Psalm 107
1 "Dem Herrn sagt Dank! Denn er ist gut. Auf ewig währet seine Huld."
| הדו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו |
2 So singen die vom Herrn Erlösten, die er aus Feindes Hand befreit
| יאמרו גאולי יהוה-- אשר גאלם מיד-צר |
3 und aus den Ländern sammelt von Morgen, Abend, Mitternacht und Süden. -
| ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים |
4 Sie irren in der Steppenwüste und finden keine Bahn zur Wohnstatt hin.
| תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו |
5 Sie leiden Durst und Hunger, und ihre Seele sinkt darob in Ohnmacht.
| רעבים גם-צמאים-- נפשם בהם תתעטף |
6 Sie schreien zu dem Herrn in ihrer Not; Er rettet sie aus ihren Ängsten
| ויצעקו אל-יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם |
7 und leitet sie auf rechtem Wege, die Wohnstatt zu erreichen.
| וידריכם בדרך ישרה-- ללכת אל-עיר מושב |
8 Sie sollen dankbar sein dem Herrn für seine Gnade, für seine Wunder an den Menschenkindern,
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם |
9 daß er ihr Lechzen stillt und ihren Hunger mit dem Nötigen befriedigt! -
| כי-השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא-טוב |
10 In Finsternis und Todesschatten sitzen sie, gebannt in Elend und in Eisen;
| ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל |
11 denn Gottes Worten widerspenstig, verschmähen sie des Höchsten Rat.
| כי-המרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו |
12 Durch Mühsal beugt er ihren Sinn; sie werden machtlos; niemand hilft.
| ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר |
13 Sie schrein zum Herrn in ihrer Not; er rettet sie aus ihren Ängsten.
| ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם |
14 Aus Finsternis und Todesschatten führt er sie, und ihre Fesseln sprengt er auf.
| יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק |
15 Sie sollen dankbar sein dem Herrn für seine Gnade, für seine Wunder an den Menschenkindern,
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם |
16 daß er zertrümmert eherne Pforten und Eisenriegel bricht! -
| כי-שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע |
17 Die Kranken leiden schwer ob ihres Sündenwandels und wegen ihrer Missetaten,
| אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו |
18 daß sie vor jeder Speise ekelt und sie des Todes Pforten schon berühren.
| כל-אכל תתעב נפשם ויגיעו עד-שערי מות |
19 Sie schreien zu dem Herrn in ihrer Not; er rettet sie aus ihren Ängsten.
| ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם |
20 Er schickt sein Wort, macht sie gesund und rettet sie vor ihren Grüften.
| ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם |
21 Sie sollen dankbar sein dem Herrn für seine Gnade, für seine Wunder an den Menschenkindern,
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם |
22 ihm Dankesopfer bringen, jubelnd seine Taten künden! -
| ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה |
23 Die auf der See in Schiffen fahren und ihr Geschäft auf großen Wassern treiben,
| ] יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים |
24 erblicken hier des Herren Werke und seine Wunder mit der tiefen Flut.
| ] המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה |
25 Ein Sturm erhebt sich auf sein Wort, und seine Wellen türmen sich.
| ] ויאמר--ויעמד רוח סערה ותרומם גליו |
26 Sie steigen bis zum Himmel, fahren in die Tiefen. Ihr Leben ist gefährdet.
| ] יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג |
27 Sie tanzen, schwanken wie Betrunkene. Dahin ist ihre ganze Kunst.
| ] יחוגו וינועו כשכור וכל-חכמתם תתבלע |
28 Sie schrein zum Herrn in ihrer Not; er rettet sie aus ihren Ängsten.
| ] ויצעקו אל-יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם |
29 Er macht den Sturm zum Säuselwind; da legen sich des Meeres Wellen.
| יקם סערה לדממה ויחשו גליהם |
30 Sie jubeln, daß sie stille liegen und er sie an ihr Endziel führt.
| וישמחו כי-ישתקו וינחם אל-מחוז חפצם |
31 Sie sollen dankbar sein dem Herrn für seine Gnade, für seine Wunder an den Menschenkindern
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם |
32 und ihn vor allem Volk erheben und ihn im Kreis der Alten loben! -
| וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו |
33 Er macht zur Wüste Ströme, zu dürrem Lande Quellenorte,
| ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון |
34 ein fruchtbar Land zum salzigen Grund, der Bosheit der Bewohner wegen.
| ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה |
35 Er macht zum Wasserteich die Wüste und dürres Land zum Quellenort;
| ישם מדבר לאגם-מים וארץ ציה למצאי מים |
36 die Hungrigen läßt er hier wohnen; Sie bauen eine Wohnstatt dort,
| ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב |
37 besäen Felder, pflanzen Weinberge, die lohnend Früchte tragen.
| ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה |
38 Er segnet sie, daß sie sich riesig mehren, und läßt ihr Vieh sich nicht vermindern.
| ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט |
39 Vermindern sie sich, werden sie gebeugt von Druck und Elend und von Jammer,
| וימעטו וישחו-- מעצר רעה ויגון |
40 dann gießt auf Fürsten er Verachtung aus und führt sie in die unwegsame Öde.
| ] שפך בוז על-נדיבים ויתעם בתהו לא-דרך |
41 Doch aus dem Elend hebt er Arme auf und macht Geschlechter Herden gleich.
| וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות |
42 Das sehen Redliche und freuen sich, und jeder Frevelmund verstummt. -
| יראו ישרים וישמחו וכל-עולה קפצה פיה |
43 Wer weise ist, beachtet dies, und Anerkennung finden so des Herren Gnadentaten.
| מי-חכם וישמר-אלה ויתבוננו חסדי יהוה |
