Job 14

1 "Der Mensch, der Weibgeborene, kurzlebig ist er, voller Hast.

אדם ילוד אשה-- קצר ימים ושבע-רגז

2 Wie eine Blume blüht er und verwelkt, und wie ein Schatten fliegt er schnell vorbei.

כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד

3 Ja, gegen einen solchen öffnest Du Dein Auge und ziehst mich ins Gericht vor Dich?

אף-על-זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך

4 Wie könnte von dem Unreinen ein Reiner kommen? Nicht einer!

מי-יתן טהור מטמא-- לא אחד

5 Sind seine Tage ihm bestimmt, alsdann ist seiner Monde Zahl nur Dir bekannt. Du setzest ihm ein Ziel, unüberschreitbar.

אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבר

6 Blick weg von ihm! Laß ab, bis er die Tagesarbeit abgeliefert, dem Fröner gleicht!

שעה מעליו ויחדל-- עד-ירצה כשכיר יומו

7 Ein Baum kann guten Trostes sein. Wird er gefällt, so sproßt er wieder; sein Wurzelsprößling bleibt nicht aus.

כי יש לעץ תקוה אם-יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל

8 Wird seine Wurzel in der Erde alt und stirbt sein Stamm im Boden ab,

אם-יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו

9 vom Wasserdunste sproßt er neu und treibt gleich einem jungen Reise Zweige.

מריח מים יפרח ועשה קציר כמו-נטע

10 Doch stirbt der Mann, so liegt er kraftlos da, und scheidet hin ein Mensch, wo ist er dann?

וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו

11 In Menge mögen aus dem Meere Wasser fließen und Ströme ausgetrocknet werden und versiegen,

אזלו-מים מני-ים ונהר יחרב ויבש

12 der Mensch bleibt dennoch liegen und steht nicht wieder auf. Sie wachen nimmer auf, bis daß die Himmel schwinden. Sie werden aus dem Schlafe nicht erweckt.

ואיש שכב ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו ולא-יערו משנתם

13 Ach, daß Du mich doch in der Unterwelt verbärgest, verstecktest mich, bis sich Dein Zorn gestillt! Ach, daß Du mir doch eine Zeit bestimmtest und danach mein gedächtest! - (Sheol h7585)

מי יתן בשאול תצפנני-- תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק ותזכרני (Sheol h7585)

14 Wenn jemand stirbt, wird er nochmals lebendig? - Ich harrte gerne meine Dienstzeit aus, bis meine Ablösung erschiene.

אם-ימות גבר היחיה כל-ימי צבאי איחל-- עד-בוא חליפתי

15 Du riefest, und ich gäbe Antwort Dir, wenn Du nach Deiner Hände Werk verlangtest!

תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף

16 Dann zähltest Du wohl meine Schritte, auf meine Sünden nimmer achtend.

כי-עתה צעדי תספור לא-תשמר על-חטאתי

17 Dann würde fest versiegelt mein Vergehn in einem Beutel; mein Schuldregister klebtest Du dann zu.

חתם בצרור פשעי ותטפל על-עוני

18 Ein Berg stürzt ein, zerfällt; von seiner Stelle wird ein Fels gerissen.

ואולם הר-נופל יבול וצור יעתק ממקמו

19 Alsdann zerreibt das Wasser diese Felsentrümmer, und starke Regegüsse lösen sie zu Erdenstaub. So ganz läßt Du des Menschen Hoffen auch zunichte werden.

אבנים שחקו מים-- תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש האבדת

20 Du packst ihn an, daß er auf ewig geht, entstellst sein Antlitz, schickst ihn fort.

תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו

21 Die Kinder kommen auf; er weiß es nicht. Sie werden arm; ihn kümmert's nicht.

יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו

22 Am eigenen Leid hat er genug; sein Schatten trauert für sich hin."

אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל