Sprueche 1
1 Die Sprüche Salomos, des Davidssohnes und Herrschers über Israel,
| משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃ |
2 sind dazu da, daß man Charakter und Weisheit würdige und kluge Worte wohl verstehe
| לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃ |
3 und Zucht und Anstand lerne, was recht und rechtlich, ehrlich sei,
| לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃ |
4 daß Bildung Unerfahrene empfangen und daß die Jugend Lebenskunst erlerne.
| לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃ |
5 Vernimmt ein Weiser sie, so kann er seine Rede fesselnder gestalten; ein kluger Mann kann sich die richtige Belehrung sichern.
| ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃ |
6 Er kann das Gleichnis und den Sinnspruch faßlicher gestalten, wie auch der Weisen Worte, ihre dunklen Reden. -
| להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃ |
7 Die Furcht des Herrn ist Anfang der Erkenntnis, Weisheit, Bildung. Nur Toren sind's, die sie verachten.
| יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃ |
8 Der väterlichen Zucht, mein Sohn, gehorche! Der Mutter Mahnung achte nicht gering!
| שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃ |
9 Sie zieren wie ein Kranz dein Haupt und deinen Hals wie Kettenschmuck.
| כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃ |
10 Mein Sohn, wenn dich Verbrecher locken, folg ihnen nicht!
| בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃ |
11 Wenn sie dir sagen: "Halt's mit uns! Wir haben einen Anschlag gegen einen Menschen vor; wir wollen ungefährdet im Versteck Arglosen auflauern.
| אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃ |
12 Wir wollen selbst am Leben bleiben und sie verschlingen gleich der Unterwelt, mit Haut und Haar als solche, die zur Grube fahren. (Sheol h7585)
| נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃ (Sheol h7585) |
13 Und wir gewinnen alles mögliche kostbare Gut und füllen unsere Häuser mit dem Raub.
| כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃ |
14 Du darfst auch mit uns teilen; wir alle haben einen Beutel."
| גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃ |
15 Mein Sohn, geh nicht auf einem Weg mit ihnen! Halt deinen Fuß von ihren Pfaden fern!
| בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃ |
16 Denn ihre Füße laufen dem Verderben zu und eilen blutigem Tod entgegen.
| כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃ |
17 Vergeblich wird man Netze spannen vor den Blicken der beschwingten Vögel;
| כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃ |
18 sie aber lauern auf ihr eigen Blut und stellen sich selbst nach dem Leben.
| והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃ |
19 So ist das Schicksal eines jeden, der auf unrechten Gewinn ausgeht. Er bringt ihn um sein Leben.
| כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃ |
20 Auf Straßen ruft die Weisheit; auf Plätzen ruft sie laut.
| חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃ |
21 Hoch oben auf den Mauern predigt sie, an Stadttoren; vor aller Welt nimmt sie das Wort:
| בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃ |
22 "Wie lange liebt ihr Toren noch Betörung, gefällt den Dünkelhaften Spott und hassen Toren Einsicht?
| עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃ |
23 Ihr kommt auf meine Mahnrede zurück. Fürwahr, ich sag euch unumwunden, was ich auf dem Herzen habe. Ich tue meine Warnungen euch kund.
| תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃ |
24 Ich rief; ihr aber wolltet nicht; ich winkte euch, und niemand gab drauf acht.
| יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃ |
25 Ihr schluget meinen Ratschlag in den Wind und mochtet meine Rüge nicht.
| ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃ |
26 So lache ich bei eurem Unglück nur und spotte, wenn euch Angst befällt,
| גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃ |
27 wenn wie ein Ungewitter euer Schrecken kommt, einherfährt gleich dem Sturmwind euer Unglück und Not und Drangsal euch befällt.
| בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃ |
28 Dann rufen sie mich an; ich gebe keine Antwort. Sie suchen, aber finden mich nicht mehr.
| אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃ |
29 Erkenntnis haben sie gehaßt und nach der Furcht des Herren nicht gefragt,
| תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃ |
30 sie wollten nichts von meinem Rate wissen, und meine Rüge haben sie verschmäht.
| לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃ |
31 So mögen sie denn ihres Handels Frucht genießen, sich sättigen mit dem, was sie sich selbst bereitet!
| ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃ |
32 Ihr Fehlgehn bringt sie, diese Dummen, um; Sorglosigkeit vernichtet diese Toren.
| כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃ |
33 Wer aber mir gehorcht, der kann in Ruhe wohnen und unbesorgt vor Unheilsschrecken sein."
| ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃ |
