Psalm 74

1 Eine Unterweisung Asaphs. Gott, warum verstößest du uns so gar und bist so grimmig zornig über die Schafe deiner Weide?

משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך

2 Gedenke an deine Gemeinde, die du vor alters erworben und dir zum Erbteil erlöst hast, an den Berg Zion, darauf du wohnest.

זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו

3 Hebe deine Schritte zum dem, was so lange wüst liegt. Der Feind hat alles verderbt im Heiligtum.

הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש

4 Deine Widersacher brüllen in deinen Häusern und setzen ihre Götzen darein.

שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות

5 Man sieht die Äxte obenher blinken, wie man in einen Wald haut;

יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות

6 sie zerhauen alle seine Tafelwerke mit Beil und Barte.

ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון

7 Sie verbrennen dein Heiligtum; sie entweihen und werfen zu Boden die Wohnung deines Namens.

שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך

8 Sie sprechen in ihrem Herzen; “Laßt uns sie plündern!” Sie verbrennen alle Häuser Gottes im Lande.

אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ

9 Unsere Zeichen sehen wir nicht, und kein Prophet predigt mehr, und keiner ist bei uns, der weiß, wie lange.

אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה

10 Ach Gott, wie lange soll der Widersacher schmähen und der Feind deinen Namen so gar verlästern?

עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח

11 Warum wendest du deine Hand ab? Ziehe von deinem Schoß dein Rechte und mache ein Ende.

למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה

12 Gott ist ja mein König von alters her, der alle Hilfe tut, die auf Erden geschieht.

ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ

13 Du zertrennst das Meer durch dein Kraft und zerbrichst die Köpfe der Drachen im Wasser.

אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים

14 Du zerschlägst die Köpfe der Walfische und gibst sie zur Speise dem Volk in der Einöde.

אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים

15 Du lässest quellen Brunnen und Bäche; du läßt versiegen starke Ströme.

אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן

16 Tag und Nacht ist dein; du machst, daß Sonne und Gestirn ihren gewissen Lauf haben.

לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש

17 Du setzest einem jeglichen Lande seine Grenze; Sommer und Winter machst du.

אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם

18 So gedenke doch des, daß der Feind den HERRN schmäht und ein töricht Volk lästert deinen Namen.

זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך

19 Du wollest nicht dem Tier geben die Seele deiner Turteltaube, und der Herde deiner Elenden nicht so gar vergessen.

אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח

20 Gedenke an den Bund; denn das Land ist allenthalben jämmerlich verheert, und die Häuser sind zerrissen.

הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס

21 Laß den Geringen nicht in Schanden davongehen; laß die Armen und Elenden rühmen deinen Namen.

אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך

22 Mache dich auf, Gott, und führe aus deine Sache; gedenke an die Schmach, die dir täglich von den Toren widerfährt.

קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום

23 Vergiß nicht des Geschreis deiner Feinde; das Toben deiner Widersacher wird je länger, je größer.

אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד