Sprueche 12

1 Wer Mahnung liebt, liebt auch Erkenntnis; wer aber Rüge haßt, ist töricht.

אהב מוסר אהב דעת ושונא תוכחת בער

2 Der gute Mann erhält vom Herrn, was er für's Leben braucht, der Bauernfänger nur erschwindelt es.

טוב--יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע

3 Kein Mensch kommt zum Bestand durch Frevel; der Frommen Wurzel aber wanket nicht.

לא-יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל-ימוט

4 Ein wackeres Weib ist seinem Gatten eine Krone; ein schändliches ist ihm wie Wurmfraß in den Knochen.

אשת-חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה

5 Gedanken frommer Leute zielen auf das Recht, der Frevler Pläne auf Betrug.

מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה

6 Der Frevler Worte stellen selbst dem Blute nach; der Frommen Mund errettet es.

דברי רשעים ארב-דם ופי ישרים יצילם

7 Wenn Frevler stürzen, daß sie nicht mehr sind, dann hat der Frommen Haus Bestand.

הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד

8 Gelobt wird nach der Klugheit Maß ein Mann; doch der verschrobenen Verstandes, wird verachtet.

לפי-שכלו יהלל-איש ונעוה-לב יהיה לבוז

9 Weit besser, wer geringen Stands, doch einen Sklaven halten kann, als wer sich vornehm dünkt und brotlos ist.

טוב נקלה ועבד לו-- ממתכבד וחסר-לחם

10 Der Fromme sorgt sich für sein Vieh, für alles, was ihm not tut; das Herz des Bösen aber ist erbarmungslos.

יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי

11 Wer seinen Acker baut, hat Brot in Fülle; wer nichtigen Dingen nachgeht, ist ein Tor.

עבד אדמתו ישבע-לחם ומרדף ריקים חסר-לב

12 Der Bösen Höhen ist des Frevlers Wunsch; die Frommen aber gründen tief.

חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן

13 Durch Widerspruch fängt sich der Frevler; der Not entkommt der Fromme.

בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק

14 Der Edelmann labt sich an schönen Reden; entlohnt wird der Gewöhnliche für seiner Hände Werk.

מפרי פי-איש ישבע-טוב וגמול ידי-אדם ישוב (ישיב) לו

15 Dem Toren scheint sein Weg der richtige; der Weise aber hört auf Rat.

דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם

16 Ein Tor läßt seinen Zorn den ganzen Tag durch merken: doch den Verdruß verbirgt der Kluge.

אויל--ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום

17 Wer Wahrheit meldet, spricht, was sich bewährt: ein falscher Zeuge macht Enttäuschung.

יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה

18 Gar manche führen Reden gleich den Stichen eines Schwerts; doch Heilung bringt des Weisen Zunge.

יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא

19 Wahrheitsgemäße Rede hat für immer Geltung; nur einen Augenblick behauptet sich die falsche.

שפת-אמת תכון לעד ועד-ארגיעה לשון שקר

20 Enttäuschung kommt ins Herz der Unheilplanenden, doch Freude denen, die das Wohlergehen fördern.

מרמה בלב-חרשי רע וליעצי שלום שמחה

21 Dem Frommen fällt nie Böses ein; die Frevler aber sind voll Bosheit.

לא-יאנה לצדיק כל-און ורשעים מלאו רע

22 Ein Greuel für den Herrn sind falsche Lippen; doch die wahrhaftig handeln, sind ihm angenehm.

תועבת יהוה שפתי-שקר ועשי אמונה רצונו

23 Ein kluger Mann verbirgt sein Wissen; das Herz der Toren sprudelt Törichtes hervor.

אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת

24 Die Hand der Fleißigen wird herrschen; die lässige wird fronen müssen.

יד-חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס

25 Ein Kummer in des Menschen Herzen drückt es nieder; ein freundlich Wort verwandelt es in Fröhlichkeit.

דאגה בלב-איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה

26 Der Fromme sucht und findet seine Nahrung; der Weg der Frevler führt sie irre.

יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם

27 Die Faulheit bringt nicht ihre Nahrung auf, der Fleißige jedoch ein groß Vermögen.

לא-יחרך רמיה צידו והון-אדם יקר חרוץ

28 Zum Leben kommt man auf der Tugend Pfad; der Weg des Truges führt zum Tode.

בארח-צדקה חיים ודרך נתיבה אל-מות