בראשית 2
| ויכלו השמים והארץ וכל צבאם | 1 |
The heavens, the earth, and all their vast array were finished.
| ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה | 2 |
On the seventh 'yom ·period of time, day· God finished his work which he had done; and he shavat ·rested· on the seventh day from all his work which he had done.
| ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות | 3 |
God blessed the seventh day, and made it set apart holy, because he rested in it from all his work of barah' ·creation from nothingness· which he had done.
| אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים--ארץ ושמים | 4 |
This is the history of the generations of the heavens and of the earth when they were created. On the day that Adonai God made earth and heaven,
| וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה | 5 |
no plant of the field was yet in the earth, and no herb of the field had yet sprung up; for Adonai God had not caused it to rain on the earth. There was no human to till the ground,
| ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה | 6 |
but a mist went up from the earth, and watered the whole surface of the ground.
| וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה | 7 |
Adonai God formed and framed a human from the dust of ground, and breathed into his nostrils the breaths of lives; and man became a living soul.
| ויטע יהוה אלהים גן בעדן--מקדם וישם שם את האדם אשר יצר | 8 |
Adonai God planted a garden eastward, in Eden [Delight], and there he put the man whom he had formed.
| ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל--ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע | 9 |
Out of the ground Adonai God made every tree to grow that is pleasant to the sight, and good for food, including the 'etz chai ·tree of life· in the middle of the garden and the tree of the knowledge of good and evil.
| ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים | 10 |
A river went out of Eden [Delight] to water the garden; and from there it was parted, and became the source of four rivers.
| שם האחד פישון--הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב | 11 |
The name of the first is Pishon: it flows through the whole land of Havilah, where there is gold;
| וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם | 12 |
and the gold of that land is good. Bdellium and onyx stone are also there.
| ושם הנהר השני גיחון--הוא הסובב את כל ארץ כוש | 13 |
The name of the second river is Gihon. It is the same river that flows through the whole land of Cush.
| ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת | 14 |
The name of the third river is Hiddekel. This is the one which flows in front of Assyria [Level plain]. The fourth river is the Euphrates [Fruitful].
| ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה | 15 |
Adonai God took the man, and put him into the garden of Eden [Delight] to cultivate and keep it.
| ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל | 16 |
Adonai God enjoined the man, saying, “You may freely eat of every tree of the garden;
| ומעץ הדעת טוב ורע--לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו--מות תמות | 17 |
but you shall not eat of the tree of the knowledge of good and evil; for in the day that you eat of it, you will surely have death.”
| ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו | 18 |
Adonai God said, “It is not good for the man to be alone. I will make him a help-mate suitable for him.”
| ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו | 19 |
Out of the ground Adonai God formed every animal of the field, and every bird of the sky, and brought them to the man to see what he would call them. Whatever the man called every living creature became its name.
| ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו | 20 |
The man gave names to all livestock, and to the birds of the sky, and to every animal of the field; but for man there was not found a helper suitable for him.
| ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה | 21 |
Adonai God caused the man to fall into a deep sleep. As the man slept, he took one of his ribs, and closed up the flesh in its place.
| ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם | 22 |
Adonai God refined and fashioned an 'ishah ·wife woman· from the rib which had taken from the man, and brought her to the man.
| ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת | 23 |
The man said, “This is now bone of my bones, and flesh of my flesh. She will be called ‘'ishah ·wife woman·,’ because she was taken out of 'ish ·husband man·.”
| על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד | 24 |
Therefore a husband man will leave his father and his mother, and will dabak ·cling to, worship· with his wife woman, and they will be echad ·one· flesh.
| ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו | 25 |
The husband man and his wife woman were both naked, and they were not ashamed.
