho eit stykke burt, som eit bogeskot på lag, og sette seg der. «Eg vil ikkje sjå på at sveinen døyr, » tenkte ho; difor sette ho seg eit stykke ifrå, og ho brast i og gret.
| וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם | 17 |
Men Gud høyrde sveinen øya seg, og Guds engel ropa frå himmelen til Hagar og sagde til henne: «Kva vantar deg, Hagar? Du tarv ikkje ottast! For Gud høyrde sveinen øya seg der han er.
| קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו | 18 |
Reis deg, lyft sveinen upp, og haldt honom fast i handi; eg vil gjera honom til eit stort folk.»
| ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער | 19 |
Og Gud opna augo hennar, so ho såg ein brunn; so gjekk ho dit, og fyllte hiti med vatn, og gav sveinen drikka.
| ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת | 20 |
Og Gud var med sveinen, og han voks upp, og budde i øydemarki, og då han tok til å mannast, vart han bogeskyttar.
| וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים | 21 |
Han slo seg ned i Paranheidi, og mor hans fann ei kona åt honom frå Egyptarland.
| ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה | 22 |
I same tidi hende det at Abimelek og Pikol, som var hovding yver heren hans, kom og sagde med Abraham: «Gud er med deg i alt det du gjer.
| ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה | 23 |
So sver meg no her ved Gud, at du ikkje vil fara med svik mot meg eller mot borni og barneborni mine: liksom eg hev gjort vel imot deg, so skal du gjera vel imot meg og mot det landet du hev fenge tilhald i.»
| ויאמר אברהם אנכי אשבע | 24 |
Og Abraham sagde: «Ja, det skal eg sverja på!»
| והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך | 25 |
Og Abraham kjærde seg for Abimelek yver den brunnen som drengjerne hans Abimelek hadde rana til seg.
| ויאמר אבימלך--לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי--בלתי היום | 26 |
Då sagde Abimelek: «Eg veit ikkje kven som hev gjort dette. Ikkje hev du sagt meg det, og ikkje hev eg høyrt det heller fyrr no i dag.»
| ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית | 27 |
So tok Abraham både sauer og naut og gav Abimelek, og dei gjorde ei semja seg imillom.
| ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן--לבדהן | 28 |
Og Abraham sette sju gimberlamb av fenaden for seg sjølve.
| ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה | 29 |
Då sagde Abimelek med Abraham: «Kva tyder det at du hev sett desse sju lambi for seg sjølve?»
| ויאמר--כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת | 30 |
«Desse sju lambi skal du hava av meg, » svara han; «det skal vera til vitnemål for meg, at eg hev grave denne brunnen.»
| על כן קרא למקום ההוא--באר שבע כי שם נשבעו שניהם | 31 |
Difor kalla dei den staden Be’erseba. For der gjorde dei båe eiden.
| ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים | 32 |
So gjorde dei då ei semja i Be’erseba. Og Abimelek og Pikol, hovdingen yver heren hans, tok ut og for heim att til Filistarlandet.
| ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם--בשם יהוה אל עולם | 33 |
Og Abraham sette ei tamariska i Be’erseba, og der kalla han på Herren, ævordoms Gud.
| ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים | 34 |
Og Abraham heldt lenge til i Filistarlandet.
