Job 21
1 Darauf erwidert Job und spricht:
| ויען איוב ויאמר |
2 "Mögt ihr auf meine Rede nochmals hören, und wär's zu eurem Zeitvertreib!
| שמעו שמוע מלתי ותהי-זאת תנחומתיכם |
3 Ertragt mich! Laßt mich, reden! Dann scheltet nur, wenn ich geredet!
| שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג |
4 Erhebe ich denn gegen einen Menschen Klage? Oder - warum soll ich nicht ungeduldig werden dürfen?
| האנכי לאדם שיחי ואם-מדוע לא-תקצר רוחי |
5 Zu mir kehrt euch, erstarret! Die Hand legt auf den Mund!
| פנו-אלי והשמו ושימו יד על-פה |
6 Ich werde ganz erschüttert, denke ich daran; an Leib und Seele zittere ich.
| ואם-זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות |
7 Wie kommt's, daß Frevler leben dürfen und alternd noch an Kräften wachsen?
| מדוע רשעים יחיו עתקו גם-גברו חיל |
8 Bei ihnen bleibt ihr Stamm, und er gedeiht, solang sie leben, und stets vor Augen bleiben ihnen ihre Sprößlinge.
| זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם |
9 Und sicher vor Gefahr sind ihre Häuser; die Gottesrute trifft sie nicht.
| בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם |
10 Sein Stier bespringt und läßt es nicht entgleiten, und seine Kuh kalbt leicht und tut nicht eine Fehlgeburt.-
| שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל |
11 Gleich einer Herde lassen sie die Kinderschar hinaus, und munter hüpfen ihre Jungen.
| ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון |
12 Sie spielen froh zu Pauken und zu Zithern und freuen sich beim Flötenschalle.
| ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב |
| יבלו (יכלו) בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו (Sheol h7585) |
14 und sagen doch zu Gott: 'Du bleib uns fern!' 'Wir wollen nichts von Deinen Wegen wissen!'
| ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו |
15 'Was soll es, daß wir dem Allmächtigen dienen? Was nützt es uns, ihn bittend anzugehen?'
| מה-שדי כי-נעבדנו ומה-נועיל כי נפגע-בו |
16 Nun, läge nicht ihr Glück in ihrer Hand, dann wäre mir das Planen dieser Frevler unbegreiflich.
| הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני |
17 Wie oft erlischt der Frevler Leuchte und überfällt sie ihr Verderben? Wie oft teilt er in seinem Zorne Schmerzen aus? -
| כמה נר-רשעים ידעך-- ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו |
18 Sie sollen werden wie das Stroh vorm Winde, wie Spreu, vom Sturm entführt!
| יהיו כתבן לפני-רוח וכמץ גנבתו סופה |
19 'Gott hat sein Unheil eben dessen Kindern aufgespart.' Er zahle ihm es heim, daß er es selber fühle!
| אלוה יצפן-לבניו אונו ישלם אליו וידע |
20 Er selber sollte seinen Becher kosten und von dem Grimm des Höchsten trinken müssen!
| יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה |
21 Was braucht ihn denn zu kümmern, wie's seinem Haus nach seinem Tode geht, wenn seiner Monde Zahl zu Ende ist?
| כי מה-חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו |
22 Kann man denn Gott das Wissen lehren, da er doch von der Höhe aus verfügt?
| הלאל ילמד-דעת והוא רמים ישפוט |
23 Der eine stirbt in vollem Glücke, ganz ruhig, wohlgemut.
| זה--ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו |
24 Von Fett sind seine Lenden voll; sein Körper wird mit Mark getränkt.
| עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה |
25 Der andre stirbt verzweiflungsvoll, hat niemals von dem Glück gekostet.
| וזה--ימות בנפש מרה ולא-אכל בטובה |
26 Zusammen liegen sie im Staube; Gewürm deckt beide zu.
| יחד על-עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם |
27 Ich kenne eure Meinung wohl; ihr ziehet an den Haaren Gründe gegen mich herbei.
| הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו |
28 Ihr sagt: 'In welcher Lage ist das Haus des edlen Mannes?' 'In welcher ist das Wohngezelt der Frevler?'
| כי תאמרו איה בית-נדיב ואיה אהל משכנות רשעים |
29 Befragt ihr nicht die Leute, die auf den Lauf der Welten achten? Und ihre Zeugnisse könnt ihr nicht ablehnen.
| הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו |
30 Der Frevler bleibt vom Unheilstag verschont, vom Tag, wo Steuern eingetrieben werden.
| כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו |
31 Wer hält ihm seinen Wandel vor, und wer vergilt ihm, was er tat?
| מי-יגיד על-פניו דרכו והוא-עשה מי ישלם-לו |
32 Er wird zu Grab getragen, und auf dem Grabespolster ruht er ungestört.
| והוא לקברות יובל ועל-גדיש ישקוד |
33 Des Grabes Schollen sind ihm süß. So lockt er alle Welt sich nach, und vor ihm schreiten Zahllose einher.
| מתקו-לו רגבי-נחל ואחריו כל-אדם ימשוך ולפניו אין מספר |
34 Wie leer ist euer Trost! Und eure Antworten sind unaufrichtig."
| ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר-מעל |
