Psalm 2

1 Was toben denn die Heiden und schmieden eitle Pläne Nationen?

למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק

2 Der Erde Könige verbünden sich, und Fürsten pflegen Rat, dem Herrn und dem, den er gesalbt, zum Trotz:

יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו

3 "Auf! Laßt uns ihre Fesseln sprengen, ihr Joch abschütteln!"

ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו

4 Der in dem Himmel thront, lacht ihrer; der Herr verspottet sie.

יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו

5 Doch schließlich redet er in seinem Zorn mit ihnen; mit seinem Grimme schreckt er sie.

אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו

6 "Ich selber habe meinen König eingesetzt zu Sion über meinen heiligen Berg." -

ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי

7 Des Herrn Entschließung will ich künden; er sprach zu mir: "Du bist mein Sohn; ich habe heute dich gezeugt.

אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך

8 So fordere von mir! Ich gebe Heidenvölker zum Besitze dir, der Erde Grenzen dir zum Eigentum.

שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ

9 Zerschelle sie mit einem Eisenstocke, zerschmettere sie gleich irdenem Gefäß."

תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם

10 Nun, Könige! Bedenkt es wohl! Erdenrichter, laßt euch warnen!

ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ

11 In Ehrfurcht dient dem Herrn, und werft euch zitternd nieder!

עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה

12 Und huldigt ohne Falsch, daß er nicht zürne und ihr auf irrem Weg verderbet! Ein kleines nur, und schon entbrannt sein Zorn. Heil allen, die bei ihm sich bergen!

נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו