Psalm 102

1 Gebet für einen Elenden, wenn er verzagt vor dem Herrn seine Klage ausschüttet. Herr! Höre mein Gebet, und laß mein Rufen zu Dir kommen!

תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא

2 Verbirg Dein Antlitz nicht vor mir! Neig her zu mir Dein Ohr an meinem Trübsalstage! Erhöre schnell mich, wenn ich rufe!

אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני

3 Denn meine Tage schwinden hin wie Rauch; dem Feuer gleich ist mein Gebein verbrannt.

כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו

4 Mein Herz ist dürr, versengt wie Gras; mein täglich Brot vergesse ich zu essen.

הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי

5 Vor meinem lauten Seufzen klebt mein Gebein im Leib zusammen.

מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי

6 Dem Pelikan der Wüste gleiche ich, und Eulen in Ruinen bin ich gleich geworden.

דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות

7 Beim Wachen bin ich wie ein Vöglein, das einsam auf dem Dache weilt.

שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג

8 Mich höhnen täglich meine Feinde, und die mich reizen, nehmen mich zum Fluchen.

כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו

9 Denn Asche esse ich wie Brot und mische meinen Trank mit Tränen

כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי

10 vor Deinem Zorne, Deinem Grimm, wenn Du mich aufhebst und zu Boden wirfst.

מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני

11 Dem langen Schatten gleichen meine Tage; wie Gras verdorre ich.

ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש

12 Doch Du, Herr, thronest ewiglich; Dein Name dauert für und für.

ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר

13 Du solltest Dich erheben, Dich Sions wieder zu erbarmen. Ihm Gnade zu erweisen, ist es Zeit; denn die bestimmte Frist ist da.

אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד

14 So gerne haben Deine Knechte seine Steine und hängen selbst an seinem Schutt in Liebe.

כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו

15 Die Heiden fürchten dann des Herrn Namen und alle Könige der Erde Deine Herrlichkeit. -

וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך

16 Erbaut dem Herrn von neuem Sion und zeigt er sich in seinem Herrschertum,

כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו

17 und achtet auf der Nackten Flehen, verschmäht er nimmer ihr Gebet,

פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם

18 dann schreibe man dies für die Nachwelt auf, damit ein neugeschaffen Volk den Herrn lobpreise!

תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה

19 Von seiner heiligen Höhe schaue er herab; der Herr vom Himmel auf die Erde blicke,

כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט

20 um der Gefangenen Gestöhn zu hören, des Todes Kinder zu befreien!

לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה

21 Dann künden sie des Herren Ruhm in Sion und zu Jerusalem sein Lob,

לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם

22 wenn sich die Völker allzumal versammeln und Königreiche, um dem Herrn zu dienen. -

בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה

23 Ermattet bin ich auf dem Weg; verkürzt sind meine Tage.

ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי

24 Drum flehe ich: "Mein Gott! Nimm mich nicht weg in meiner Tage Hälfte! Du, dessen Jahre Ewigkeiten währen."

אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך

25 Die Erde, die Du einst gegründet, der Himmel, Deiner Hände Werk,

לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים

26 sie schwinden hin, Du aber bleibst. Sie all veralten wie ein Kleid; Du wechselst sie wie ein Gewand. Und wechseln sie,

המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו

27 so bleibst Du doch derselbe, und Deine Jahre enden nicht.

ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו

28 So mögen auch die Kinder Deiner Knechte bleiben, ihr Stamm, solang Du selber bist!

בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון