Job 20

1 Da antwortete Sophar von Naama und sprach:

ויען צפר הנעמתי ויאמר

2 "Mich bringen die Gedanken wieder auf den gleichen Punkt; mein Eifer wählt in mir.

לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי

3 Ich höre schmähliche Belehrung; mir antwortet ein Geist, für den ich kein Verständnis habe.

מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני

4 Du weißt das nicht, daß schon von altersher, seit Menschen auf der Erde sind,

הזאת ידעת מני-עד מני שים אדם עלי-ארץ

5 der Frevler Jubel gar nicht lange währt, die Freude des Verruchten höchstens einen Augenblick?

כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי-רגע

6 Erhebt er sich bis in den Himmel und streckt sein Haupt bis in die Wolken,

אם-יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע

7 mit seinem Unterschlupf verschwindet er für alle Zeit. Die eben ihn gesehen, fragen, wo er sei.

כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו

8 Traumgleich zerfließt er, ohne Spuren, verschwindet wie ein Nachtgesicht.

כחלום יעוף ולא ימצאהו וידד כחזיון לילה

9 Das Auge, das ihn sah, wird ihn nicht wieder schauen, und seine Heimat sieht ihn nimmer.

עין שזפתו ולא תוסיף ולא-עוד תשורנו מקומו

10 Ersatz den Armen seine Kinder leisten; die eignen Hände liefern seine Kinder ab.

בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו

11 Er stand in voller Lebenskraft; nun muß sie mit ihm in den Staub.

עצמותיו מלאו עלומו ועמו על-עפר תשכב

12 Wenn ihm das Böse noch so süß im Munde schmeckt, und birgt er's unter seiner Zunge,

אם-תמתיק בפיו רעה-- יכחידנה תחת לשנו

13 und spart er's auf und läßt's nicht los, behält es recht in seinem Gaumen,

יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו

14 dann ändert seine Speise sich in seinem Innern, wird Otterngift in seinem Leibe.

לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו

15 Er speit das Gut, das er verschlang; aus seinem Leibe treibt es Gott. -

חיל בלע ויקאנו מבטנו ירשנו אל

16 Er saugt der Nattern Gift; der Viper Zunge tötet ihn. -

ראש-פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה

17 Er labt sich nicht an Strömen, an Bächen voll von Honig und von Milch.

אל-ירא בפלגות-- נהרי נחלי דבש וחמאה

18 Er führt zwar sein Erworbenes zum Munde, verschluckt es aber nicht; so, wie's ihm sein Gewinn erlaubt, genießt er's nicht.

משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס

19 Weil er der Armen Hütten eingerissen, so darf er nichts auf dem geraubten Baugrund bauen.

כי-רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו

20 Er kannte nie für seinen Bauch Zufriedenheit; in seiner Lust bekam er nie genug.

כי לא-ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט

21 Wen zu verzehren er sich vorgenommen, der ist ihm nicht entgangen; drum ist sein Wohlstand nicht von Dauer.

אין-שריד לאכלו על-כן לא-יחיל טובו

22 In vollem Glück befällt ihn Angst; was Elende an Leid bedrückt, kommt über ihn.

במלאות שפקו יצר לו כל-יד עמל תבאנו

23 Wenn er sich anschickt, seinen Leib zu füllen, entsendet gegen ihn er seines Zornes Glut, und macht er sich ans Essen, beschießt er ihn von oben.

יהי למלא בטנו--ישלח-בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו

24 Vom eisernen Geschoß wird er durchbohrt; ihn trifft der eherne Bogen.

יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה

25 Hinein dringt es und kommt heraus aus seinem Rücken. Ein Strahl von Galle fährt heraus; ein Schrecken lagert sich auf ihn.

שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים

26 Den Seinigen, die er geborgen glaubt, ist alles Unheil aufgespart. Sie frißt ein Feuer, das von selber brennt. Wer noch in seinem Zelte übrig ist, dem geht es schlimm.

כל-חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא-נפח ירע שריד באהלו

27 Die Himmel offenbaren seine Schuld; die Erde selbst erhebt sich wider ihn.

יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו

28 Hinschwinden seines Hauses Einkünfte und Ausgaben an seinem Zornestag.

יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו

29 Das ist des Frevlers Los vor Gott, des Widerspenstigen Geschick vom Höchsten."

זה חלק-אדם רשע--מאלהים ונחלת אמרו מאל