דברים 33

1 וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים--את בני ישראל לפני מותו

And this [is] the blessing, wherewith Moses the man of God blessed the children of Israel before his death.

2 ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו--הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אשדת (אש דת) למו

And he said, The LORD came from Sinai, and rose up from Seir unto them; he shined forth from mount Paran, and he came with ten thousands of saints: from his right hand [went] a fiery law for them.

3 אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך

Yea, he loved the people; all his saints [are] in thy hand: and they sat down at thy feet; [every one] shall receive of thy words.

4 תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב

Moses commanded us a law, [even] the inheritance of the congregation of Jacob.

5 ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל

And he was king in Jeshurun, when the heads of the people [and] the tribes of Israel were gathered together.

6 יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר

Let Reuben live, and not die; and let [not] his men be few.

7 וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה

And this [is the blessing] of Judah: and he said, Hear, LORD, the voice of Judah, and bring him unto his people: let his hands be sufficient for him; and be thou an help [to him] from his enemies.

8 וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה

And of Levi he said, [Let] thy Thummim and thy Urim [be] with thy holy one, whom thou didst prove at Massah, [and with] whom thou didst strive at the waters of Meribah;

9 האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו

Who said unto his father and to his mother, I have not seen him; neither did he acknowledge his brethren, nor knew his own children: for they have observed thy word, and kept thy covenant.

10 יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך

They shall teach Jacob thy judgments, and Israel thy law: they shall put incense before thee, and whole burnt sacrifice upon thine altar.

11 ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון

Bless, LORD, his substance, and accept the work of his hands: smite through the loins of them that rise against him, and of them that hate him, that they rise not again.

12 לבנימן אמר--ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתפיו שכן

[And] of Benjamin he said, The beloved of the LORD shall dwell in safety by him; [and the Lord] shall cover him all the day long, and he shall dwell between his shoulders.

13 וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת

And of Joseph he said, Blessed of the LORD [be] his land, for the precious things of heaven, for the dew, and for the deep that coucheth beneath,

14 וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים

And for the precious fruits [brought forth] by the sun, and for the precious things put forth by the moon,

15 ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם

And for the chief things of the ancient mountains, and for the precious things of the lasting hills,

16 וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו

And for the precious things of the earth and fulness thereof, and [for] the good will of him that dwelt in the bush: let [the blessing] come upon the head of Joseph, and upon the top of the head of him [that was] separated from his brethren.

17 בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו--בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה

His glory [is like] the firstling of his bullock, and his horns [are like] the horns of unicorns: with them he shall push the people together to the ends of the earth: and they [are] the ten thousands of Ephraim, and they [are] the thousands of Manasseh.

18 ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך

And of Zebulun he said, Rejoice, Zebulun, in thy going out; and, Issachar, in thy tents.

19 עמים הר יקראו--שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפני טמוני חול

They shall call the people unto the mountain; there they shall offer sacrifices of righteousness: for they shall suck [of] the abundance of the seas, and [of] treasures hid in the sand.

20 ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד

And of Gad he said, Blessed [be] he that enlargeth Gad: he dwelleth as a lion, and teareth the arm with the crown of the head.

21 וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם--צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל

And he provided the first part for himself, because there, [in] a portion of the lawgiver, [was he] seated; and he came with the heads of the people, he executed the justice of the LORD, and his judgments with Israel.

22 ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן

And of Dan he said, Dan [is] a lion’s whelp: he shall leap from Bashan.

23 ולנפתלי אמר--נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה

And of Naphtali he said, O Naphtali, satisfied with favour, and full with the blessing of the LORD: possess thou the west and the south.

24 ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו

And of Asher he said, [Let] Asher [be] blessed with children; let him be acceptable to his brethren, and let him dip his foot in oil.

25 ברזל ונחשת מנעלך וכימיך דבאך

Thy shoes [shall be] iron and brass; and as thy days, [so shall] thy strength [be].

26 אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים

[There is] none like unto the God of Jeshurun, [who] rideth upon the heaven in thy help, and in his excellency on the sky.

27 מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד

The eternal God [is thy] refuge, and underneath [are] the everlasting arms: and he shall thrust out the enemy from before thee; and shall say, Destroy [them].

28 וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל

Israel then shall dwell in safety alone: the fountain of Jacob [shall be] upon a land of corn and wine; also his heavens shall drop down dew.

29 אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך

Happy [art] thou, O Israel: who [is] like unto thee, O people saved by the LORD, the shield of thy help, and who [is] the sword of thy excellency! and thine enemies shall be found liars unto thee; and thou shalt tread upon their high places.