Psalm 78

1 Ein Lehrgedicht, von Asaph. - Mein Volk! Hab acht auf meine Lehre! Zu meines Mundes Reden neiget euer Ohr!

משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי

2 Ich öffne meinen Mund zu einem Spruch. Ich künd Gesänge aus der Vorzeit Tagen,

אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם

3 die wir vernommen und jetzt wissen, die unsre Väter uns erzählt.

אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו

4 Wir, ihre Kinder, wollen über sie nicht schweigen. Wir wollen künftigem Geschlecht des Herren Ruhmestaten künden und seine Macht und Wunder, die er tat.

לא נכחד מבניהם-- לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה

5 Zum Brauch hat er's in Jakob eingesetzt, zur heiligen Pflicht in Israel gemacht. Denn unsern Vätern hat er anbefohlen, sie ihren Kindern kundzutun,

ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו-- להודיעם לבניהם

6 auf daß ein späteres Geschlecht sie kenne, die Enkel, die geboren würden, sie ihren Kindern wiederum verkünden.

למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם

7 Sie sollten Gott vertrauen und nicht vergessen Gottes Taten und seine Vorschriften befolgen

וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו

8 und nicht, wie ihre Väter, werden ein widerspenstig, trotziges Geschlecht, solch ein Geschlecht von wankendem Gemüt und ungetreuem Herzen gegen Gott.

ולא יהיו כאבותם-- דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו

9 Ganz unvernünftige Söhne, voller Trug, das Leben werfen sie hinweg und wenden sich am Trübsalstage ab;

בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב

10 sie halten Gottes Bündnis nicht und wollen nicht nach seiner Lehre wandeln.

לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת

11 Und sie vergessen seine Werke gänzlich und seine Wunder, die er ihnen zeigt.

וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם

12 Vor ihren Vätern tat er Unvergleichliches, im Land Ägypten, im Gefild von Tanis.

נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען

13 Er spaltete das Meer und führte sie hindurch und ließ das Wasser dammgleich stehen.

בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד

14 Er leitete bei Tag sie mit der Wolke, die ganze Nacht mit Feuerschein,

וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש

15 und ließ die Felsen in der Wüste sprudeln und tränkte sie in Fülle wie mit Fluten.

יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה

16 Aus Steinen ließ er Bäche quellen, wie Ströme Wasser sprudeln.

ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים

17 Allein sie sündigten noch weiter gegen ihn und widersetzten sich dem Höchsten in der Wüste.

ויוסיפו עוד לחטא-לו-- למרות עליון בציה

18 Und sie versuchten Gott in ihrem Herzen, für ihre Gelüste Speise heischend.

וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם

19 Sie sprachen gegen Gott und fragten: "Vermag es Gott, selbst in der Wüste einen Tisch zu decken?

וידברו באלהים אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר

20 Den Felsen schlug er zwar; das Wasser floß, die Bäche strömten. Vermag er aber Brot zu geben und seinem Volke Fleisch zu spenden?"

הן הכה-צור ויזובו מים-- ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו

21 Der Herr vernahm's und wurde zornig; ein Feuer loderte in Jakob auf; ein Zorn erhob sich gegen Israel,

לכן שמע יהוה-- ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל

22 weil sie an Gott nicht glaubten und nicht auf seine Hilfe bauten.

כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו

23 Doch er gebot den Wolken oben und tat des Himmels Pforten auf,

ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח

24 hernieder ließ er Manna auf sie regnen, um sie zu speisen, schenkte ihnen Himmelsbrot.

וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו

25 Das Brot der Engel konnte jeder essen; er sandte ihnen Kost in Fülle.

לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע

26 Er ließ den Morgenwind am Himmel wehen; den Südwind führte er durch seine Macht herbei.

יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן

27 Dann ließ er Fleisch wie Staub auf sie herniederregnen, wie Meeressand Geflügel.

וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף

28 Er ließ es in ihr Lager fallen, um seine Wohnstatt ringsumher.

ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו

29 Sie aßen, wurden übersatt; was sie gewünscht, verlieh er ihnen.

ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם

30 Noch war nicht ihre Lust gestillt, noch war die Kost in ihrem Munde,

לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם

31 als Gottes Zorn sich gegen sie erhob, die Feisten unter ihnen würgte, die junge Mannschaft Israels zu Boden streckte.

ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע

32 Bei all dem sündigten sie weiter und glaubten nicht an seine Wunderkräfte.

בכל-זאת חטאו-עוד ולא-האמינו בנפלאותיו

33 Da ließ er ihre Tage zwecklos schwinden und ihre Jahre in Enttäuschung.

ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה

34 Zwar fragten sie nach ihm, wenn er sie würgte, verlangten wiederum nach Gott,

אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל

35 wohl eingedenk, daß Gott ihr Hort, der höchste Gott ihr Retter sei.

ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם

36 Allein sie täuschten ihn mit ihrem Munde, belogen ihn mit ihrer Zunge.

ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו

37 Ihr Herz war unaufrichtig gegen ihn; mit seinem Bunde meinten sie's nicht ehrlich.

ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו

38 Doch er, erbarmungsvoll, vergab die Schuld, vertilgte nicht; oft hielt er seinen Zorn zurück und ließ nicht seinen Grimm austoben,

והוא רחום יכפר עון-- ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו

39 wohl eingedenk, daß sie nur Fleisch, ein Windhauch, der verschwindet ohne Wiederkehr.

ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב

40 Wie oft erzürnten sie ihn in der Wüste und reizten ihn im Steppenland,

כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון

41 versuchten immer wieder Gott, erbitterten die Heiligen Israels,

וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו

42 gedachten nimmer seiner Macht, des Tages, da er vor dem Feinde sie gerettet,

לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר

43 wie er vor den Ägyptern seine Zeichen tat, an dem Gefild von Tanis seine Wunder:

אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען

44 In Blut verwandelte er ihre Ströme; untrinkbar ward ihr fließend Wasser.

ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון

45 Er sandte Ungeziefer unter sie, das sie verzehrte, und Frösche ihnen zum Verderben.

ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם

46 Der Raupe gab er ihre Früchte preis und ihre Arbeit der Heuschrecke.

ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה

47 Er schlug mit Hagel ihren Weinstock und ihren Maulbeerbaum durch Reif.

יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל

48 Er gab ihr Vieh dem Hagel preis, den Blitzen ihre Herden.

ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים

49 Er ließ die Hitze seines Zornes auf sie los, nur Grimm und Wut und Angst, von Unglücksboten eine Schar.

ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים

50 So ließ er seinem Zorne freien Lauf, verschonte ihre Seele mit dem Tode nicht. Er gab der Pest ihr Leben preis,

יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר

51 und in Ägypten schlug er alle Erstgeburt, die Jugendblüte in den Zelten Chams.

ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם

52 Er führte, Schäflein gleich, sein Volk heraus und lenkte sie wie in der Steppe eine Herde.

ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר

53 Er leitete sie sicher, daß sie nichts zu fürchten hatten; das Meer bedeckte ihre Feinde.

וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים

54 Er brachte sie zu seinem heiligen Gebiete, zu jenem Berg, den seine Rechte sich erworben,

ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו

55 vertrieb vor ihnen weg die Heiden, verloste sie als erblichen Besitz und ließ die Stämme Israels in ihren Zelten wohnen.

ויגרש מפניהם גוים-- ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל

56 Und doch versuchten sie und reizten Gott, den Höchsten, und hielten nimmer seine Satzungen.

וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו

57 Wie ihre Väter wichen sie und fielen ab; sie wurden wie ein schlaffer Bogen.

ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה

58 Sie reizten ihn zum Zorn durch ihre Höhen, zur Eifersucht durch ihre Götzenbilder.

ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו

59 Gott hörte dies und wurde zornig, und Israel verwarf er völlig,

שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל

60 verließ zu Silo seinen Sitz, das Zelt, in dein er unter Menschen wohnte;

ויטש משכן שלו אהל שכן באדם

61 gab seine Ehre in Gefangenschaft und seine Zier in Feindeshand

ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר

62 und gab sein Volk dem Schwerte preis, entrüstet über dies sein Eigentum.

ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר

63 Die jungen Männer fraß das Feuer, und seine Jungfraun durften keine Totenklage halten.

בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו

64 Hinfielen seine Priester durch das Schwert, und seine Witwen weinten nicht dazu.

כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה

65 Doch wie vom Schlaf erwachte da der Herr, gleichwie ein Held vom Weine jauchzend.

ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין

66 Im Rücken schlug er seine Feinde, belegte sie mit ewigem Schimpf.

ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו

67 Doch er verschmähte Josephs Zelt; den Stamm von Ephraim erkor er nicht.

וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר

68 Vielmehr erkor er Judas Stamm, den Sionsberg, der ihm so lieb.

ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב

69 Er baute Himmelshöhen gleich sein Heiligtum und gleich der Erde, die er ewig gründete.

ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם

70 Und er erkor sich David, seinen Knecht, entriß ihn seiner Herde Hürden.

ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן

71 Vom Milchvieh nahm er ihn hinweg, sein Volk zu weiden in Jakob, in Israel die ewig Seinen.

מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו

72 Mit frommem Sinne weidete er sie und führte sie mit kluger Hand.

וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם