Psalm 106

1 Alleluja! Dem Herrn sagt Dank! Denn er ist gut! Auf ewig währet seine Huld.

הללו-יה הודו ליהוה כי-טוב-- כי לעולם חסדו

2 Wer redet würdig von des Herren großen Taten, verkündet all sein Lob?

מי--ימלל גבורות יהוה ישמיע כל-תהלתו

3 Heil denen, die das Richtige befolgen und es zu jeder Zeit recht machen! -

אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל-עת

4 Gedenke meiner, Herr, begnadigst Du Dein Volk und kommt Dein Heil, so denk auch meiner,

זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך

5 daß Deiner Auserwählten Glück ich noch erlebe und mich der Freude Deines Volkes freue und mit den ewig Deinen jubiliere!

לראות בטובת בחיריך-- לשמח בשמחת גויך להתהלל עם-נחלתך

6 Gesündigt haben wir mit unsren Vätern, unrecht und frevelhaft gehandelt.

חטאנו עם-אבותינו העוינו הרשענו

7 Schon unsere Väter merkten nicht auf Deine Wunder in Ägypten und dachten nicht an Deine Gnadenfülle. - Sie haderten am Meer, des Schilfmeers wegen.

אבותינו במצרים לא-השכילו נפלאותיך-- לא זכרו את-רב חסדיך וימרו על-ים בים-סוף

8 Um seines Namens willen half er ihnen, um seine Stärke kundzutun.

ויושיעם למען שמו-- להודיע את-גבורתו

9 Er schalt das Schilfmeer; es versiegte. Er führte sie durch Fluten wie durch eine Trift,

ויגער בים-סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר

10 entriß sie aus der Hasser Hand, befreite sie aus Feindes Macht.

ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב

11 Das Wasser deckte ihre Dränger; nicht einer blieb von ihnen übrig.

ויכסו-מים צריהם אחד מהם לא נותר

12 Da glaubten sie an seine Worte und stimmten einen Lobgesang ihm an.

ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו

13 Doch schnell vergaßen sie dann seine Taten und harrten seines Rates nicht.

מהרו שכחו מעשיו לא-חכו לעצתו

14 Sie wurden in der Wüste lüstern, versuchten Gott im wasserlosen Land.

ויתאוו תאוה במדבר וינסו-אל בישימון

15 Da gab er ihnen ihr Begehr: Erbrechen sandte er in ihren Hals.

ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם

16 Im Lager aber wurden sie auf Moses eifersüchtig und auf den Heiligen des Herrn, auf Aaron.

ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה

17 Die Erde tat sich auf, verschlang den Dathan, begrub die Rotte Abirams.

תפתח-ארץ ותבלע דתן ותכס על-עדת אבירם

18 In ihrer Rotte flammte Feuer auf, und eine Flamme fraß die Frevler. -

ותבער-אש בעדתם להבה תלהט רשעים

19 Am Horeb machten sie ein Kalb und beteten ein Gußbild an,

יעשו-עגל בחרב וישתחוו למסכה

20 vertauschten ihres Gottes Herrlichkeit mit der Gestalt des Stiers, der Gras verzehrt,

וימירו את-כבודם בתבנית שור אכל עשב

21 vergaßen Gott, der sie gerettet, der Großes in Ägypten hat getan,

שכחו אל מושיעם-- עשה גדלות במצרים

22 Erstaunliches im Lande Chams, Erschreckliches am Roten Meer.

נפלאות בארץ חם נוראות על-ים-סוף

23 Er dachte dran, sie zu vertilgen; da trat vor ihm sein Auserwählter, Moses, in die Bresche, um seinen Grimm vom Unheil abzuwenden. -

ויאמר להשמידם לולי משה בחירו-- עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית

24 Doch sie verschmähten das ersehnte Land und glaubten seinem Worte nicht.

וימאסו בארץ חמדה לא-האמינו לדברו

25 In ihren Zelten murrten sie, gehorchten nicht des Herren Stimme.

וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה

26 Da schwur er ihnen hoch und teuer, sie in der Wüste zu vertilgen,

וישא ידו להם-- להפיל אותם במדבר

27 den Heiden preiszugeben ihren Stamm und diesen in die Länder zu versprengen. -

ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות

28 Sie paarten sich zu Ehren Baal Peors und aßen Totenopfer.

ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים

29 Sie reizten ihn durch ihre Taten; da brach die Pest bei ihnen aus.

ויכעיסו במעלליהם ותפרץ-בם מגפה

30 Und Pinechas stand auf und schlichtete; da ward die Pest gehemmt.

ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה

31 Ihm ward es zum Verdienst gerechnet und seinen Enkeln immerfort.

ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד-עולם

32 Und sie erzürnten ihn am Haderwasser, und ihretwegen mußte Moses leiden.

ויקציפו על-מי מריבה וירע למשה בעבורם

33 Denn sie verbitterten ihm das Gemüt so daß er unbedacht mit seinen Worten war.

כי-המרו את-רוחו ויבטא בשפתיו

34 Sie tilgten auch die Völker nicht, wie's ihnen doch der Herr gebot.

לא-השמידו את-העמים-- אשר אמר יהוה להם

35 Sie mischten sich mit Heiden und lernten ihre Sitten.

ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם

36 Sie dienten ihren Götzen, und diese brachten sie zu Fall.

ויעבדו את-עצביהם ויהיו להם למוקש

37 So opferten sie ihre Söhne und ihre Töchter den Dämonen.

ויזבחו את-בניהם ואת-בנותיהם-- לשדים

38 Unschuldig Blut vergossen sie, das Blut der eigenen Söhne und der Töchter, die sie den Götzen Kanaans zum Opfer brachten. So ward das Land durch Mord entweiht.

וישפכו דם נקי דם-בניהם ובנותיהם-- אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים

39 Sie selbst bedeckten sich durch ihre Taten; durch ihre Werke wurden sie so untreu.

ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם

40 Da zürnte seinem Volk der Herr aufs heftigste, zum Abscheu wurde ihm sein Erbe.

ויחר-אף יהוה בעמו ויתעב את-נחלתו

41 Er gab sie in der Heiden Hand, und ihre Hasser herrschten über sie.

ויתנם ביד-גוים וימשלו בהם שנאיהם

42 Und ihre Feinde drückten sie; sie mußten ihrer Macht sich beugen. -

וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם

43 Zu vielen Malen hat er sie befreit; sie aber blieben voller Trotz bei ihrem Plan, verkamen so durch ihre Sünde.

פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם

44 Er sah auf ihre Not, sooft er ihre Klage hörte, dachte er

וירא בצר להם-- בשמעו את-רנתם

45 an seinen Bund mit ihnen, ward andern Sinns in seiner großen Huld

ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו

46 und ließ sie Mitleid finden bei allen ihren Siegern. -

ויתן אותם לרחמים-- לפני כל-שוביהם

47 Zu Hilfe uns, Herr, unser Gott! - Bring uns zusammen aus den Heidenvölkern, auf daß wir Deinem heiligen Namen danken, uns rühmen Deines Ruhmes! -

הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן-הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך

48 Gepriesen sei der Herr, Gott Israels, von Ewigkeit zu Ewigkeit, und alles Volk soll sprechen: "Amen! Alleluja!"

ברוך יהוה אלהי ישראל מן-העולם ועד העולם-- ואמר כל-העם אמן הללו-יה