Job 31

1 "Ich schloß mit meinen Augen einen Bund. Wie sollte ich auf Jungfraun achten?

ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על-בתולה

2 Was ist mein Teil von Gott da droben, mein Lohn von dem Allmächtigen im Himmel?

ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים

3 Wahrhaftig, Unheil, wie's dem Bösewicht gebührt, und Ungemach, das nur für Übeltäter paßt.

הלא-איד לעול ונכר לפעלי און

4 Besieht er denn nicht meine Wege, da er doch alle meine Schritte zählt?"

הלא-הוא יראה דרכי וכל-צעדי יספור

5 "Wenn ich der Falschheit nachgegangen wäre, verweilte auf dem Weg des Truges gern mein Fuß!

אם-הלכתי עם-שוא ותחש על-מרמה רגלי

6 Mit rechter Waage möge Gott mich wägen, und ohne Schuld wird er mich finden!

ישקלני במאזני-צדק וידע אלוה תמתי

7 Wenn meine Schritte je vom rechten Wege bogen, und wenn mein Herz den Augen folgte, und klebte je ein Makel meinen Händen an,

אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום

8 dann zehre nur ein anderer von meiner Saat; entwurzelt werde meine Pflanzung!

אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו

9 Wenn's mich zum fremden Weibe zog, und stellte ich dem Eheweib des Freundes nach,

אם-נפתה לבי על-אשה ועל-פתח רעי ארבתי

10 dann mahle auch mein Weib für andere, und andere mögen über sie sich beugen!

תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין

11 Denn dieses wäre eine Schandtat, ein Verbrechen, vom Richter zu bestrafen,

כי-הוא (היא) זמה והיא (והוא) עון פלילים

12 ein Feuer, das bis zu dem Abgrund fräße und meine Habe all entwurzeln müßte.

כי אש היא עד-אבדון תאכל ובכל-תבואתי תשרש

13 Mißachtete ich meines Sklaven Recht und meiner Magd, wenn sie mit mir im Streite waren,

אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי

14 was wollte ich da machen, wenn Gott jetzt Rache nähme, und untersuchte er, was ihm erwidern?

ומה אעשה כי-יקום אל וכי-יפקד מה אשיבנו

15 Hat er ihn nicht geformt, im gleichen Schoß wie mich und sie geschaffen in dem gleichen Mutterleibe?

הלא-בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד

16 Versagte ich den Schwachen einen Wunsch und ließ der Witwe Augen schmachten,

אם-אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה

17 verzehrt' für mich allein ich meinen Bissen, und durfte nicht die Waise mitessen; -

ואכל פתי לבדי ולא-אכל יתום ממנה

18 seit meiner Jugend blickte sie zu mir gleich einem Vater auf, vom Mutterschoß an leitete ich sie, -

כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה

19 und sah ich einen nackten Bettler und einen Armen hüllenlos,

אם-אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון

20 wenn seine Hüften keinen Dank mir wußten und er sich nicht von meiner Lämmer Schur erwärmte,

אם-לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם

21 und schwang ich gegen eine Waise meine Faust, weil ich in dem Gerichtstor Beistand für mich sah,

אם-הניפותי על-יתום ידי כי-אראה בשער עזרתי

22 dann falle mir die Achsel aus der Schulter, und aus dem Rohr werd' mir der Arm gerissen! -

כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר

23 Denn fürchterliches Unheil ist meines Gottes Schrecken; vor seiner Hoheit kann ich nicht bestehen.

כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל

24 Und machte ich zu meinem Götzen Gold und hieß ich Mammon meinen Helfer

אם-שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי

25 und sonnte mich an meinen Schätzen, daß ich's so weit gebracht,

אם-אשמח כי-רב חילי וכי-כביר מצאה ידי

26 und wenn ich das Gestirn erblickte, wann's sichtbar ward, den lieben Mond, wie er des Weges zog,

אם-אראה אור כי יהל וירח יקר הלך

27 und ließ' mein Herz sich insgeheim betören und legte meine Hand zum Kusse sich an meinen Mund:

ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי

28 auch das wär' ein Vergehn, vom Richter zu bestrafen, weil ich Gott in der Höh' verleugnet hätte.

גם-הוא עון פלילי כי-כחשתי לאל ממעל

29 Nie freute mich des Feindes Not, und nie frohlockt' ich, wenn ihn Unheil traf.

אם-אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי-מצאו רע

30 Nie gab ich meinen Mund der Sünde hin, um seine Seele zum Verfluchen mir zu fordern.

ולא-נתתי לחטא חכי-- לשאל באלה נפשו

31 In meinem Zelte sagten die Geringsten: 'Ach, möchte er mit seiner Rache unersättlich sein!'

אם-לא אמרו מתי אהלי מי-יתן מבשרו לא נשבע

32 Kein Fremdling durfte je im Freien nächtigen, und jedem Wandersmann stand meine Türe offen.

בחוץ לא-ילין גר דלתי לארח אפתח

33 Nie habe ich, wie Adam, meine Missetat verheimlicht, im Busen meine Schuld geborgen,

אם-כסיתי כאדם פשעי-- לטמון בחבי עוני

34 weil es mir vor dem Auflauf graute und mich der Sippe Schimpf erschreckte, so daß ich stille mich verhalten und nicht aus meiner Tür gegangen wäre!

כי אערוץ המון רבה-- ובוז-משפחות יחתני ואדם לא-אצא פתח

35 Wer aber hört mich an? Hier meine Unterschrift! Drauf soll mir der Allmächtige erwidern, aufs Schreiben, das als Kläger ich verfaßt!

מי יתן-לי שמע לי-- הן-תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי

36 Ich trüge einen solchen auf der Schulter und wollt' ihn mir als Diadem aufsetzen.

אם-לא על-שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי

37 Bei jedem meiner Schritte huldigte ich ihm wie einem Fürsten: gleich einem Fürsten träte ich ihm da entgegen.

מספר צעדי אגידנו כמו-נגיד אקרבנו

38 Wenn über mich mein Acker schrie und alle seine Furchen weinten

אם-עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון

39 und ich verzehrte seine Ernte, ohne zu bezahlen, und ließe die, die ihn bebauten, stöhnen,

אם-כחה אכלתי בלי-כסף ונפש בעליה הפחתי

40 dann sollen Disteln statt des Weizens und statt der Gerste Unkraut sprossen!" - Hier enden Jobs Reden.

תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה תמו דברי איוב